כך הפך העיתונאי בן כספית למקור משטרתי חוזר בתיקי נתניהו

החקירה בתיק 1000, המידע המודיעיני בתיק וינשטיין-נתניהו שנגנז ו"ראיית הזהב" בעניין השופטת גרסטל • כך הפך כספית למקור מודיעיני פורה, עד שהיועמ"ש ופרקליט המדינה הורו למשטרה להפסיק לקבל מידע ממנו • כספית: "אין לי רצון להשתתף בחגיגת השיבוש וההתקפה על רשויות החוק והחקירה"

כספית. "נעתר בשמחה לסייע למשטרה" / צילום: איל יצהר
כספית. "נעתר בשמחה לסייע למשטרה" / צילום: איל יצהר

בן כספית הוא עיתונאי ותיק ובכיר, המשמש בין היתר כבעל טור פופולרי במעריב סוף השבוע, וכן מגיש תוכניות רדיו יומיות בתחנת 103fm. הוא אף כתב מספר ספרי עיון, שניים מתוכם הם ביוגרפיות על ראש הממשלה, בנימין נתניהו. כספית, יש לציין, ידוע בביקורתו הרבה והעקבית נגד נתניהו ורעייתו.

כעת אנו חושפים כי במקביל שימש כספית כמקור מודיעיני עבור משטרת ישראל במספר מקרים הנוגעים לנתניהו ולאנשים נוספים. הוא עשה זאת עד שפרקליט המדינה דאז שי ניצן, יחד עם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, הורו למשטרה לחדול מקבלת מידע ממנו.

כספית אינו העיתונאי הראשון וכנראה גם לא האחרון שמעביר מידע למשטרה. יותר מכך, לעתים המשטרה יוזמת פנייה לעיתונאים, והם, בכפוף לחיסיון עיתונאי, מחליטים אם לשתף פעולה עם חקירותיה. אלא שאנחנו עומדים לחשוף כאן לראשונה את עומק שיתוף-הפעולה של כספית עם המשטרה ואת תכיפותו.

אנו סבורים כי יש למידע זה רלוונטיות ציבורית, בעיקר על רקע העובדה שכספית ביקש להמשיך ולהעביר ידיעות מודיעיניות בעניינו של נתניהו, ונפגש לצורך כך עם חוקרי להב 433. כאמור, בשלב מסוים פרקליט המדינה לשעבר, שי ניצן, החליט לשים סוף לערוץ המודיעיני הזה, וטען כי יש בהתנהלותו של כספית זיגזג בין עיתונאי לבין מקור משטרתי.

הקש ששבר את גב הגמל היה כאשר כספית העביר פיסות מידעים למשטרה, ולאחר מכן פרסם בטורו במעריב כי היועמ"ש מסרב לחקור חשדות לפלילים שהגיעו לידיעת המשטרה. חשדות, שכאמור, הוא מסר תחת הבטחה לחיסיון.

1. העדות שהובילה לתיק 1,000

סמוך לכניסתו של אביחי מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, בפברואר 2016, הגיעו בכירי המשטרה עם רשימת מכולת של מידעים ראשוניים בעניינו של ראש הממשלה נתניהו. מידעים אלה לא טופלו על-ידי היועץ המשפטי לממשלה הקודם, יהודה וינשטיין.

במרץ 2016 החליט מנדלבליט לנקות את השולחן מקצות החוט בעניינו של נתניהו. את הרוב הגדול של קצות החוט הוא סגר והשליך חזרה לארכיון, בטענה שמדובר בפיסות רכילות וחיסולי חשבונות. עם זאת, מנדלבליט אישר להתקדם בנוגע למספר חשדות. אחד מהם הוא "תיק 1000 הישן", המהווה התפתחות של דוחות מבקר המדינה בנוגע ל"ביבי-טורס". בהמשך החליט מנדלבליט שיש לסגור את התיק.

תיק נוסף הינו חשד לטובות הנאה משמעותיות שקיבל בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו, מהמיליארדר ג'יימס פאקר, בזיקה כמובן לבנימין נתניהו עצמו. העדות הרשמית הראשונה שנגבתה בפרשה היא עדותו של כספית, ב-11 באפריל 2016, שסיפר על המתנות שקיבלו בני הזוג נתניהו.

נתניהו. סעיף השוחד הוסר / צילום: אמיל סלמן-הארץ
 נתניהו. סעיף השוחד הוסר / צילום: אמיל סלמן-הארץ

בתמליל עדותו בחומרי החקירה שהגיעו לידינו , המושחר ברובו המוחלט, סיפר כספית כי הייתה חובה להביא להם (למשפחת נתניהו, א"ג) מתנות, מצד כל מי שרוצה להיות קרוב למשפחה... מילצ'ן הביא כל הזמן מתנות, סיגרים ואלכוהול. את זה אני יודע ממקור אחר".

