עסק ביום | פיצ'ר

"אני יודע שהמצב קשה ושאפשר להתמרמר. אבל אני גם רוצה לחשוב קדימה ולתכנן את השלב הבא"

אסי לוי הוא בעלים משותף של בר קפה נעורים בכרכור • "אני מאמין שבגלל הקורונה אנשים יצרכו יותר קפה טוב בבית" • גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז  

אסי לוי, בעלים משותף של בר קפה נעורים בכרכור / צילום: אביעד הר־טל
אסי לוי, בעלים משותף של בר קפה נעורים בכרכור / צילום: אביעד הר־טל

אסי לוי, בן 35 נשוי ואב לשתי בנות, הוא בעלים משותף של בר קפה נעורים, בכרכור, יחד עם ורד אשתו, ועם חבריהם יוסי קדושי ונועה בקיש-קדושי. "הקפה בבעלותנו החל לפעול משבועיים לפני הסגר השני. את תחום המזון אני מכיר מעל עשור. בשש השנים האחרונות, בהן אני חי בכרכור, התמחיתי כשכיר בהדרכות בעולם הקפה וכבריסטה. לפני כן התגוררנו בתל אביב".

אתה עצמאי מאוגוסט? דווקא בתקופה כזו החלטת לפתוח עסק?
"תמיד ידעתי שיהיה לי בר קפה שכונתי ליד הבית. כבר לפני ארבע שנים בדיוק בר קפה כזה היה מול עיניי. אני רגוע כי אני יודע מה אני עושה ואני אוהב את זה. חשוב להדגיש שאנחנו לא בית קפה, אלא מקום שמתמחה בקלייה, שיווק ומכירה של פולי קפה מכול העולם, לבתים, לצד אביזרים. בדרך כלל אני עובד בעסק יחד עם עוד מישהו, ובימי שישי ובזמני לחץ, היתר מצטרפים - אשתי והשותפים - סך הכול מדובר בארבעה עובדים. לגבי הבחירה במקום - ברור שיש פחד להיות עצמאי, ועל אחת כמה וכמה עכשיו. אבל עשיתי סקר שוק של כל העסקים באזור הזה, והבנתי שכאן, בסמוך לשדה רחב ופתוח, אני רוצה לפתוח מקום שכונתי. החלום היה להעביר כאן גם סדנאות לצד הופעות למקומיים".

אלה שני דברים שבטח שלא תוכלו לעשות בשלב הזה.
"נכון. יש קורונה - ולכן אמרתי שזה בדיוק הזמן. אני מאמין שבגלל הקורונה אנשים יצרכו יותר קפה טוב בבית, וגם יהיה להם מקום קרוב לבית. אנחנו מוכרים גם קפה לשתייה וגם פולים הביתה. למי ששותה כאן, יש לנו גם בייגל ניו יורקי, כריכים ומאפים. פתחנו כשעוד היה אפשר, זמן קצר לפני תחילת הסגר השני. היו כאן שולחנות וכסאות, בדיוק היינו בהרצה, אנשים עוד ישבו כאן, ובאמת כבר נערכנו להוציא לפועל הופעות קטנות וסדנאות בהתאם למגבלות - חימר, תכשיטים, קפה כמובן, שאת כולן יעבירו תושבי המקום.

"כשראיתי את השדה, ראיתי שיש פוטנציאל בשטח למשהו שמח. כדי לשווק את המקום, התחברתי לאנשים הנכונים. זה לא שעשינו שיווק מטורף - בעיקר פייסבוק ומפה לאוזן בשכונה. בנינו הכול לאט לאט. אז נכון, עם בוא הסגר נאלצנו לסגור, ועבדנו בשירות משלוחים לטווח קצר. זה גם מה שקורה היום: אנשים מזמינים דרך הווטסאפ ואני מוציאים להם החוצה, במרחק של 7-20 מטר. אנשים יושבים במרווח ואין התקהלות. אנחנו לא בית קפה גרנדיוזי עם מטבח מטורף. ואנחנו לא נעשה משהו שהוא לא בהתאם להנחיות".

איך הצלחת לשכנע את השותפים שלך להצטרף דווקא עכשיו?
"את נועה, רעייתו של יוסי, אני מכיר מתל אביב. בהמשך פגשנו אותם כאן, בכרכור. היא בכלל הייתה בעברה מתווכת ומדריכת פילטיס. דרכה הכרתי את יוסי היה שותף לחלום שלי לפתוח בר קפה קהילתי. ההחלטה לפתוח את זה עכשיו הייתה מפוכחת. אמרנו שזה יבוא לנו טוב, כי נוכל לעשות הכול בשלבים, וגם יש לנו את היתרון של השדה הסמוך. את הבר קפה פתחנו במתחם לוונדר, שהוא אזור תעשייה שבו יש מפעל לקוסמטיקה טבעית. הם נתנו לנו את השטח, ולא היה כאן קודם עסק אחר כמו שלנו".

בסך הכול נשמע שאתה די מרוצה.
"אני יודע שהמצב קשה ושאפשר להתמרמר. אבל אני גם רוצה לחשוב קדימה ולתכנן את השלב הבא".

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il