כמה שווה "ידיעות אחרונות"? תלוי מי המוכר

משפחת יודקובסקי מכרה את מניותיה למו"ל "ידיעות אחרונות" בשווי הגבוה בעשרות אחוזים מזה שקיבלו בעלי המניות האחרים, ובהם בנק הפועלים ואפילו אחותו של נוני מוזס

בית "ידיעות אחרונות" בראשון לציון./ צילום: כדיה לוי
בית "ידיעות אחרונות" בראשון לציון./ צילום: כדיה לוי

שלוש שנים של מלחמות התשה משפטיות בין משפחת יודקובסקי לבין מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס הסתיימו בסוף השבוע האחרון בגירושים, כשכל צד משיג את מבוקשו: מוזס נשאר השליט היחיד על ממלכת "ידיעות אחרונות", כשאין יותר אף גוף שיכול להטריד או להציק לו, ומשפחת יודקובסקי גבתה פרמיה משמעותית על המניות שהחזיקה בקבוצה.

על-פי הערכות, משפחת יודקובסקי קיבלה בעסקה עשרות אחוזים יותר ביחס למחיר שקיבלו בעלי המניות האחרים, ובראשם בנק הפועלים. שווי "ידיעות אחרונות" לצורך חישוב המניות עמד על למעלה ממיליארד שקל - למעלה מכפול מהערך לפיו חושב ערך הקבוצה לצורך רכישת מניות הפועלים, ולצורך חלק מהמניות שבידי אחותו של נוני מוזס, ג'ודי ניר-מוזס.

נזכיר כי לפני מספר חודשים כבר נרקמה עסקת חבילה במסגרתה אמור היה בנק הפועלים, בעל המניות הגדול פרט למוזס, למכור את מניותיו, ביחד עם המניות של בנק דיסקונט, חלק ממניות בת-הדודה מימי נופך-מוזס ומשפחת יודקובסקי.

כבר באותה עסקה, שקיבלה את אישורו של השופט איתן אורנשטיין, אמורה הייתה משפחת יודקובסקי לקבל תשלום יחסי גבוה יותר על מניותיה ביחס לשאר בעלי המניות, אך לא בפער כה גדול.

המשפחה אמורה הייתה לקבל 32 מיליון דולר, אך העסקה לא יצאה לפועל לאחר שמוזס ביקש "הנחת קורונה" - שבנק הפועלים הסכים לתת, ומשפחת יודקובסקי לא. אומנם הדיונים המשפטיים על עסקת המכירה הנוכחית של "ידיעות אחרונות" נערכו בדלתיים סגורות, אולם על-פי מקורבים שנכחו בדיונים, כשאותגר, פירט עפר פירט, עורך הדין של משפחת יודקובסקי, על כך שהאסטרטגיה המשפטית המיליטנטית נועדה כדי להעלות את מחיר המניות.

הוא לא הכחיש, והבהיר כי מחיר היציאה של המשפחה נותר בעינו - 32 מיליון דולר. אז אומנם הדולר איבד מאז מערכו, וייתכן כי המשפחה התגמשה מעט, אך אם ההערכות על המכירה נכונות, ההתגמשות הייתה מינורית.

ארבעה הליכים משפטיים שונים כמעט במקביל, שהניבו חשיפה של אינפורמציה עסקית ואישית מביכה במיוחד, היו כנראה קצת יותר מדי עבור אדם שהפרטיות הסודיות והשליטה הן נר לרגליו.

מרגע שהושלמה העסקה מול הפועלים דיסקונט והאחות, למוזס לא הייתה סיבה כלכלית-ניהולית לקנות את משפחת יודקובסקי החוצה. להפך - בסיטואציה החדשה שנוצרה מוזס ביצר לחלוטין את השליטה בקבוצה, וגם אם בני משפחת יודקובסקי היו נשארים כבעלי מניות, מעשית הם לא יכלו להפריע לו בכלום.

יותר מזה, ל"ידיעות אחרונות" אומנם יש נכסים רבים, אולם הכסף הנזיל בקופה עמד על כ-300-400 מיליון שקל, והעסקאות האחרונות עם הפועלים ודיסקונט דלדלו את הקופה באופן ניכר, דווקא בתקופה מאתגרת שבה יש צורך להתאושש ממשבר הקורונה, שהיכה באופן חמור בתעשיית העיתונות, שגם בימים רגילים מתמודדת עם איום קיומי. כך שלכאורה מבחינה כלכלית למוזס אפילו היה אינטרס לא לשלם עוד כסף ולהשאיר רזרבות.

אבל מוזס קנה שקט. השנים האחרונות לימדו אותו שכל עוד משפחת יודקובסקי בפנים הם ימשיכו להציק, להטריד, לבקש מסמכים, להגיש בקשות משפטיות, ולא יתנו לו לנוח. משפחת יודקובסקי הפכה עצמה ליתושו של טיטוס, ומוזס היה מוכן לשלם הרבה כדי להוציא אותם מראשו.

בעת שהתפוצצה העסקה הקודמת, הכונסים של "ידיעות" הסבירו את הסיבה לקריסת העסקה ב"דם רע". אבל העקשנות שהפגינה משפחת יודקובסקי ואינספור ההליכים המשפטיים שניהלה אינם פרי דם רע, כי רגשות נקמה הם לא אסטרטגיה עסקית. במקרה הנוכחי הם כנראה היו רק הבונוס. 

עו"ד פירט, בא-כוחה של משפחת יודקובסקי, סרב להגיב לדברים.

*** גילוי מלא: ארנון (נוני) מוזס הוא מו"ל של קבוצת "ידיעות אחרונות" שנמצאת בתחרות עם גלובס.