בקטע בודד נוסף שלא הושחר על-ידי הפרקליטות, כספית העיד על התנהלות ארי הרו והחברה שבבעלותו, ועל הזיקה לנתניהו. לדבריו, "לפי המקורות שלי, החברה הזו שימשה צינור להעברת כספים לביבי. הדבר נודע לי משני מקורות, שאת שמם אבקש לא למסור בעדות".

היום אנו חושפים כי מדובר ב"הלבנה" (דרך להביא את הדברים כעדות שתימסר לסנגוריה, בלי שיהיה צורך לחשוף את העובדה שהמעיד שימש מלכתחילה כמקור המשטרתי שהוביל לפתיחה בחקירה ) של מידע מודיעיני מפורט שמסר כספית מספר פעמים לחוקרי להב 433, עוד טרם פרוץ הפרשה.

לא לחינם כספית היה העד הראשון בתיק 1000. הוא היה גורם משמעותי מאוד שהוביל לעצם הפתיחה בחקירה. על פגישותיו עם חוקרי להב, ובכללם עם רפ"ק אבי רוטנברג, הוצאו תעודות חיסיון שאושרו על-ידי בית המשפט, המאפשרות לפרקליטות שלא למסור את המידע לרשות ההגנה, והן נחשפות כאן לראשונה.

החשד בעניין אירוח יאיר נתניהו בדירת המלון של ג'יימס פאקר נזנח בהמשך על-ידי מנדלבליט, אולם במהלך בדיקה זו, שכללה גביית עדויות ממספר מעורבים בנוגע לטובות ההנאה, הגיעה המשטרה לחשד לאספקה מסיבית, בניגוד לחוק, של סיגרים ושמפניות מהמיליארדרים ג'יימס פאקר וארנון מילצ'ן לבנימין ושרה נתניהו.

את המידע המודיעיני בעניין זה העביר כספית. תעודת החיסיון מסתירה את העובדה כי הוא קיבל את הסיפור מארנון מילצ'ן בכבודו ובעצמו, זאת לאחר שהשניים שוחחו על העניין. המשטרה עדכנה את היועמ"ש מנדלבליט במידעים אלה, ובמסגרת ישיבות שבועיות בלשכת היועמ"ש התפתח לו תיק 1000, עד שבסופו של דבר אישר מנדלבליט בדצמבר 2016 לחקור את ראש הממשלה עצמו בפרשה. יצויין כי סוגיית אישורי היועמ"ש נמצאת היום במחלוקת בין התביעה לסנגוריו של נתניהו.

מילצ'ן. תעודת החיסיון הסתירה את כספית כמקור / צילום: Reuters, Matt Crossick
 מילצ'ן. תעודת החיסיון הסתירה את כספית כמקור / צילום: Reuters, Matt Crossick

מילצ'ן מסר עדות פתוחה בפרשה, אולם בהמשך הוא הסתבך בעצמו, זומן לחקירה באזהרה, והמשטרה המליצה להעמידו לדין באשמת מתן שוחד לראש הממשלה. בסופו של דבר, מנדלבליט קיבל את טענות נתניהו ומילצ'ן, והסיר את סעיף השוחד נגד נתניהו מכתב החשדות והאישום. התיק נגד מילצ'ן נסגר.

2. המידע המודיעיני בעניין וינשטיין-נתניהו

כאמור, במרץ 2016 הגיעה המשטרה עם רשימת מכולת, ובה מידע רב מסוגים שונים. אחד מהם היה נפיץ במיוחד. החשד היה שהיועץ המשפטי לממשלה הקודם, יהודה וינשטיין, מונה לתפקידו מתוך הבטחה וציפייה שהוא יהיה יועמ"ש נוח לנתניהו ולרעייתו שרה. הציר להבנות בין נתניהו לוינשטיין, על-פי הנטען, היה עו"ד דוד שמרון, איש סודו ובן דודו של נתניהו.

כזכור, וינשטיין היה זה שהורה על חקירתו באזהרה של מזכיר הממשלה דאז מנדלבליט, על חלקו בפרשת הרפז בעת שכיהן כפרקליט הצבאי הראשי. בהמשך, למרות שסגר את התיק נגדו, וינשטיין פעל כדי לשכנע את נתניהו לפטר את מנדלבליט מתפקידו כמזכיר הממשלה, וכן כדי לטרפד את מינויו של מנדלבליט לתפקיד היועמ"ש. כעת אנו חושפים כי שמו של העיתונאי בן כספית רשום גם על המידע המודעיני בתיק וינשטיין-נתניהו הגנוז.

