רשות ני"ע: המטבע הדיגיטלי של חברת הבלוקצ'יין קירובו הוא נייר ערך

לראשונה מאז פרסום מסקנות הוועדה לבחינת הרגולציה על מטבעות קריפטו בישראל, נוקטת הרשות עמדה בשאלת אופן סיווגו של מטבע דיגיטלי • עמדת הרשות פורסמה במענה לפנייה מקדמית של החברה, שביקשה כי מכירת מטבעות הקריפטו שלה למשקיעים לא תיחשב למכירת ניירות ערך

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה / צילום: איל יצהר, גלובס
יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה / צילום: איל יצהר, גלובס

המטבע הדיגיטלי של חברת הבלוקצ'יין הישראלית Kirobo ייחשב לנייר ערך - כך קובעת רשות ניירות ערך, בראשותה של היו"ר ענת גואטה, בעמדה רשמית שפרסמה מחלקת התאגידים שלה.

העמדה פורסמה במענה לפנייה מקדמית שהוגשה על-ידי החברה, ובה ביקשה קירובו כי מכירת מטבעות קריפטו שיונפקו על-ידה, לא ייחשבו למכירה של ניירות ערך, ולחילופין כי הרשות לא תנקוט בעתיד פעולות אכיפה בגין מכירת מטבעות אלה.

קירובו מבקשת לראות במטבע הדיגיטלי (הטוקן) שלה מטבע מסוג Utility (שירות), כפי שהוגדר בדוח הביניים שפרסמה הוועדה לבחינת אסדרה של הנפקת מטבעות קריפטוגרפיים מבוזרים לציבור.

בעמדה שהתפרסמה היום באתר רשות ניירות ערך, קובע סגל הרשות כי "בחינת הפרמטרים האמורים במקרה דנן, בהתחשב במאפיינים של הטוקן ושל פעילות החברה כפי שהוצגו בפניה, מביאים במצטבר למסקנה בדבר סיווג טוקן החברה כנייר ערך. זאת, בעיקר משום שלעמדת סגל הרשות, קיימת סבירות כי יהיו משקיעים שירכשו אותם למטרות פיננסיות ומתוך ציפייה לעליית ערך בגין החזקה בהם, המאפיינת השקעה בניירות ערך".

בנימוקי עמדת הרשות ביחס למטבעות קירובו צוין, בין השאר, כי "פעילות החברה והנפקת הטוקנים אינה מפוקחת רגולטורית, ולכן לא קיימת מערכת דינים פיננסית ייעודית וחלופית המספקת מעטפת הגנה ראויה לרוכשים, המאפשרת להימנע מסיווג הטוקן כנייר ערך".

עמדת הרשות ביחס למטבע הקריפטו של חברת קירובו מתפרסמת, במקרה או שלא במקרה, ביום שבו מחיר הביטקוין חצה לראשונה את רף ה-34 אלף דולר וקבע את שיא כל הזמנים. אחר הצהריים היום הגיע הביטקוין עד למחיר של 34,608 דולר - רמתו הגבוהה אי פעם, לפי נתוני אתר CoinMarketCap. השיא החדש נרשם שלושה ימים לאחר סיומה של שנת 2020, שאותה סיכם מטבע הקריפטו המוביל עם זינוק שנתי של יותר מ-300% במחירו הדולרי.

רשות ניירות ערך מציינת כי בפרסום עמדה זו היא "קובעת ומיישמת לראשונה מבחנים ביחס לסיווגו של טוקן כנייר ערך (לעומת Utility Token). ההחלטה נועדה לייצר ודאות רגולטורית ביחס למבחנים שנוגעים לסיווג מטבע קריפטוגרפי כנייר ערך, נוכח עלייה משמעותית בשוקי הקריפטו בתקופה הנוכחית. זוהי הפעם הראשונה מאז פרסום מסקנות הוועדה לבחינת האסדרה של נכסים קריפטוגרפיים, שהרשות נוקטת עמדה ראשונה בשאלת אופן בחינת סיווגו של טוקן - והלכה למעשה, משרטטת את קו הגבול לגבי תחולת ההגדרה של נייר ערך ביחס לטוקן".

