המונופול של עורכי הדין נסדק, אבל חגיגת שכר הטרחה תימשך

תיקון לחוק המאפשר מינוי מגוון יותר של בעלי תפקידים בתיקי חדלות פירעון נכנס לתוקף • הזוכים הגדולים: רואי החשבון, שיוכלו לכהן כבעלי תפקיד-נאמנים ואף להוביל תיקים לבד • מה אומר החוק החדש, מי ימונה ע"י ביהמ"ש וכיצד יחושב שכר הטרחה הנדיב • גלובס עושה סדר

עו"ד שלמה נס / צילום: יונתן בלום
עו"ד שלמה נס / צילום: יונתן בלום

בספטמבר 2019 נכנס לתוקפו "חוק חדלות פירעון" החדש, שחולל מהפכה בתחום חדלות הפירעון, ונחשב לאחד ממהלכי החקיקה הגדולים והמורכבים ביותר שנעשו בישראל בשנים האחרונות. החוק שינה את תפיסת העולם בתחום חדלות הפירעון, לאחר שהגדיר כמטרה ראשונה את השיקום הכלכלי של החייב. בשורה גדולה נוספת שהחוק הביא עמו החוק קשורה להליכי מינוי בעלי תפקיד בהליכי חדלות פירעון, כגון נאמן ומפרק. החוק שם למטרה להוביל למינוי שוויוני יותר ולפתיחת הזדמנויות למינוי שחקנים חדשים, בהם רואי חשבון.

השינוי הדרמטי הזה נדחה, אבל כעת אישרה סוף-סוף ועדת החוקה את התקנות לגיבוש רשימת הנאמנים בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. השבוע יתפרסמו התקנות בספר החוקים (ברשומות), וייכנסו לתוקף באופן רשמי.

מה היה המצב החוקי עד היום?

מינוי נאמן בתיק חדלות פירעון היה בעבר מבוסס על הצעת הנושים המרכזיים, על הצעת החייב או על המלצות כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) והמלצות בית המשפט. בשני המקרים הראשונים היה קיים חשש שיופעלו על הנאמן לחצים לפעול לטובת נושה כזה או אחר, שהביא למינויו. נגד הנוהל עלו טענות, כי הוא פוגע בכניסת אנשי מקצוע חדשים לתחום ובפיתוח הענף. טענה נוספת שעלתה הייתה לחוסר שקיפות וחוסר אחידות במינויים.

מדוע היה צריך להכניס שחקנים חדשים?

הגם שמדובר בפשיטות רגל ובהליכים של קריסת חברות, יש בתחום הזה לא מעט כסף - בלשון המעטה - עבור בעלי התפקיד המובילים את התיק. בתיקי חדלות פירעון גדולים עומד שכר הטרחה על מיליוני או עשרות מיליוני שקלים. על רקע זה התחולל בשנים האחרונות מאבק משמעותי, בהובלת לשכת רואי החשבון, בראשות רו"ח איריס שטרק, להיכנס לזירה הנשלטת כמעט לחלוטין על-ידי עורכי דין. פעם אחר פעם מינה בית המשפט עורכי דין לניהול תיקים, שהיו שוכרים את שירותי רואי החשבון לפי הצורך. 

מה קובעים החוק והתקנות החדשים?

החוק החדש קובע, שנאמנים בהליכי חדלות פירעון ימונו מתוך רשימה סגורה שתגובש על- ידי ועדה מקצועית, שתבטיח מינוי אובייקטיבי, שוויוני ושקוף. החידוש העיקרי במינוי הנאמנים הוא ביצירת רשימות נאמנים לסוגים שונים של הליכים, בקביעת הליך קבלה שיעברו המועמדים ובהסדרת עבודת הוועדה הציבורית שתגבש את רשימות הנאמנים.

התקנות החדשות קובעות הליך מרכזי של גיבוש רשימת נאמנים פעם בארבע שנים (ובאישור שר המשפטים - עד חמש שנים) שבמהלכן, יתקיים (לאחר שנתיים), הליך משני וזאת לצורך הוספת נאמנים פוטנציאליים נוספים לרשימת העתודה.

