קנסות | דעה

האכיפה הבררנית של קנסות הקורונה פוגעת באמון הציבור

ככל שיותר ויותר אנשים יביעו את התנגדותם לקנסות הקורונה ולאכיפה הבררנית באמצעים החוקיים העומדים לרשותנו - מי יודע, אולי עוד נצליח לחולל שינוי

שוטר עם מסכה מחלק דוח / צילום: אריאל שליט, AP
שוטר עם מסכה מחלק דוח / צילום: אריאל שליט, AP

באחד מימי שלישי האחרון, בשעה מוקדמת מדי, בעיניים חצי עצומות ובפיג'מה, קפצתי למכולת מעבר לפינה להביא חלב לקפה של הבוקר. יש קסם מיוחד בשכונה שלי בשעות המוקדמות, כשהרחוב שומם מאדם, ואפשר לשמוע את ציוץ הציפורים. לרגע הרגשתי כאילו אני על פסגת הר ירוק ומרוחק ולא בדרום תל אביב.

חריקת גלגלים ניפצה את האשליה והחזירה אותי למציאות, ניידת פיקוח עירוני עצרה לידי, תוך שהפקחים צועקים עליי מחלון הרכב. תוך שניות דחפו לידי קנס של 500 שקל בגין אי-עטיית מסכה. מסכה שהייתה ברשותי והורדתי מטרים ספורים מפתח ביתי, אבל את הפקחים לא עניין כלום: לא שהרחוב ריק, שומם, ואין אפילו כלב. לא שיש מסכה ברשותי. לא שאני מטר מהבית. לא שזו עבירה ראשונה. כלום.

תל אביב ידועה לשמצה בריבוי הקנסות שהיא מחלקת, שרק ב-2018 הכניסו 275 מיליון שקל לקופתה, וכעת היא שוברת שיאים חדשים גם בקנסות קורונה. מרכז המחקר והמידע של הכנסת פרסם ביולי האחרון כי פקחי עיריית תל אביב חילקו 750 קנסות קורונה. שאר הערים עם שיעורי תחלואה גבוהים (הערים "האדומות") לא מתקרבות אליה במספר הקנסות שחולקו. אחריה בתור במספר הקנסות שחולקו נמצאת אלעד עם 65 קנסות בלבד. בבת ים חולקו 33 קנסות, באשדוד 20, בבית שמש 8, בחולון 6. יש גם עיריות שבחרו כהחלטה לא לחלק קנסות כלל, כגון ירושלים ומודיעין עילית.

ההיסטוריה של עיריית תל אביב בנושא קנסות מעלה את השאלה האם פקחי העירייה אוכפים "בשיקול-הדעת" הראוי, כפי שהונחו על-ידי המשטרה.

במסמך מידי מחלקת המבצעים [1] הנוגע למדיניות אכיפה עבור פקחי הרשויות המקומיות מובהר, באופן שאינו משתמש לשתי פנים, כי ישנה עדיפות לפעולה בדרכי "הסברה, הידברות ואזהרה". רק במקרים בהם אי-עטיית מסכה יוצרת סיכון חמור להדבקה, יש לבחור באכיפה על-ידי הטלת קנסות.

למסמך מצורפים תרחישים לדוגמה, כאשר רק שניים מתוכם מסתיימים בהטלת קנס. הראשון מתאר אדם ללא מסכה במרכז מסחרי הומה אדם. השני מתאר אדם ברחוב באזור עם תחלואה גבוהה ללא מסכה על פניו וללא מסכה ברשותו.

התנהלותה של עריית תל אביב מעלה שאלות קשות, אולם צריך לזכור כי את מרבית קנסות הקורונה מחלקת בסופו של דבר המשטרה. המרכז לגביית קנסות ברשות האכיפה והגבייה פרסם כי נכון לאמצע נובמבר חולקו מעל ל-376 אלף דוחות קורונה, בסכום של מעל ל-219 מיליון שקל. כן. תקראו שוב. בזמן שאנו קורסים כלכלית ומקווים לתמיכה כזו או אחרת מהמדינה, חולקו מעל ל-219 מיליון שקל בקנסות קורונה.

המרכז לגביית קנסות מדווח גם כי אחוזי התשלום של קנסות הקורונה נמוכים משמעותית (38%) לעומת אחוזי התשלום של קנסות משטרה אחרים (63%). אחוזי תשלום הקנסות שניתנו על-ידי פקחי העירייה נמוכים עוד יותר. בתל אביב שולמו 31 מהקנסות (4%) בלבד.

אחוזים אלה הם תעודת עניות לאמון הציבור בהתנהלות הממשלה בזמן המשבר. בעוד רשויות החוק אוכפות ביד רמה את שורת ההגבלים, האיסורים והחוקים שחוקקו בצו חירום, נראה כי נבחרי הציבור אינם כפופים לאותה מערכת חוקים ואכיפה. ראש הממשלה בימין נתניהו אירח את בנו לארוחת חג בניגוד להנחיות הסגר שהוא הורה. אחריו גם שלל שרים - מגלנט, לוי, ברקת וליברמן. יועציו הפרו הנחיות בידוד. פעמיים. וכמובן השרה גילה גמליאל. הנשיא ראובן ריבלין הפר הנחיות.

ומה קורה כאשר הם נתפסים? במקרה הטוב - התנצלות רפה - ובמקרה הרע, הכחשה גורפת. לעתים נדירות אפשר לשמוע מלמול מתחת לשפם שיסכימו, מטוב-לבם כמובן, לשלם את הקנס. התשלום כמובן לא יוצא מכיסיהם אלא מכיסנו - משלמי המסים. רק צדיק אחד בסדום דרש לקבל דוח ושילם אותו.

הבעיה היא שכלפינו - בניגוד לנבחרי הציבור - עוד יופעלו מנגנוני גבייה. קנסות שאינם משולמים בזמן צוברים אוטומטית ריבית של 50%, ולפי נתוני רשות האכיפה והגבייה, עד עתה ישנם כ-50 אלף קנסות שלא שולמו ושצוברים ריבית פיגורים.

למרות התסכול, המיאוס והעלבון שנבחרי הציבור אינם נשמעים לאותם החוקים שהם קבעו, יש בידינו כלים להביע את התנגדותנו להתנהלות המדינה בעת הנוכחית - בקשה לביטול קנס ובקשה להישפט. ככל שיותר ויותר אנשים יביעו את התנגדותם לקנסות הקורונה ולאכיפה הבררנית באמצעים החוקיים העומדים לרשותנו - מי יודע, אולי עוד נצליח לחולל שינוי. 

הכותבת היא חוקרת בכירה, פורום ארלוזורוב

צרו איתנו קשר *5988