הממשלה הפקירה את נפגעי הקורונה הכלכלית

השנה החולפת תיזכר כ"שנת הקורונה". וירוס הקורונה פגע בענפים שלמים בכלכלה והכניס אלפי בתי אב למצוקה כלכלית. קשיים כספיים ונפילות כלכליות הן חלק בלתי נפרד מחיי הכלכלה בכל עת. עם זה, ברחבי העולם כולו הנפילות הכלכליות מתרחבות ומתעצמות בתקופת המגפה. עסקים נסגרים מחמת סגר או מגבלה בריאותית אחרת ואינם יכולים לספק את מוצריהם או שירותיהם לקהל הלקוחות. תזרים המזומנים של העסקים נפגע ומחמת זאת הם מתקשים לעמוד בהתחייבויותיהם הכספיות.

העסקים יכולים לנסות להתמודד עם המציאות המורכבת שכפתה עלינו הקורונה בדרכים שונות. חלק מן הדרכים הם מהלכים רוחביים, כלל-משקיים, וחלקם הם מהלכים ספציפיים שבהם עסק מסוים מנתב לעצמו מקורות כספיים תזרימיים. בין המהלכים הרוחביים ניתן לציין הקלות ותמיכות ממשלתיות כאלה ואחרות, בין אם בדרך של מענקים, סבסוד, תשלום דמי חל"ת לעובדים שהוצאו לחופשה ועוד. לצידם, במהלכים הספציפיים עסקים מנסים להגיע להבנות ולקבל הקלות מבעלי חובם, בין אם אלה מלווים דוגמת הבנקים, משכירי נכסים, הרשויות המקומיות (בגין ארנונה וכיו"ב) ועוד.

ועדיין, לאחר כל המהלכים האמורים, מותירה מגפת הקורונה פצועים כלכליים שמתקשים בסילוק חובותיהם. חלק לא מבוטל מן הנפגעים הכלכליים ימצא את עצמו בהליכי חדלות פירעון שבאמצעותם הוא מבקש לשלם לפי יכולתו ובה בעת להוציא את עצמו ממעגל החובות כעבור זמן. חלק אחר של חייבים ייגרר להליכים אלה בעל כורחו על-ידי נושיו.

השאלה היא, האם הליכי הטיפול בחייבים שנקבעו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, נותנים מענה אפקטיבי והולם לנפגעי הקורונה. השאלה היא, האם פרוצדורות שנוהגות לגבי חייבים בקשיים בעיתות שגרה הן גם הפרוצדורות המתאימות בעת חירום ופגיעה כלכלית רוחבית. בארצות שונות בעולם קידמו מחוקקים ורגולטורים הקלות בפרוצדורות של חדלות פירעון על-מנת להקל על חברות ועסקים בעת החירום של הקורונה וירידה בתזרים המזומנים שלהן להתאושש מנטל ההתחייבויות הכספיות.

השנה האחרונה בישראל התאפיינה בהתמודדות נמשכת עם צורך השעה מצד בתי המשפט, אך בחוסר מעש של ממש מצד המחוקק. בתי המשפט ניסו לקדם את הבראתן של חברות והתאוששותן הכלכלית.

לשם כך, השהו בתי המשפט את מתן צו פתיחת הליכי חדלות פירעון ככל שיכלו, תוך ניסיון לאפשר לחברות ולנושיהן לקדם הבנות ביניהן בטרם מתן הצו. עם זה, המסגרת המשפטית הנוקשה יחסית הגבילה את מרחב התמרון של השופטים בעניין זה. המחוקק מצידו השתהה.

בארצות אחרות בעולם חוקקו חקיקת שעה ייחודית בעניין הליכי חדלות פירעון לתקופת הקורונה. כך למשל השעו חלק מן הארצות את סעיפים האחריות הייחודית המוטלת על דירקטורים בעת חדלות פירעון, הקלו על חייבים המתקשים בתשלום דמי שכירות כפי שעשו מחוקקים בארצות שונות בעולם, ואיפשרו לקדם הסדרי חוב עם הקפאת הליכים ללא מינוי בעל תפקיד לחברה.

בישראל, עד כתיבת שורות אלה לא השכיל המחוקק לקדם כל חקיקה בעניין ולא הגמיש את ההליכים המשפטיים באופן ידידותי ומתחשב, אשר יאפשר קידום הסדרי הבראה בתיאום ישיר בין חברות לנושיהן.

משרד המשפטים אומנם פרסם תזכיר הצעת חוק בעניין, אשר התיימר לאפשר לחברות לזכות בהקפאת הליכים למשך של 3 חודשים מבלי למנות להן בעל תפקיד. הרעיון של התזכיר הוא להקל מעל החברות אמצעי גבייה ואכיפה לשם התמקדותן בגיבוש הסדר חוב מקיף עם כל הנושים באותו פרק זמן.

ואולם, יש להצטער כי מעבר לתזכיר חוק לא התקדם דבר. לאחר קרוב לשנה שלמה שאנו נתונים בתוך מגפת הקורונה, ובעוד שניצני היציאה מן הקורונה הבריאותית נראים באופק בדמות החיסונים, עדיין לא התפנה המחוקק בישראל כדי לקדם פתרונות משפטיים של ממש לקורונה הכלכלית אשר צפויה להוסיף ולפקוד עסקים רבים בישראל עוד חודשים רבים. על כך יש להצטער.

עם פרוס שנת 2021, יש מקום להקדים לתקן את דיני חדלות הפירעון בתיקונים לשעת קורונה ברוח התיקונים שכבר נחקקו בארצות המתקדמות בעולם. 

הכותב הוא חוקר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, יועץ בכיר במשרד עו"ד גרוס. לשעבר הכונס הרשמי של מדינת ישראל