התקנות מפרטות את הגדרות רשימות הנאמנים השונות, הוראות לעניין חברי הוועדה הציבורית, לרבות בנוגע לניגוד עניינים או פקיעת כהונה וכן הוראות לסדרי עבודת הוועדה. עוד קובעות התקנות הוראות לעניין רשימת הנאמנים ותקופת התוקף שלהן וכן את תנאי הסף והניסיון הנדרש לצורך היכללות בכל אחת מהרשימות והוראות לבחינה המקצועית הנדרשת כתנאי כניסה לרשימות הנאמנים המחוזיות.

מי "הזוכים הגדולים" בעקבות אישור התקנות?

המרוויחים הגדולים מאישור התקנות הם רואי החשבון. סוף-סוף הם יוכלו להיכנס לזירה שנשלטה באופן כמעט בלעדי על-ידי עורכי דין. לדברי רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי חשבון, "החוק החדש שם דגש על שיקום כלכלי, והוכר גם בתקנות הצורך בהרחבת הקבוצה ושילוב רואי חשבון, שכיהנו כנושאי משרה או בעלי ניסיון מוכח בליווי תאגידים במשבר, בעלי תפקיד - נאמנים, תוך דגש על הערך המוסף של רואי החשבון כנאמנים מפעילים בהליכי שיקום חברות". 

כעת רואי חשבון יוכלו לכהן כבעלי תפקיד-נאמנים יחד עם עו"ד נאמן בעל תפקיד במעמד שווה. כמו כן רואי חשבון, שכיהנו בתפקיד אחד כנאמן-מפעיל, יוכלו לכהן לבדם, על בסיס ניסיון נוסף של שני מקרים בהם ביצעו תפקיד מהותי (שלא כבעל תפקיד) בהליכי חדלות פירעון.

ומה עם מינוי בעלי תפקיד "מקורבים"?

אחת הביקורות שעלו פעם אחר פעם על-ידי גורמים שרצו להתמנות לבעלי תפקיד (עורכי דין ורואי חשבון גם יחד) הייתה כי שופטים ממנים עורכי דין המקורבים להם או כאלה שכבר מהווים "מונופול" בתחום, בין היתר, בשל ניסיונם הרב, אך גם בשל היכרות עם השופטים.

הבעיה הזאת נפתרת כעת מכיוון שעל בית המשפט למנות את בעל התפקיד מרשימה שמועברת אליו מכונס הנכסים הרשמי בלבד. הרשימה תגובש מתוך מאגר בעלי התפקיד, שנקבע ע"י ועדה ציבורית,  ולא על-ידי בחירה רנדומלית של אף אחד מהמעורבים בהליך. גם התאגיד וכל נושה שלו רשאים להציג מועמדים נוספים מתוך הרשימה. באופן הזה כל "מונופול", אם היה קיים, נשבר.

כשמדובר בהליך חדלות פירעון של יחיד, הנאמן ממונה על-ידי הממונה או על-ידי רשם ההוצאה לפועל בהליכים שבהם מדובר בחוב נמוך מ-150 אלף שקל.

האם שכר הטרחה של מיליונים יקטן?

נושא משמעותי אחד שהחוק החדש לא נגע בו בעניין בעלי התפקיד בהליכי חדלות פירעון הוא אופן חישוב שכר הטרחה שיאושר על-ידי בית המשפט. בשנים האחרונות כמעט בכל תיק הבראה או פירוק, ובמיוחד התיקים הגדולים, מתעוררת ביקורה סביב המיליונים או עשרות המיליונים שמקבלים הנאמנים בסוף ההליך - מיליונים שלכאורה יכלו להגיע לכיסם של הנושים. שכר הנאמנים מוסדר בתקנות ולא בחקיקה. תקנות שכר הטרחה קובעות שני מסלולים ושלוש דרכים לחישוב שכר טרחה של בעל תפקיד בהליכי כינוס ופירוק.

במסלול הראשון שכר הטרחה נגזר מאופי פעולותיו של בעל התפקיד. הוא כולל שתי חלופות. הראשונה - שכר ניהול, שבה השכר נקבע כאחוז מתקבולי הכנסה (לפי תקנה 7). השנייה - שכר מימוש, שבה השכר נקבע כאחוז מתקבולי מימוש (לפי תקנה 8). 

במסלול השני השכר טרחה נגזר מתוצאות פעולותיו. זהו מסלול שכר חלוקה, שבו השכר נקבע כאחוז מתוך סכום הנשייה שחולק בפועל לנושים (לפי תקנה 8א).

