תגובות מעורבות ליוזמה לשיתוף פעולה של החברות הסלולריות בפריפריה

החברות הסלולריות החלו להגיש את התגובות למהלך שמקדם משרד התקשורת, של מתן אפשרות לשיתוף פעולה ביניהן בכיסוי הסלולרי באזורי פריפריה, ומנגד דרישה להגדלת הכיסוי הסלולרי של החברות לרמה של 95%. מהתגובות עולה כי חלק מהמפעילים רואים ביוזמת המשרד בעיה קשה, ומנגד חלק מהמפעילים סבורים שהמהלך מתבקש, אך מפנים לעיקר הבעיה - שהיא לוחות הזמנים והקושי בהקמת אתרים.

השימוע נולד כתוצאה מיוזמה של סלקום, שבתקופתו של דודי אמסלם כשר תקשורת נפגש עם המפעילים במהלך הסגר הראשון, וביקש לשמוע מהם הצעות לשיפור וייעול כדי להתמודד עם הקשיים שהולידה המגפה. בפגישה של אבי גבאי, מנכ"ל סלקום, עם אמסלם, הוא העלה בפניו את הקושי בהקמת אתרים סלולריים בישראל ואת הבעיה שיש למפעילים לספק כיסוי באזורי פריפריה שבהם אין כדאיות כלכלית לפריסת אתרים, ובחלקם פשוט לא ניתן לעשות זאת בגלל בעיות רבות הקשורות בגניבה ופגיעה באתרים, בקושי בחלק מהמקומות לספק חשמל לאתרים, וכן התנגדויות של רשויות מקומיות וכו'.

הרעיון של גבאי היה שהמדינה תאפשר למפעילים לשתף פעולה באזורי פריפריה בעייתיים כך שיוכלו להקים אתרים משותפים, או שיוכלו לשתף פעולה בדרך של נדידה פנים ארצית שתאפשר לכל אחד מהמפעילים להשתמש ברשת הרדיו של מפעיל מתחרה וכו'.

המשרד הרים את הכפפה, וראה בהצעה הזדמנות לשפר את הכיסוי הסלולרי בישראל. אלא שהמפעילים לא ציפו שבתמורה להקלה שהמשרד מעניק להם, תבוא דרישה לשיפור הכיסוי בדרך של הוראה להקדים חובת פריסה שהוטלה עליהם במסגרת מכרז הדור הרביעי עוד לפני 5 שנים, וטרם מומשה, לכיסוי סלולרי של 95% בתוך שנתיים.

התגובה למהלך מצד החברות מעורבת. בעוד שיש חברות שטוענות שלא לכך התכוון המשורר ושבעצם שכרן יוצא בהפסדן, יש מקרב החברות שסבורים כי לגיטימי מבחינת המשרד לדרוש שיפור הכיסוי, ושזה בעצם תפקידו, ומעבר לכך גם תנאי שמופיע במכרז.

המתנגדות רואות בדרישה למימוש שלב ד' בעיה גדולה בשל הצורך לכסות אזורים שאין בהם כמעט תנועה. הן קוראות לאזורים אלה "אזורי מדבר", שהשימוש ברשת הסלולרית בהם הוא אפסי והעלות של הקמת אתרים בהם  תפגע בריכוז המאמץ שנדרש מהן בשיפור הכיסוי באזורי הביקוש.

הן גם טוענות שההקלה שמאפשר המשרד, בדרך של שיתוף אתרים וכו', באזורים אלה, היא זניחה. זאת מכיוון שממילא אין למפעילים כיסוי או אתרים במקומות נידחים ולכן ההשקעה - גם אם היא תתחלק ביניהם - היא עדיין כבדה, ומדובר בעשרות אתרים נוספים במקומות שהם לא צריכים.

אלה מקרב החברות שסבורים שהמהלך של המשרד הגיוני וסביר, מצביעים על קושי אחר, והוא לוח הזמנים שהוקצב להשלמת שלב ד' - של שנתיים. בישראל כידוע נדרשות שנתיים להקמת אתר סלולרי. הקושי האדיר בהקמת אתרים הוא בעיה שהמשרד מנסה לפתור עכשיו דרך הקמת צוות ייעודי שהקימה מנכ"לית המשרד לירן אבישר בן-חורין, ובו נציגים ממשרדי ממשלה רלוונטיים כדי למצוא דרך לפתור את הבעיה. במצב כזה עדיף שקודם ימצאו דרך לפתור את הקושי של הקמת אתרים ורק אח"כ ידרשו להרחיב הכיסוי. כרגע, במצב הקיים, הן טוענות, לא ניתן לעמוד בדרישות שלב ד'.