קרן גלילות גייסה 170 מיליון דולר והפעם היא מחפשת סטארט-אפים בוגרים

גלילות קפיטל התמחתה עד היום בהשקעות מוקדמות בסטארט-אפים צעירים, אך עכשיו היא מתרחבת לחברות בוגרות עם הכנסות בתחומי תוכנה ארגונית וסייבר • "קרן סיד לא יכולה לזהות את כל היזמים הטובים בשוק"

השותפים בקרן גלילות קפיטל: קובי סמבורסקי, ליאור ליטבק,  נופר עמיקם ואריק קלינשטיין / צילום: בן יצחקי
השותפים בקרן גלילות קפיטל: קובי סמבורסקי, ליאור ליטבק, נופר עמיקם ואריק קלינשטיין / צילום: בן יצחקי

קרן גלילות קפיטל פרטנרס הודיעה היום (ג') על גיוס 170 מיליון דולר להשקעה בחברות תוכנה ארגונית וסייבר בשלבי צמיחה, לאחר סבב A. עד היום התמקדה גלילות בעיקר בהשקעות סיד (הנבטה) מוקדמות בסטארט-אפים צעירים באמצעות שלוש קרנות שגייסה בעשור האחרון בהיקף של 217 מיליון דולר, אך הקרן החדשה עליה הכריזה היום, גלילות פלוס (Glilot+), תהיה קרן הצמיחה הגדולה הראשונה שלה שתשקיע בסטארט-אפים בוגרים יותר עם הכנסות. הכסף לקרן החדשה הגיע מגופים מוסדיים ופמילי אופיס בישראל, אירופה וארה"ב.

גלילות קפיטל הוקמה ב-2011 על ידי קובי סמבורסקי ואריק קלינשטיין. השניים, אנשי הייטק ותיקים, התחברו לפני שנים במהלך שירותם ביחידת המודיעין 8200, והקרן שהקימו נקראת על שם מפקדת אותה היחידה. במהלך השנים נודעה גלילות בזיהוי מוקדם של הצלחות ושבע מתוך שמונה ההשקעות הראשונות שלה הפכו לאקזיטים, הגדול מביניהם הוא מכירת חברת הסייבר אאוראטו למיקרוספט תמורת 200 מיליון דולר ב-2014.

בעבר גייסה גלילות 20 מיליון דולר להשקעה בחברות צמיחה בוגרות יותר, שרובן היו חברות קיימות בפורטפוליו שלה, אך כעת לראשונה הקרן לוקחת צעד משמעותי קדימה בכל הנוגע להשקעות כאלה.

"אנחנו אנשים זהירים"

בשיחה עם גלובס סיפרו סמבורסקי וקלינשטיין כי ההתמקדות של גלילות פלוס תהיה בעיקר בהשקעה בסטארט-אפים בשלבי צמיחה מוקדמת, כלומר בחברות עם קצב הכנסות שנתי של מעל 2 מיליון דולר אבל עד רף של 20-25 מיליון דולר לשנה (במונחי ARR, הכנסה שנתית חוזרת). בגלילות מעוניינים להשקיע בסך הכל ב-15 חברות במסגרת הקרן החדשה, כשסכום ההשקעה הראשונית בסטארט-אפ יעמוד על 5-20 מיליון דולר, תלוי בחברה ובשלב. בעבר היה לגלילות אפיון ברור כמי שרוצה לתת את הצ'ק הראשון והמוביל לחברה, אך הפעם בקרן מוכנים להיות גמישים יותר ולהצטרף לסבבי גיוס קיימים למשל. בגלילות כבר ביצעו השקעה ראשונה מהקרן החדשה, אותה הם לא חושפים בשלב הזה.

פעילות גלילות פלוס תנוהל על ידי ליאור ליטבק, שהצטרף כשותף מנהל לגלילות. ליטבק שימש בתפקידו האחרון כשותף בקרן M12, זרוע ההון הסיכון של מיקרוסופט, והוא השותף הרביעי בגלילות אחרי הצטרפות נופר עמיקם ב-2019.

"אנחנו מכירים היטב את התחום של B2B ותוכנות ארגוניות, יש בתחום הזה הרבה הזדמנויות והוא פרח מאוד בעשור האחרון. המשקיעים שלנו אמרו לנו שהם סומכים עלינו ורוצים עוד כלי שיחשוף אותם להזדמנויות נוספות בשוק הישראלי כי אנחנו לא יכולים להשקיע בכל חברות הסיד הטובות שאנחנו רואים", אומר קלינשטיין.

"אנחנו אנשים זהירים", מוסיף סמבורסקי. "לאורך השנים היו לנו הזדמנויות לגדול כי הראנו רווחיות, אבל כשהיינו רק שנינו לא הרגשנו בשלים לעשות את זה. היום אנחנו כבר צוות חזק ומרגישים נוח להתרחב בלי לפגוע בביזנס הקיים. אנחנו רוצים להראות שהמודל שלנו, שכולל התמחות בתחום מקצועי ספציפי וסיוע לסטארט-אפים שלנו, יכול להיות רלוונטי גם לחברות ותיקות. קרן סיד לא יכולה לתפוס את כל היזמים הטובים, והקרן החדשה תנסה לתפוס את אלו שפספסנו".

התבגרות התעשייה או כשל שוק

סמבורסקי וקלינשטיין מדגישים כי הם בהחלט לא מתכוונים לנטוש את התחום של השקעות סיד. לדבריהם 2020 הייתה דווקא שנה פורייה במיוחד כשהם סגרו חמש השקעות סיד חדשות ועוד אחת עומדת לקראת סגירה בימים אלו. לשם השוואה לדבריהם בשנים קודמות ביצעה הקרן 2-3 השקעות בשנה בלבד.

