אף אחד לא בא: מדוע נכשלו עשרות מכרזי קרקעות בירוחם, דימונה ובאר שבע

בחודש שעבר נודע כי חמישה מכרזי מקרקעין שקיימה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בשכונות יהושפט ורננים בערד לבניית 257 דירות נכשלו. שבוע לאחר מכן נכשלו ארבעה מכרזים דומים בדימונה היות שאף קבלן לא ניגש אליהם. בדיקת גלובס מלמדת שמזה זמן קבלנים פשוט לא מתמודדים על קרקעות לבנייה רוויה בחלק מערי הדרום. הביקוש הדל מעורר סימני שאלה לגבי איתנות שווקי הדיור בפריפריה.

  

1. באר שבע: עיר גדולה, ביקוש קטן

גם המרכזיות של העיר איננה ערובה להצלחה. ב-2019 התפרסמו 49 מכרזים למגרשים בבנייה רוויה, אלא שרק חמישה הצליחו. ב-2020 המצב השתפר רק במעט. כך למשל רק בחודש האחרון התפרסמו התוצאות של שבעה מכרזים בשכונת הסיגליות למאות יח"ד. לארבעה לא הוגשו הצעות. היתר נרכשו אך מספר ההצעות היה נמוך.

גם למגרשים בבנייה הפרטית אין תמיד ביקוש. ב-2019 שיווקה רמ"י בהצלחה ארבעה מגרשים ובשנה שעברה נכשלו שני מכרזים. האדריכל הבאר שבעי, רם מרש, שמשמש כיו"ר התאחדות האדריכלים מסביר כי, "עד לאחרונה רוב המכרזים היו מכרזי מחיר למשתכן שרמת האטרקטיביות שלהם ליזמים מוטלת בספק. האתגר הגדול של הדרום נובע מהעובדה שרוב הביקושים נוצרים ע"י אוכלוסייה מקומית, וחלקם ע"י משקיעים, אך בסה"כ לא מהגירה חיובית".

2. דימונה: "לא שווה לבנות שם"

בדימונה, שווקו בשנה שעברה שמונה מגרשים לבנייה רוויה בשכונת השחר. רק שלושה נרכשו - כולם ע"י החברה הקבלנים א. אבאל, שבשני מכרזים הייתה המציעה היחידה. עבור שלושתם שילמה החברה כ-20.7 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח, כשעליהם ניתן לבנות 275 דירות, מה שמשקף סכום נמוך של כ-75 אלף שקל קרקע ליח"ד.

ג'קי אביסרור, סמנכ"ל ההנדסה של חברת אביסרור משה ובניו, מסביר כי, "זה פריפריה ואין לה כל כך ביקוש אז לא לוקחים. דימונה מוצפת דירות. מחיר הקרקע הוא אפסי, כך שלבנות בית עולה 700 אלף שקל, ועדיין זה לא שווה. מי הולך לפריפריה? אזורי הביקוש נחטפו. אם אני בונה ברחובות, באים אלי מראשון, מנס ציונה, מגדרה, מאשקלון. דימונה זה פריפריה. לא שווה לבנות שם. אין גידול אוכלוסין".

ראש העירייה, בני ביטון, נשמע אחרת. "עכשיו הוצאתי 12 מגרשים של בנה ביתך וניגשו אליהם 2,000 איש. זה שהם (רמ"י. ג"נ) לא יודעים לשווק, זה שהם לא מוציאים את זה נכון? תראה איזה ביקושים. תביא לי עכשיו 4,000 "בנה ביתך" ותראה איך אני משווק אותם. גם בנייה רוויה".