הבחירה בין המסלולים נתונה בידי בעל התפקיד עצמו, בכפוף לפיקוח של בית המשפט, כאשר לבית המשפט יש סמכות להגדיל או להקטין את שכר הטרחה .

במהלך חקיקת הרפורמה בהליכי חדלות פירעון נמנעו חברי ועדת חוקה מלהיכנס לנקודה הזאת, בין היתר מחשש שהרפורמה - שדרשה כשנתיים של ישיבות אינטנסיביות - לא תקודם באם הנושא הזה יעלה על הפרק באותה חבילה.

ולכן גם כיום מפרקי ומבריאי חברות יכולים להמשיך לדרוש ולקבל סכומי עתק מקופות הפירוק, שמגיעים לעתים לעשרות מיליוני שקלים. בתי המשפט נותרו היחידים שיכולים לרסן את בקשות שכר הטרחה שנתפסות על-ידם כמוגזמות.

דורשים 150 מיליון שקל, ש"מתכווצים" ל-25 מיליון

די להיזכר בדרישתם של נאמני רשת מגה שקרסה לשכר טרחה של 150 מיליון שקל, כדי לדעת שאפשר לחלום בגדול בתחום. שלושת הנאמנים בתיק מגה,  רו"ח גבי טרבלסי, עו"ד אמיר ברטוב ועו"ד אהוד גינדס, נאלצו לבסוף להסתפק בשכר טרחה "מכווץ" של 25 מיליון שקל, שפסק לטובתם בית המשפט (שעליו ערערו - והפסידו). עם זאת, ישנם רבים שהיו מוכנים להתחלף איתם.

רו"ח גבי טרבלסי (מימין), עו"ד אמיר ברטוב ועו"ד אהוד גינדס / צילום: איל יצהר
 רו"ח גבי טרבלסי (מימין), עו"ד אמיר ברטוב ועו"ד אהוד גינדס / צילום: איל יצהר

בשנים האחרונות פעלה הכנ"רית סיגל יעקבי לרסן את הבקשות המופרזות. לעיתים בתי המשפט נעתרו לה וצמצמו את התשלומים בחצי ואף לשליש מהבקשה המקורית.

עם זאת, לאחרונה עלה לכותרות גם שכר הטרחה שמבקשים עורכי הדין יוסי בנקל ורונן מטרי בתיק הפירוק של חברת "נכסי משפחת פישמן", בהיקף של כ-10 מיליון שקל. בבקשה שהגישו אשתקד ביקשו האמנים לחלק לנושים 162 מיליון שקל ממימוש נכסים, ועוד 37 מיליון שקל צפויים עד סוף השנה. בנוסף הם ביקשו שיאושר להם שכר טרחה שכולל שכר חלוקה של 6.5 מיליון שקל (4% מתוך 162 מיליון שקל), בתוספת 50% עבור מאמץ מיוחד - וסך-הכול 9.7 מיליון שקל.

עוה"ד רונן מטרי ויוסי בנקל / צילום: עינת לברון
 עוה"ד רונן מטרי ויוסי בנקל / צילום: עינת לברון

ב-2018, בתיק קריסתה של רשת "בורגראנץ'", אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב את שכר-הטרחה הסופי של המנהלים המיוחדים של הרשת והנאמן בהיקף של כ-2.35 מיליון שקל. הנאמנים שהביאו למכירת רשת קואופ (במסגרת קריסתה האחרונה) למחסני השוק תמורת 148 מיליון שקל ביקשו שכר ביניים בסך 3.5 מיליון שקל, וקיבלו כ-3 מיליון שקל.

עוה"ד שלמה נס ורו"ח חן ברדיצ'ב / צילום: כדיה לוי
 עוה"ד שלמה נס ורו"ח חן ברדיצ'ב / צילום: כדיה לוי

בתיקי חדלות פירעון גדולים עומד שכר הטרחה על מיליוני שקלים עד עשרות מיליוני שקלים וגם בתיקים הקטנים והבינוניים, הנאמנים יכולים לגרוף סכומים מכובדים. זאת, במיוחד אם הם ממונים פעם אחר פעם לניהול תיקים.

לנתונים הללו נוסיף את הנתון המעניין, שלפיו מדי שנה מוגשות לבית המשפט יותר מ-20 אלף בקשות לפשיטות רגל, וכאלף בקשות לפירוק.

צרו איתנו קשר *5988