התובע במשפט אולמרט שליווה את תיקי 1000 ו-2000, עו"ד אורי קורב, סבר שיש לפתוח בחקירה. מנדלבליט וניצן התנגדו, בטענה שאין ראיות בתיק הזה ומדובר בחקירת סרק. גם ראש אח"מ דאז, ניצב מני יצחקי , סבר שאין בסיס לפתיחה בחקירה, והתיק אכן נסגר.

3. הקלטות גרסטל וההתפתלות בתיק

תיק נוסף נגד נתניהו אשר רשום על שמו של כספית הוא "תיק גרסטל-קמיר", או בשמו הרשמי "תיק 1270". במסגרת התיק נחקר חשד כי במהלך התמודדותה של גרסטל לתפקיד היועמ"ש בשנת 2015, הציע לה כביכול מקורבה אלי קמיר, בתיאום עם מי שכיהן באותה עת כיועץ התקשורת של משפחת נתניהו, ניר חפץ, להגדיל את סיכוייה לקבל את המינוי במידה שתפעל לסגירת התיקים שהיו פתוחים באותה עת בעניינה של אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו. הצעה זו נדחתה על הסף על-ידי גרסטל, שהשיבה לדבריה בעדות במשטרה: "בושה, בושה, בושה".

גרסטל. נטען ששינתה את גרסתה במשטרה / צילום: פאול אורלייב
 גרסטל. נטען ששינתה את גרסתה במשטרה / צילום: פאול אורלייב

עד היום לוטה בערפל השאלה כיצד תיק גרסטל-קמיר נפתח, והנה הסיפור במלואו לראשונה. כספית שוחח בתחילת פברואר 2018 עם גרסטל על ההתמודדות שלה לתפקיד היועמ"ש, שבמסגרתה העלתה השגות בעניין ההליך שבו זכה לבסוף אביחי מנדלבליט. גרסטל לא ידעה כי כספית הקליט את השיחה, והעביר אותה לידי חוקרי להב 433.

"הקלטת הלוהטת" הגיעה חיש מהר למנדלבליט ולניצן. השאלה מי ירכז במשרד המשפטים את הטיפול בתיק הדרמטי הגיעה לשולחנה של המשנה ליועמ"ש דינה זילבר, שעסקה בתחום ניגודי העניינים. כיוון שבין גרסטל לבין ניצן הייתה יריבות גלויה ועזה על רקע עבודתה כנציבת הביקורת, וכן על רקע העובדה שהחשד נגע להליך מינוי יועמ"ש שאליו בסופו של דבר נבחר מנדלבליט, הגיעה השאלה אל זילבר.

זילבר הכריעה כי אין מניעה חוקית שהשניים יטפלו בתיק. פרקליט המדינה שמע את ההקלטה, והיה בטוח שיש בידיו את ראיית הזהב: נשיאת בית משפט מחוזי בדימוס מעידה בקולה על עסקת שוחד אפלה של מינוי תמורת סגירת תיק פלילי נגד רעיית ראש הממשלה.

גם המפכ"ל רוני אלשיך היה בטוח שמדובר בחומר נפץ רדיו-אקטיבי, שיהפוך את הקערה על-פיה ועל ראשו של נתניהו. אלשיך בחר לפוצץ את הפרשה בעיצומו של דיון סוער בוועדת הפנים של הכנסת. בדיון שהתנהל ב-20 בפברואר 2018 עסקה הישיבה בהתנהלות המשטרה, והמפכ"ל עצמו נטל בה חלק. אלשיך הפסיק את הישיבה, ואמר שעליו לצאת לשיחת טלפון דחופה.

מיד לאחר מכן הטילה דוברות המשטרה את הפצצה: "במסגרת החקירה הצטברו חשדות ביחס לעבירות אשר התבצעו בשלהי שנת 2015, עת נעשתה פנייה לעובדת ציבור בכירה בהצעה לסייע לקדם את מינויה למשרת היועמ"ש לממשלה, ובכך להטות את הליך הבחירה לטובת המועמדת, לכאורה בתמורה להבטחה עתידית מצד המועמדת לגבי החלטה עתידית שלה בפרשה פלילית מסוימת, שבה היה לחשודים עניין. לפי הראיות שנאספו עד כה, פנייה זו למועמדת לא צלחה בסופו של דבר".

המשטרה גבתה עדות מגרסטל, שאמרה כי מדובר היה ב"הצעה קרימינלית, חד משמעית". במקביל, המשטרה ביקשה וקיבלה את הארכת המעצר של החשודים קמיר וחפץ. החשד התעצם לאור העובדה שחפץ שמר על זכות השתיקה. המערכת המשפטית והפוליטית כולה הוכתה בתדהמה.

