בחירות 2021 | פרשנות

נתניהו פוזל לקול הערבי ואלה הצעדים שעליו לעשות: שריון אישיות ערבית, מלחמה בפשיעה והקפאת חוק קמיניץ

כמעט רבע מהמצביעים הערבים סבורים כי נתניהו הוא המתאים ביותר להיות ראש ממשלה • פוטנציאל הקולות לא ענק, אבל גם תזוזה של מנדטים בודדים יכולה לשנות את התמונה • צעד חשוב הוא הקפאת חוק קמיניץ, שהחמיר את הענישה על בנייה לא חוקית

בנימין נתניהו במתחם חיסוני קורונה קופת חולים כללית טירה / צילום: תומר אפלבאום - הארץ
בנימין נתניהו במתחם חיסוני קורונה קופת חולים כללית טירה / צילום: תומר אפלבאום - הארץ

הפוליטיקה לפי מינוחי מדע המדינה היא מאבק לצבירת כוח (ליישום האידאולוגיה). נתניהו הוא איש פוליטי, יש אומרים גאון פוליטי, הפועל ממניעים פוליטיים. לכן גם כשאמר את האמירה הבוטה - הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפיות באוטובוסים של עמותות השמאל, וגם כשהשתמש בסיסמה "ביבי או טיבי", המטרות היו פוליטיות גרידא, להעיר את המצביעים מימין.

כעת כשנתניהו מזהה פוטנציאל בקרב ערביי ישראל, הוא מחפש את הדרכים להישג פוליטי. ייאמר מיד כי להתבטאויות שהשמיע על שני מנדטים פוטנציאלים לליכוד בחברה הערבית אין ממש בסיס.

לליכוד הצביעו אלפים בודדים מקרב הערבים בשלוש מערכות הבחירות האחרונות, אפילו לא שליש מנדט. והכפלה פי שישה-שבעה היא לא ממש ריאלית. מה כן? ראשית, לכל קול שעובר צד, מהמשותפת לליכוד או למפלגה שבסביבת נתניהו, השפעה כפולה: הוא נגרע מצד הנגד ומתווסף לבעד.

 
  

גם הצבעה למפלגה אחרת שאינה המשותפת, גם אם היא לא בגוש שלו, מסייעת לנתניהו בהחלשת המשותפת. ולכן הוא ישקיע לא מעט בקמפיין נגטיבי כלפי חוסר המעש וההשפעה של המשותפת על חיי הערבים בישראל, להוציא אולי את מנסור עבאס.

הסוגיה הפלסטינית בסוף סדר העדיפויות

אופי ההצבעה של החברה הערבית מראה כי יש בסיס להערכת נתניהו על פוטנציאל ההצבעה לליכוד, או לפחות לא למשותפת. לפי ניתוח של המכון הישראלי לדמוקרטיה, במערכות הבחירות ב-20 השנה האחרונות יש תנודות בהצבעה למפלגות שאינן ערביות, מיותר מ-30% ב-1999 ו-2003 ל-12.5% בבחירות האחרונות. בבחירות הראשונות בסבב של השנתיים האחרונות, באפריל 2019, יותר מ-28% מהערבים הצביעו למפלגות שאינן ערביות.

כחול לבן, שבראשה רמטכ"ל לשעבר שהתפאר במספר הפלסטינים שהרג, קיבלה אז מנדט וחצי מהקולות הערבים, ומעט פחות מכך מרצ. הליכוד דישדש בין 1.6% מהמצביעים הערבים ל-2.5% בשלוש מערכות הבחירות האחרונות.

על מה נתניהו מסתמך כשהוא מתכוון לעשות את השינוי? ראשית האכזבה מהמשותפת, שקיבלה מספר שיא של 15 מנדטים, אבל לא הצליחה למנף אותם להשפעה ממשית.

יוסף חדאד, מנכ"ל עמותת "ביחד ערבים זה לזה", אומר כי ח"כ מנסור עבאס גאון - בכך שהבין את המשוואה הפשוטה כי המשותפת לא עשתה דבר עם 15 מנדטים שלה באופוזיציה. הוא שינה את הפרדיגמה של רק לא נתניהו, למהלכים יעילים עבור הציבור הערבי עם שלטון הימין. הימין שולט פה, והגיע הזמן להבין את זה שכדי לקדם באמת את הציבור הערבי צריך לפעול יחד איתו.

והנה עוד שלושה נתוני סקרים המעידים על הפוטנציאל הזה: סקר של מכון המחקר יאפא מהקיץ שעבר מראה כי רק פחות ממחצית הציבור הערבי מרגיש קרוב בעמדותיו למשותפת, אף ש-80% מצביע לה. משמע 30% מהערבים מצביעים למשותפת רק כי אין להם ברירה אחרת.

סקרים של מכון יאפא ושל תוכנית קונרד אדנאואר במכון דיין באוניברסיטת תל אביב הראו כי לערבים הישראלים הכי חשוב שיטפלו בבעיות הפנימיות, הפשיעה והאלימות, החינוך, התשתיות, התכנון והבנייה (חוק קמיניץ) ואחר כך חוק הלאום והסוגיה הפלסטינית.

