אחרי הטלפונים הציבוריים: יש לפנות תיבות דואר אדומות אטומות

מאות תיבות דואר שאין בהן שימוש ונאטמו פזורות ברחבי הארץ כפסלים סביבתיים אחרי שנאטמו בשל חוסר שימוש • דואר ישראל: רוב התיבות הוסרו כבר

תיבות דואר אטומות / צילום: Roman Yanushevsky
תיבות דואר אטומות / צילום: Roman Yanushevsky

משרד התקשורת פרסם לאחרונה הודעה לפיה הוא מחייב את בזק לפרק טלפונים ציבוריים, לטובה פינוי המרחב הציבורי. הדאגה הפתאומית של המשרד למרחב הציבורי עוררה לא מעט סימני שאלה בענף, שהרי בזק מתחננת כבר שנים לבטל את הטלפונים הציבוריים שהפכו מזמן ל"פסלים סביבתיים" ומשרד התקשורת מסרב בעקביות.

רק כעת, אחרי שגם ראשי רשויות הצטרפו לדרישה הבינו במשרד, לאחר שימוע שקיימו, שאין מקום להמשך ההתעמרות בבזק, שכן "הדבר מהווה נטל כלכלי שאינו מוצדק וכן מן הטעם שחלק מהטלפונים הציבוריים שהוצבו באזורי השיפוט של המועצות מקומיות לפני עשרות שנים מהווים כיום הפרעה ואף מפגע במרחב הציבורי".

אולם המשרד לא הסתפק במתן אישור פשוט לבזק להסיר טלפונים ציבוריים ללא שימוש, אלא חייב אותה לעשות כן ואף דרש ממנה להעביר כל שנה דו"ח לגבי היקף השימוש בטלפונים הציבוריים, תוך פירוט העמידה בחובת ההסרה שלהם (אפרופו הודעת המשרד על הפחתת הרגולציה העודפת).

מעניין שמשרד התקשורת לא מגלה את אותה דאגה למרחב הציבורי, בנוגע לחברת הדואר, אשר אף היא נתונה לפיקוח המשרד. כולנו מכירים את אלפי תיבות הדואר האדומות הפזורות ברחוב, לצורך משלוח מכתבים. מדובר בזכות היסטורית שהעניק המחוקק לדואר "להקים תיבות דואר לפי צרכיו בכל מקום שיש לציבור גישה אליו".

כמו במקרה של הטלפונים הציבוריים, גם כאן נוכח ההתפתחות הטכנולוגית וקיומם של אמצעי תקשורת זמינים וזולים, פחת מאוד השימוש במשלוח מכתבים בכלל ובאמצעות תיבות הדואר האדומות בפרט.

אי לכך, במסגרת הסדרה של שירותי הדואר, ביצע בשנת 2015 אגף הדואר במשרד התקשורת, בראשות סמנכ"ל בכיר דואר, דאז, עו"ד יגאל לוי, תיקון כולל של רישיון חברת הדואר, שבו נקבע, בין היתר, כי החברה תציב תיבת דואר במרחק אווירי שלא יעלה על 1,500 מטרים מכל בית אב. מיקום הצבת התיבות נותר נתון לשיקול דעת החברה, בכפוף לקריטריון הנ"ל.

חברת הדואר, אשר נאלצה עד אז לבצע סבבי הרקה של אלפי תיבות, שרובן היו ריקות ממכתבים, בירכה כמובן על תיקון הרישיון, אלא שבמקום להסיר כליל את התיבות הבלתי נחוצות, פשוט אטמה חלק נכבד מהן והותירה אותן כ"גוש ברזל" על המדרכה.

כמובן שאין הכוונה, כי על משרד התקשורת לחייב את הדואר להסיר תיבות שהשימוש בהן נמוך (כפי שעשה לאחרונה במקרה של בזק), אלא רק את אותן תיבות שממילא אטומות, אשר מעבר להיותן "פסלים סביבתיים אדומים" במרחב הציבורי, הרי שהותרתן אף מהווה הטעייה של מי שעדיין שולחים מכתבים, ומגלים רק כשהם מגיעים לתיבה שהיא אטומה.
בדואר ישראל אמרו כי רוב הסרת התיבות נעשתה ב-2014 ו-2015 מאז כמעט ולא מסירים תיבות. באתר הדואר יש רשימה היכן ממוקמות התיבות. יש תיבות אטומות שמיועדות לפינוי ועד שיפונו נמצאות בערים השונות.

ממשרד התקשורת נמסר: המשרד יבחן את הנושא.