נתניהו הכחיש את העניין בצורה נחרצת: "ניר חפץ מעולם לא הציע את ההצעה ההזויה הזאת בפני ראש הממשלה ורעייתו. הוא מעולם לא נתבקש על-ידם להציע הצעה כזאת, ואיננו מאמינים שחפץ אפילו העלה דבר כזה על דעתו. תכף יאשימו את הזוג נתניהו גם ברצח ארלוזורוב".

לפרשה שורבבה גם נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, כיוון שבעדותה במשטרה טענה גרסטל כי שיתפה אותה בעצם קיומה של ההצעה המגונה שקיבלה. חיות מסרה עדות פתוחה, והיה נראה כי העלילה אכן מסתבכת. אלא שמהר מאוד התברר למשטרה והפרקליטות שנתניהו צדק, ואין פה קייס. אין ראיות להצעת שוחד, ועדות גרסטל לא מתאימה לראיות בתיק.

על-פי הנטען על-ידי היועמ"ש ופרקליט המדינה, עדת המפתח גרסטל שינתה את גרסתה, ואמרה כי היא לא מייחסת לפרשה אספקטים פליליים ברורים וכי היא לא קיבלה הצעת שוחד על השולחן. היא גם הוסיפה שאיננה בקיאה בדין הפלילי, כדי לקבוע אם מדובר בעבירה פלילית.

בינואר 2019 נסגר התיק נגד קמיר וחפץ מחמת חוסר ראיות, אולם בחודשים האחרונים, לבקשת חפץ, הפרקליטות בחנה שנית את התיק - ושוב החליטה לסגור אותו, מחמת חוסר אשמה. אגב, הראשון שחשף את הפרשה, שניות לפני הדיון על הארכת המעצר של קמיר וחפץ, היה לא אחר מאשר כספית באתר מעריב. 

מעניין לציין ששמו של נתניהו שורבב לחשדות פליליים, שכולם נסגרו במוקדם או במאוחר, בנוגע לכל מינויי היועץ משפטי לממשלה שבתקופתו. כך היה למשל בכהונתו הראשונה, בשנת 1997, כאשר במסגרת פרשת "בר-און חברון" נחשד במינוי עו"ד רוני בר-און לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, כחלק מקנוניה שתקל עם אריה דרעי שהתמודד עם תיק פלילי נגדו.

המשטרה המליצה להעמיד את נתניהו לדין, אולם היועמ"ש אליקים רובינשטיין ופרקליטת המדינה עדנה ארבל סגרו נגדו את התיק מחוסר ראיות. זה קרה בהמשך בכהונתו השנייה, בנוגע למינוי יהודה וינשטיין בשנת 2010, וכן בכהונתו הרביעית, בפרשת "גרסטל-קמיר" כאשר מונה מזכיר הממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט.

כספית: "אמשיך למסור חומרים בכל מקרה שבו יעלה חשד לשחיתות"

בן כספית מסר בתגובה: "מסרתי למשטרה חומרים בעניין חקירות נתניהו, הדבר ידוע, מוכר ופורסם (גם על-ידי). כמו כל עיתונאי חוקר, כשאני מתבקש לסייע למשטרה בחקירת נושאים שעלו בתחקירים שאני עורך, אני נעתר בשמחה. בעבר מסרתי חומרים בעניין תחקירים שערכתי על אהוד ברק, וגם בנושאים נוספים.

"כעיתונאי ואזרח שומר חוק האמון על מלחמה בשחיתות אמשיך להשיג, לפרסם ואף למסור חומרים בכל מקרה שבו יעלה חשד לשחיתות. אעשה את זה ללא מורא וללא משוא פנים. בשאר הפרטים שצוינו בשאילתה שלך נפלו לא מעט טעויות ואי דיוקים, אך לצערי איני יכול להתייחס אליהם. אין לי רצון להשתתף בחגיגת השיבוש וההתקפה על רשויות החוק והחקירה במדינה, ואני גם מחויב לחיסיון מקורות".

הילה גרסטל לא הגיבה לדברים.

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "איננו מגיבים לגבי טענות על מקורות מודיעיניים חסויים מטעמים ברורים, אפילו אם הנטען בפנייה מופרך לחלוטין. לשם כך מוציאה המדינה במקרים המתאימים תעודת חיסיון. מכל מקום, למען הסר ספק - אין בכך כדי לאשר או להכחיש דבר ממה שנטען בפנייה, וכל פרסום יהיה אך ורק באחריות המפרסם". 

*** חזקת החפות: בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו בכתב האישום בתיק האלפים. עומדת לו חזקת החפות.