הסקר השלישי, גם הוא של תוכנית קונארד אדנאואר מספטמבר 2019, היה המעניין ביותר. הוא הראה כי הציבור הערבי חושב שנתניהו הוא הראוי ביותר להיות ראש ממשלה. ביבי קיבל יותר מ-23%, ואחריו איימן עודה ובני גנץ עם פחות מעשרה אחוזים כל אחד.

הסכמי הנורמליזציה עוררו התלהבות

מה משחק כעת לטובת נתניהו? תנופת ארבעת הסכמי הנורמליזציה, ובעיקר אלה עם האמירויות. חבר ערבי ותיק, המחרים את הבחירות ולא מאמין בהשתתפות בדמוקרטיה הישראלית המפלה כדבריו, התקשר אליי נלהב לאחר החתימה עם איחוד האמירויות, אמר שלא זז מעמדותיו אבל ברור שרק ביבי יכול, ושבמפרציות הבינו את זה.

וההתלהבות הזו נראית במספרם של הערבים הישראלים שיצאו לדובאי כתיירים או כאנשי עסקים. נתניהו הדגיש את ההסכמים בכל ביקור שלו או התייחסות שלו לחברה הערבית. הפרצופים החמוצים שבהם התקבלו ההסכמים במפלגות השמאל הישראלי ובמשותפת, לא הוסיפו להן תומכים בחברה הערבית.

מה אם כן הוא צריך לעשות כדי להביא להצבעה עבורו בחברה הערבית? נתניהו חייב צעד בונה אמון לאחר אמירותיו הקשות מהעבר וכזה הוא שריון ערבי ישראלי ברשימה לכנסת והבטחה כי יינתן לו תפקיד ביצועי בכיר בממשלה. לנתניהו שישה שריונים כאלה בליכוד, שניים מהם בטוחים, ועוד אחד גבולי.

מינוי של ערבי ישראלי לשריון השני במקום ה-20 ברשימת הליכוד יהווה צעד דרמטי ושובר שוויון. אלא שלכך צריכה להתלוות הבטחה למינוי לתפקיד ביצועי, רצוי הקשור לחברה הערבית. ממונה על ישום הפרויקטים לחברה הערבית, השר לשוויון חברתי או תפקיד בכיר אחר.

חדאד אומר כי יש מועמדים מעולים לתפקידים הבכירים ביותר ובין השאר נקב בשמו של יו"ר דירקטוריון בנק לאומי סאמר חאג' יחיא לתפקיד שר האוצר, ומנהל המרכז הרפואי גליל בנהריה, הפרופ' מסעד ברהום לתפקיד שר הבריאות. כלומר יציאה מהמרחב הפוליטי שבו צמחו פוליטיקאים בתוך המפלגות הערביות אל המרחב המקצועי.

אפשרות נוספת היא אישיות מהשלטון המקומי. בראש כמה וכמה ערים ורשויות בחברה הערבית עומדים אנשים שאינם מהמערכת הפוליטית או נציגי החמולות השולטות, אלא עורכי דין, רואי חשבון ואנשי מקצוע אחרים, והם מנסים לעשות שינוי בעריהם.

מלחמה באלימות ותוכנית החומש

מהלכים הכרחיים נוספים לנתניהו למשיכת מצביעים הם מהלך רציני בסוגיית הפשע והאלימות בחברה הערבית, הבעיה מספר אחת שם. נתניהו הכריז כי יעלה לדיון את התוכנית שהכינו במשרדו במשרד לביטחון פנים, ולפחות לחלקה היה שותף יו"ר רע"ם ח"כ מנסור עבאס.

לצד זה צריכה להיות הבטחה מגובה ואמינה להמשכה של תוכנית החומש 922. נתניהו והשרה מירב כהן מכחול לבן כבר הביאו לאישור שנת המשך ראשונה לתוכנית החומש, וכהן שוקדת במשרדה על התוכנית הבאה. נתניהו עשוי לקחת על כך בעלות והעימות כאן יהיה מעניין.

חוק קמיניץ שהקשה מאוד על הבנייה בחברה הערבית הוא המטרה הבאה שעל הפרק. נתניהו מחד וגנץ ממהצד השני הבטיחו שניהם שינוי בחוק ואף הוחל בהקפאתו. אנו צפויים להכרזה של נתניהו בנושא בקרוב.

נתניהו בקמפיין ממוקד עשוי להגדיל את מספר המצביעים לליכוד, גם אם לא בצורה דרמטית. אבל כל שינוי מהנתונים הנמוכים של הבחירות הקודמות חשוב, על רקע המרוץ הצמוד בין גוש ביבי לזה שמתנגד לו. אבל בתוך זה צפוי גם לצד ירידה בשיעור ההצבעה, מעבר של מצביעים למפלגות אחרות, בימין, במרכז ובשמאל, שישכילו למקד קמפיין טוב בחברה הערבית ובעיקר לשלב ערבים ישראלים ברשימותיהם. 

צרו איתנו קשר *5988