הרשות מוסיפה כי "פרסום עמדת הרשות נעשה בעקבות פנייה של חברה פרטית, המפתחת טכנולוגיות בתחום הבלוקצ'יין. המוצר המרכזי של החברה הוא מתן אפשרות לבטל טרנזקציה בבלוקצ'יין שבוצעה בטעות. הטוקן שהחברה מנפיקה אמור לשמש לתשלום עבור שירותי החברה. החברה ביקשה מהרשות לקבוע כי המטבע שהחברה תנפיק הוא טוקן מסוג Utility (שירות; ר"ק), וכן כי מכירת מטבעות החברה לרוכשים פוטנציאליים בישראל ובחו"ל אינה מהווה הצעה או מכירה של ניירות ערך לפי סעיף 15 לחוק ניירות ערך. לעמדת הרשות, טוקן החברה הוא נייר ערך, בעיקר נוכח הסבירות כי יהיו משקיעים שיירכשו אותו למטרות פיננסיות ומתוך ציפייה לעליית ערך בגין החזקה בו, המאפיינת השקעה בניירות ערך".

למי רוצה קירובו למכור מטבעות קריפטו?

חברת הבלוקצ'יין קירובו הוקמה בפברואר 2018 על-ידי שלושת מייסדיה, אסף נעים, רמי ארמון וטל אסא. גיוסי ההון של החברה ממשקיעים ב-3 שנות פעילותה מסתכמים לכ-1.7 מיליון דולר, ונוסף עליהם קיבלה קירובו מענק מהמדען הראשי בסך 500 אלף דולר.

המוצר העיקרי של קירובו, שמפתחת טכנולוגיות בתחום הבלוקצ'יין, הוא מוצר שמאפשר לבטל תנועה (טרנזקציה) של מטבע קריפטו שבוצעה בטעות (למשל, טעות בסכום או בכתובת השולח). המוצר של קירובו כבר זמין כיום בפלטפורמה של החברה, ומאפשר למשתמשים לשלם תמורתו באמצעות אותו מטבע קריפטו (ביטקוין או את'ר), שעבורו הם מבקשים לרכוש את המוצר.

ביולי 2020 פנתה קירובו למחלקת התאגידים ברשות ניירות ערך בבקשה להחלטה מקדמית פרה-רולינג ובבקשה לקבלת מכתב No Action מידי הרשות. במכתב התשובה ששלחה ב-21 בדצמבר לאסף נעים, מנכ"ל ומייסד שותף של החברה, ציינה הרשות כי עמדת הסגל שלה בעניין מסתמכת גם על מסמכים נוספים שהעבירה קירובו לרשות באוגוסט ובנובמבר 2020 וכן על מסמך "הנייר הלבן" (White Paper) שפורסם באתר החברה.

בפנייתה ביקשה החברה כי הנפקת מטבעות הקריפטו שהיא מתכננת ומכירתם למשקיעים לא תיחשב למכירת ניירות ערך. מ"הנייר הלבן" של קירובו עולה כי החברה מעוניינת להנפיק מטבע קריפטו (טוקן) משל עצמה, שבאמצעותו יוכלו משתמשים לשלם בעבור המוצר שלה ללא תלות בסכום המועבר. על-פי החברה, התשלום יהיה בסך 100 מטבעות קירובו בעבור טרנזקציה בודדת.

נוסף על כך, קירובו מתכננת להקים מאגר (pool) בבורסות קריפטו שיאפשר רכישה של מטבעות קירובו (שיונפקו על-ידי החברה) וכן למכור את המטבעות שתנפיק ישירות לקוחות באמצעות האתר שלה, על-פי מחיר שהיא תקבע. על-פי ה"נייר הלבן" שלה, קירובו עשויה לאפשר שימוש בטוקנים שלה לצורך מוצרים עתידיים של החברה. נוסף על כך, המלאי המקסימלי של מטבעות קירובו ייכרה לאורך 60 חודשים, ומדי חודש תיכרה כמות קבועה של מטבעות (כרייה היא התהליך הממוחשב של הנפקת מטבעות בטכנולוגיית בלוקצ'יין).

בתשובתה למנכ"ל קירובו, שפורסמה היום באתר רשות ניירות ערך, קובעת הרשות כי "בנסיבות העניין, עמדת סגל הרשות היא כי מטבע החברה הוא נייר ערך, ומשכך הצעתו ומכירתו בישראל כפופה לסעיף 15 לחוק".

