ביום שאחרי הקורונה: היכונו לעלייה החרדית הגדולה לישראל

עלייה לישראל הפכה לדיבור החם בקרב החרדים בתפוצות לקראת עידן הפוסט קורונה • אלו הן הסיבות המרכזיות לכך וההשלכות הצפויות של גל העלייה הענק

חרדים / צילום: shutterstock
חרדים / צילום: shutterstock

התקשורת הישראלית עוסקת בחברה החרדית במינון גובר והולך, על גבול האובססיה, לרוב כמובן בהקשר שלילי, שטחי וצהוב למדי. גם הקהילה החרדית בעולם, המונה כמיליון נפש וצומחת במהירות, זוכה ליותר ויותר סיקור תקשורתי, במיוחד בשנה האחרונה, לאור ההתמודדות המשותפת עם מגבלות הקורונה, שאיימו בחלקן על אורח החיים החרדי בצורה חריגה ובלתי מתקבלת על הדעת מבחינתם.

בימים אלה עוסקים במערכות השונות בהיערכות ובגיבוש תוכניות ליום שאחרי הקורונה. לכן חשוב לשים לב לנקודת שלא זכתה להתייחסות תקשורתית ראויה: יותר ויותר חרדים בעולם שוקלים ברצינות לעשות עלייה לישראל ביום שאחרי.

לפני שנרחיב על התופעה חשוב להדגיש: רוב ה"חוצניקים" (בעגה החרדית) חיים בקהילות גדולות ומבוססות, המספקות את כל שירותי הקהילה והמעטפת החברתית הנדרשת. רובם יחכו כנראה לביאת המשיח כדי לעלות לארץ.

כך למשל סאטמר, החסידות הגדולה והעשירה בארה"ב, המונה למעלה מ-20 אלף משפחות, מתנגדת אידאולוגית לעלייה לישראל בשלב זה. לעומתם יש יותר ויותר חרדים בתפוצות המהרהרים בקול על האפשרות לעשות עלייה לארץ.

לפי נתוני הסוכנות היהודית, מתחילת שנת 2020 נפתחו למעלה מ-40 אלף תיקי עלייה חדשים, עם זינוק של 133% בפתיחת תיקי עלייה ממדינות דוברות אנגלית. אומנם אין פילוח של הנתונים לפי מגזרים, אולם השיח על עלייה הפך למשמעותי יותר גם בקהילה החרדית בגולה, וכדאי למקבלי ההחלטות לשים לב למגמות אלה.

הסיבות לגל העלייה המתקרב רבות ומגוונות, ובראשן האנטישמיות הגואה, עלויות החינוך הגבוהות בחו"ל וכמובן המשבר הבריאותי. ראשית, הקורונה הביאה לעלייה משמעותית במספר מקרי האנטישמיות בעולם, אם כי מדובר במגמה שהחלה קודם לכן ורק "תפסה טרמפ" על המגפה העולמית. החזות היהודית המובהקת חושפת את החרדים ליותר תקריות אנטישמיות, חלקן אפילו לא מדווח לרשויות, והחרפת מגמה זו מערערת את הביטחון האישי והקהילתי.

בנוסף לקורונה נערכו השנה הפגנות ענק ברחבי ארה"ב, כאשר חלקן הידרדרו לביזה והתפרעויות אנטישמיות שכוונו כלפי הקהילה היהודית. זהו דבר שהוצנע על-ידי התקשורת, שליבתה את המהומות.

במערכת הבחירות בארה"ב הקהילה החרדית אף התגייסה לראשונה בגלוי ובפומבי לטובת המועמד המפסיד, דונלד טראמפ. זאת בין היתר בעקבות התחזקותם של זרמים פרוגרסיביים ואנטישמיים במפלגה הדמוקרטית. תבוסת טראמפ אף היא לא הוסיפה לתחושת הביטחון בקהילה החרדית בארה"ב.

גם עלויות החינוך הכבדות מעסיקות לא מעט משק-הבית החרדי בארה"ב ובאירופה, במיוחד לאור התקופה הכלכלית הנוכחית. זאת לצד המוסכמה לפיה החינוך החרדי בישראל איכותי יותר ומבטיח תוצאות טובות בנוגע לעתידם הרוחני של הילדים. במקביל, הורים ל"נוער נושר" או כאלה שהם בדרך ל"נשירה" מעדיפים לעלות לישראל, ובכך לצמצם את הסיכון מפני התבוללות של הצעיר או הצעירה שלא הולכים בדרכי אבות.

הסיבה השלישית היא משבר האמון הגדול בין הקהילה למערכות הבריאות המקומיות, בעיקר בארה"ב אבל לא רק. עם תחילת המגפה נחשפו חולים חרדים רבים ליחס מנוכר ובלתי ראוי מצד אנשי צוות רפואי, גם ולא רק בגלל חזותם היהודית. חלקם נאלצו להמתין שעות ארוכות לטיפול או אפילו לסיוע בסיסי כמו כוס מים ועזרה סיעודית.

בזמנים רגילים זוכה החולה לליווי צמוד של בן משפחה, המסייע לו ומוודא שיקבל את הטיפול הראוי. אולם במחלקות הקורונה לא התאפשרה כמובן כניסת מלווים, והתוצאה הייתה הרת-אסון עבור חלק מהחולים, דבר שגרם לסבל רב להם ולבני משפחותיהם.

בישראל אוהבים לקטר על תחלואי מערכת הבריאות, לא פעם בצדק. אולם רוב היהודים בעולם מקנאים ברמת השירות הרפואי לה זוכים האזרחים כאן בארץ. משבר הקורונה חידד את הפערים בין מערכות הבריאות השונות בעולם, כאשר לא מעט יהודים חרדים התאכזבו קשות מאיכות שירותי הרפואה המקומיים. הדבר מהווה מבחינתם עוד זרז להגשים סוף-סוף את חלום הדורות ולעלות לארץ המובטחת.

מקומם של "החוצניקים" בחברה החרדית

הקהילה החרדית בישראל מונה כבר היום עשרות אלפי משפחות של "חוצניקים", חלקם עדיין רשומים כאזרחי חוץ, למרות שהם מתגוררים כאן שנים ארוכות. ישנם לא מעט אזורים חרדיים, בעיקר בירושלים ובית שמש, בהם השפה העברית פחות מוכרת מהשפה האנגלית. העיתונים המובילים במגזר מוציאים מדי שבוע מהדורה מושקעת באנגלית עבור הקהילה האנגלו-סכסית. לרובם הגדול יש בני משפחה וחברים קרובים בקהילה החרדית בחו"ל, והם יהיו הראשונים לתמוך ולסייע לעולים החדשים בהתאקלמות הראשונית כאן בארץ.

להערכת הסוכנות היהודית, אנחנו צפויים לגל עלייה של כרבע מיליון יהודים! בשלוש השנים הקרובות. לפי כל הערכות, בין העולים הנרגשים נראה יותר ויותר משפחות חרדיות, והדבר מחייב חשיבה מערכתית מקיפה, גם בהנהגה החרדית, הן לגבי שלבי הקליטה הראשוניים שלהם כאן בישראל והן לגבי מציאת פתרונות ארוכי-טווח עבורם בתחומי הדיור, החינוך, התעסוקה ועוד. 

הכותב הוא יועץ אסטרטגי ומומחה לניהול משברים במגזר החרדי

צרו איתנו קשר *5988