 בני ביטון , ראש עירית דימונה / צילום: תמר מצפי

3. ירוחם: ביקוש לצמודי קרקע

במרץ 2019 פורסמו התוצאות של שלושה מכרזי מקרקעין בעיר לבניית 158 דירות, שמהם עלה שאף קבלן לא ניגש למכרז. בחודש שעבר המקרה חזר על עצמו עם מכרזים לבניית 118 דירות. בניגוד להם לאחרונה נסגרו שני מכרזי מקרקעין לבניית עשרות בתים פרטיים. אמנם מדובר בהצלחה, אלא שהמרחק מכישלון לא היה רב כיוון שרק חברה אחת ניגשה למכרזים.

ראשת העיר, טל אוחנה: "הקבלנים הרגישו שמחיר למשתכן לא פוגש את המטרות העסקיות שלהם וחיכו למדיניות דיורית חדשה, ביום שאחרי כחלון. ואז הגיעה הקורונה ושוב האטה. אם השיטה תשתנה תהיה מוטיבציה אצל הקבלנים לגשת למכרזים. הדבר השני והחשוב הוא שהמוצר הכי מבוקש אצלנו, שמהווה את היתרון היחסי, זה המגרשים לבנייה עצמית. אצלנו אתה יכול לקנות חצי דונם ב-250 אלף שקל. היינו ממקסמים את כמות היח"ד מהסוג הזה, אלא שלמשרד השיכון ורמ"י אג'נדה אחרת".

 טל אוחנה, ראשת עיריית ירוחם / צילום: שלומי יוסף

4. ערד: "כישלון של הממשלה"

בערד התפרסמנו בשנתיים האחרונות מכרזים ל-34 מגרשים בבנייה רוויה, ומתוכם נכשלו 20. כמו בירוחם, מגרשים לבתים פרטיים דווקא נמכרו. לטענת ראש העירייה, ניסן בן חמו, האשמה רובצת לפתחה של הממשלה." ב-2016 המדינה יצאה עם שתי תוכניות לפתרון משבר הדיור: מחיר למשתכן והסכמי הגג. שתי התוכניות לא רלוונטיות בעליל לאזור הדרומי. משבר הדיור שמדינת ישראל מדברת עליו קיים בין גדרה לחדרה.

ארבע שנים אחרי, אנחנו מגלים שכל רשות פריפריאלית שחתמה על הסכמי גג נקלעה למשבר כלכלי, וגם מכרזי מחיר למשתכן נכשלים כי אף קבלן לא רוצה לבנות דירה בחצי מיליון שקל. הוא לא מרוויח". יורם אביסרור, סמנכ"ל השיווק בחברת אביסרור, מסביר כי, "ערד נמצאת בדרך לים המלח. חוץ מזה, אתה לא מגיע משם לשום מקום. אני לא יודע מה קורה שם מבחינת חיי קהילה. לא נראה לי שמשהו שם מתפתח יותר מדי. יכול להיות שזה פחות מושך את הקבלנים".

ממשרד הבינוי נמסר: "בשנתיים האחרונות נחלנו הצלחות רבות בשיווקים בפריפריה הדרומית, אשר מלכתחילה אינם פשוטים. עקב לצד אגודל יחידות דיור משווקות. תוכניות הדיור, הסבסוד, והמענקים לרכישת יד שנייה בפריפריה, כל אלה ועוד מהווים כלים נוספים אשר ימשיכו ויעמיקו את הצלחת השיווקים בתמהיל רחב של בנייה רוויה, כמו צמודי קרקע ופריחת דרומה של הארץ".

מרמ"י נמסר: "במרחב דרום של רשות מקרקעי ישראל מרבית מכרזי הקרקע שווקו בהצלחה. רמ"י ומשהב"ש מנסות כל העת לשפר ולשכלל את המכרזים באזורי העדיפות הלאומית בדרך של סבסוד עבודות פיתוח והנחות בערכי הקרקע, והדבר מוצא את ביטויו בהצלחות במכרזים. חשוב לזכור כי במכרזי הפריפריה מטבע הדברים היצע יחידות הדיור גדול הרבה יותר ובהתאמה הדבר משפיע גם על תוצאות המכרזים".