אולם ההתרחבות של גלילות בכל זאת מתחברת למגמה רחבה שמתרחשת בהייטק הישראלי, כאשר מרבית ההשקעות מופנה לחברות צמיחה. בשנים האחרונות גיוסי ההון של חברות צמיחה ישראליות זינקו משמעותית בעוד בגיוסים של סטארט-אפים צעירים נרשמה סטגנציה יחסית.

לפי נתוני IVC-מיתר, עד ל-2018 היו בהייטק הישראלי יותר סבבי גיוס של חברות צעירות בשלב הפיתוח מאשר של חברות צמיחה בעלות הכנסות, אך מגמה זו התהפכה ב-2019. נכון לשנה שעברה היו כבר 333 סבבי השקעה בסטארט-אפים בשלב צמיחה לעומת 245 לחברות צעירות.

ב-2015 גייסו סטארט-אפים בשלב צמיחה 2.5 מיליארד דולר, סכום שטיפס עד 8.3 מיליארד אשתקד. לעומת זאת, ההשקעה בסטארט-אפים צעירים עמדה על 988 מיליון דולר ב-2015 ועלתה רק ל-1.6 מיליארד דולר ב-2020. נתונים אלו הם ביטוי להתבגרות של התעשייה הישראלית, שמייצרת יותר חברות גדולות שאינן נמכרות בשלבים מוקדמים, אך מעוררים גם דאגה ברשות החדשנות שסבורה כי מתפתח כשל שוק כשלא מספיק מימון עובר לחוליה החשובה של סטארט-אפים צעירים.

סמבורסקי וקלינשטיין לפחות לא מזהים קושי של חברות בשלב הסיד לגייס בעולמות התוכן שלהם. "העולמות של סייבר, AI, ענן ותוכנות ארגוניות הם סופר חמים ויש בהם עסקאות בשצף קצף", אומר קלינשטיין. "חברות שאנחנו לא השקענו בהן, מקבלות השקעות מקרנות אחרות ויש חברות שמקבלות הסכם עקרונות מכמה קרנות במקביל. ההאטה בהשקעות סיד מגיעה אולי מתחומים שירדו מגדולתם כמו אדטק למשל. זה תחום שהצמיח יוניקורנים כמו טאבולה ואאוטבריין, אבל היום לחברה צעירה אין סיכוי לקבל כסף בתחום הזה שהיה חם לפני 5-6 שנים".

"יכול להיות שיש גופים קטנים כמו אנג'לים פרטיים, שפחות פעילים, אבל עדיין מדובר בשוק מאוד פעיל", מוסיף סמבורסקי. "יש תופעה שכולם רצים לצוותים חזקים עם ניסיון ביזמות ורקע משמעותי. אני מנחש שלצוותים צעירים עם רקע פחות מובהק יותר קשה"

האם המעבר להשקעות מאוחרות יותר מבטא רצון לקחת פחות סיכונים אצלכם?
סמבורסקי: "אני לא בטוח. גם חברה עם הכנסות של 7 מיליון דולר למשל היא עדיין קטנה ויש בה הרבה סיכון. כשהתחלנו לפני עשור אז אמרו שאין כמעט השקעות בסיד כי זה מסוכן. אנחנו יכולים להוסיף ערך גם לחברות שמוכרות כבר ולהקטין את הסיכון. אנחנו משתמשים ברשת שלנו שכוללת 1,000 מנהלים בעיקר בתחומי סייבר ותוכנה, שאם 200 מהם אנחנו ממש בקשר רציף, כדי לנתח את החברות ולקדם אותן. אנחנו שומעים שיחות של מנהלי אבטחת מידע בינם לבין עצמם ומבינים האם משהו הולך לשנות את העולם או לא ועד כמה הם מתלהבים".

ראינו התנפחות מטורפת בשווי של חברות טכנולוגיה בתקופת הקורונה, כולל סטארט-אפים ישראלים. השווי הזה ריאלי?
קלינשטיין: "השווים עלו בשנים האחרונות כולל ב-2020 אך השאלה היא האם השווי מנותק מהעולם הריאלי או שיש לו קשר לביצועים העסקיים. בשוק הציבורי יש חברות טכנולוגיה שנסחרות במכפילים דו ספרתיים על ההכנסות, אבל ההכנסות שלהן עולות בקצב מסחרר. עוד 3-4 שנים החברות האלו יהיו פרות מזומנים כמו מיקרוסופט ואפל, שהן חברות סופר רווחיות. השוק לוקח את זה בחשבון. בתחילת הקורונה כולנו גירדנו את הראש ולא ידענו מה יקרה, אך די מהר הבנו שהקורונה היא הזדמנות ולא איום. הקורונה האיצה תהליכים שמדברים עליהם כבר עשור כמו מעבר לענן ועבודה מרחוק. יש לזה משמעות כספית אדירה לכל כך הרבה תעשיות כולל לישראל שיש בה המון חברות שמתאימות לטרנספורמציה הזאת".

סמבורסקי: "כשהמשבר התחיל במרץ חשבנו שיש כאן ברבור שחור. אנחנו בתעשייה חיכינו למשבר אחרי יותר מעשור של שוק עולה, אבל אחרי חודש בערך ראינו שכל החברות שלנו מתקדמות יפה, והיה ברור שזה לא המשבר הגדול. אני חושב שמבחינת ישראל יש בקוביד-19 בשורה והזדמנות, כשהחשיבות של פגישות פנים אל פנים יורדת והמרחק הגיאוגרפי פחות משמעותי, זה יתרון עבור היזם הישראלי. יש כאן יזמים מעולים, שהם יותר טובים מהיזם האמריקאי, תנאי סביבה הכי טובים, וכמות היוניקורנים הישראלים רק תגדל".