אחרי פייזר מחכים למודרנה: מה השלב הבא שמצפה למבצע החיסונים הישראלי?

כמעט אף אחד בישראל לא יודע כמה מנות חיסון יש בארץ וכמה מנות חיסון צפויות להגיע בתקופה הקרובה מהחברות פייזר ומודרנה. המידע הזה הוא סודי, על פי ההסכם עם החברות. ידוע כי עד כה התחסנו כ-1.4 מיליון איש ועל פי הוראות משרד הבריאות, יש לשמור לכל אחד מהם מנה שנייה. מכאן שהמשלוח הראשון של החיסונים, מחברת פייזר, כלל כ-3 מיליון מנות חיסון לפחות (היו שמועות כי הוא כלל 4 מיליון מנות), מתוך 8 מיליון המנות אשר שוריינו עבור ישראל לאורך שנת 2021.

על הרקע הזה אכן נראה סביר כי בשבוע הקרוב יסיים מבצע החיסונים המהיר מאוד של ישראל כמחצית ממלאי החיסונים הראשון ששלחה פייזר (תוך שמירת מנה שנייה למתחסנים הראשונים), וסביר גם כי ייפתח פער לקראת האספקה הבאה, כשיותר ויותר מדינות מאשרות את החיסון ומזמינות את המשלוח הראשון שהובטח להן. ישראל הייתה מבין הראשונות אחרי ארה"ב לאשר אותו, וזו אחת הסיבות לכך שהיא קיבלה משלוח ראשון מהיר וגדול יחסית לאוכלוסייה, וחיסנה 15% מהאוכלוסייה תוך שבועיים.

כעת ממתינים למשלוח של חברת מודרנה, אשר ממנה שריינה ישראל 6 מיליון מנות חיסון לאורך 2021. בעבר אמר ד"ר טל זקס, הסמנכ"ל הרפואי הישראלי של החברה, כי ישראל תקבל את המנות מרגע שיחל היצור שלהן על ידי קבלנית המשנה לונזה, אירוע שצפוי לקרות ממש בימים הקרובים. אולם, לא ברור עדיין האם תגיע כמות גדולה של מנות כבר החודש, או שתגיע בקרוב כמות סמלית בלבד והכמות הגדולה יותר תגיע רק בעוד כחודש-חודשיים.

פייזר ומודרנה: איזה חיסון עדיף?

העובדה כי חלק מן הציבור כבר חוסן בחיסון של פייזר, ואילו הבאים בתור כנראה יחוסנו בחיסון של מודרנה, העלתה את השאלה בקרב אנשים מסויימים - מה עדיף? התשובה היא ששני החיסונים מאוד דומים, גם ביעילות שלהם וגם בתופעות הלוואי שלהם, למעט העובדה שהחיסון של מודרנה נמצא מעט פחות יעיל בקהל המתחסנים המבוגר (65 ומעלה), אך ההבדלים גם בנתון הזה הם קטנים ויכולים להיות אפילו מקריים בניסוי שכזה.

אם אכן החיסון של פייזר מעט יעיל יותר במבוגרים, הרי שהעובדה שבישראל חיסנו את רוב הציבור המבוגר בחיסון של פייזר (בעצם רק משום שהוא הגיע ראשון), התגלתה כהחלטה הנכונה.

החיסון של אסטרהזנקה פחות מתאים לישראל

לישראל הסכם עם חברת אסטרהזנקה, אשר החיסון שלה אושר לשימוש השבוע בבריטניה. בניסוי שערכה אסטרהזנקה נמצאו 60% יעילות לחיסון של החברה, אך בקבוצה קטנה יחסית של מתנדבים שקיבלה בטעות חצי מנת חיסון ראשונה ואחריה מנה שלמה, נמצאה יעילות של 90%. האם החיסון אכן יעיל ב-90% או שתוצאה זו הייתה מקרית? ומה בכלל אפשר לעשות עם ניסוי שבו לא הייתה שליטה טובה במינונים שקיבלו המתנדבים? הדרך הנכונה להתמודד עם אירוע כזה היא לבצע ניסוי נוסף, ואכן ניסוי כזה מתבצע בימים אלה בארה"ב, וצפוי גם ניסוי נוסף בחצי המנה.

לולא היו בנמצא החיסונים של פייזר ומודרנה, גם ביעילות של 60% החיסון של אסטרהזנקה היה הרבה יותר טוב מכלום, וזו כנראה הסיבה שבבריטניה, שם המגפה משתוללת, הוחלט לאשר ולחסן בו. אולם בישראל, שבה קצב ההתחסנות של האוכלוסייה מהיר, אספקת החיסונים בכמות המכסה את רוב האוכלוסייה שמעוניינת ויכולה להתחסן צפויה להיות מהירה מספיק, ויש גם סיכוי לשלוט במגפה באמצעות סגר - פחות הגיוני להשתמש בחיסון כזה עד שיעילותו תיבדק יותר לעומק.

לו היינו חושבים שאפשר לחסן את האוכלוסייה תחילה בחיסון של אסטרהזנקה ואחר כך בחיסון של פייזר או מודרנה כשאלה יגיעו, זו הייתה יכולה להיות תוכנית בעלת ערך, אולם סביר להניח שרוב הציבור לא יסכים להתחסן בשני חיסונים, בארבע מנות.

מחכים לג'ונסון אנד ג'ונסון

על הקווים מתחממת ג'ונסון אנד ג'ונסון, שצפויה לפרסם את התוצאות מן הניסוי הגדול שלה עד סוף ינואר, ועשויה לקבל אישור ולהתחיל בייצור כבר במהלך פברואר. לא ידוע על הסכם שחתמה ישראל עם ג'ונסון אנד ג'ונסון, אך במצב הנוכחי שיש בו תחרות בין חברות חיסונים, ייתכן וניתן יהיה לחתום הסכם כזה בתנאים טובים גם אחרי שיפורסמו תוצאות הניסוי.

החיסון של ג'ונסון דורש רק מנה אחת אשר אינה זקוקה להקפאה, ולכן קל יותר לנהל את המלאים בעת שימוש בחיסון הזה. הטכנולוגיה היא דומה לזו של החיסון שפיתחה אסטרהזנקה. אין ודאות כי החיסון יצליח, אבל אם כן - הוא עשוי להוות אופציה אטרקטיבית מאוד, שמגיעה בתזמון רלוונטי. ג'ונסון מסרה כי היא עשויה לייצר עד מיליארד מנות של החיסון במהלך 2021, ובמקרה שלה זה מקביל למיליארד מתחסנים.