בנימוקי העמדה, מציינת הרשות כי "לרוב, נכסים קריפטוגרפיים מקיימים את הרכיבים הלשוניים בהגדרת ניירות ערך בחוק ניירות ערך - רכיב התעודות מתקיים, נוכח קיומו של רישום הזכויות שמקנה הטוקן בפורמט דיגיטלי; וכן רכיב הסדרות על-פי רוב מתקיים, שכן לצורך כך די בקיומן של מספר תעודות המקנות זכויות כלכליות דומות ומאופיינות בסיכונים וסיכויים דומים, אף בהתקיים הבדלים מסוימים ביניהם. עמדת הרשות בעניין זה אומצה על-ידי בית המשפט העליון בפסק דין קדם".

נוסף על כך, "לעמדת סגל הרשות, זכות התביעה לקבלת תמורה בשווה כסף מהחברה, אשר קמה לרוכשי הטוקנים מהחברה, מקיימת את רכיב זכות התביעה מתאגיד… זאת, אף שניתן לעשות שימוש צרכני בשירותי החברה ובתשלום באמצעות הטוקנים כמפורט בפניית החברה".

לדברי מחלקת התאגידים של רשות ניירות ערך, "גם בחינה תכליתית של נסיבות עניינה של החברה והמטבע המונפק על-ידה על בסיס המאפיינים שלו, מעלה כי הטוקנים עונים להגדרת ניירות ערך בחוק".

בדברי ההסבר לעמדתה מתייחסת הרשות למטרת ההשקעה בעיני רוכשי הטוקנים של קירובו. כאן מציינת הרשות כי "רישום הנכסים למסחר בשוק המשני מעודד רכישות ספקולטיביות לצורך השאת רווחים ומהווה אינדיקציה משמעותית לכך שמדובר במכשיר השקעה, שלא נועד אך למטרות צרכנות". 

"השפעה רבה מצד החברה על שווי הנכס הקריפטוגרפי"

נוסף על כך, על-פי רשות ניירות ערך, "החברה מחזיקה בכמות לא מבוטלת של טוקנים חסומים כחלק מהון החברה, שיכול לשמש אותה לצרכים שונים. עובדה זו מהווה אינדיקציה לכך שיש לחברה עניין בהשאת ערכם ועשויה להשפיע על שיקולי המשקיעים ברכישת הטוקנים, מתוך ציפייה למאמצי החברה להעלות את ערכם".

עוד מציינת הרשות בנימוקי עמדתה כי "בהתאם למודל העסקי של החברה, לפיו נדרשת כמות קבועה של טוקנים לכל עסקה, ללא תלות בהיקפה, שווי הטוקנים קשה להערכה ועשוי לקבל מנעד רחב יחסית, שעשוי למשוך גם רכישה למטרות השקעה".

כמו כן, לדברי הרשות, "היבט בעל השפעה משמעותית על סיווג מטרת ההשקעה כהשקעה פיננסית הוא העובדה שכמות הטוקנים המונפקת על-ידי החברה היא סופית, והעובדה כי החברה רשאית לשנות את מחיר הטוקנים לפי שיקול-דעתה".

נימוק נוסף שמציינת הרשות בעמדתה ביחס לפנייה המקדמית של קירובו, הוא כי "סבילותם של המשקיעים והתלות שלהם בצד שלישי מהווה שיקול מהותי בסיווג מכשיר כנייר ערך. בהתאם לאמור לעיל, יכולת החברה לשלוט על יחס ההמרה של טוקן לשירות, לצד יכולת השליטה על מחיר השירות במטבע שאינו הטוקן, והיעדר הקשר בין מחיר השירות כפי שנרכש במטבע שאינו הטוקן, למחירו בטוקנים - מצביעים על מעורבות רבה והשפעה רבה מצד החברה על שווי הנכס הקריפטוגרפי, לצד אפשרויות הפיתוח והשיפורים העתידיים של המוצר המוצע. כל אלה מביאים לתלות רבה של שווי הטוקן בהתנהלות החברה, באופן שמצדיק החלה של דיני ניירות ערך על הצעת הטוקנים".