תלונה לנציב רוזן: הימשכות ההליכים בפרשת הצוללות פוגעת באמון הציבור

התנועה לטוהר המידות הגישה תלונה לנציב תלונות הביקורת על הפרקליטות, בטענה כי היועמ"ש אביחי מנדלבליט משתהה בקבלת החלטה נגד החשודים בפרשה • "מצופה היה כי התהליך יוחש ויבוא לכלל סיכום סופי בהקדם האפשרי"

היועמ”ש, ד”ר אביחי מנדלבליט / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
היועמ”ש, ד”ר אביחי מנדלבליט / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

התנועה לטוהר המידות פנתה היום (ב') לנציב תלונות הציבור על הפרקליטות, השופט בדימוס דוד רוזן, נגד התמשכות ההליכים בפרשת הצוללות וכלי השיט, המכונה "פרשה 3000". לטענת התנועה, היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, משתהה בקבלת החלטה נגד החשודים בפרשה, לאחר שהמשטרה העבירה את ממצאיה לפרקליטות לפני למעלה משנתיים.

פרשת הצוללות עוסקת בעבירות חמורות הנוגעות להצטיידות ביטחונית בעלת משמעת אסטרטגית למדינת ישראל, בהיקף כספי של מיליארדי שקלים.

בדצמבר 2019 הודיע מנדלבליט כי פרקליט המדינה החליט לשקול את העמדת לדין בכפוף לשימוע של עו"ד דוד שמרון, בן-דודו של ראש הממשלה; אלוף (במיל') אליעזר מרום (צ'ייני), מפקד חיל הים לשעבר; מיקי גנור, סוכן מספנות טיסנקרופ בישראל, ששימש עד מדינה וחזר בו; דוד שרן, מנהל לשכת ראש הממשלה לשעבר; מודי זנדברג, שר לשעבר; רמי טייב, יועץ פוליטי לשר יובל שטייניץ בתקופה הרלוונטית; וצחי ליבר, יועץ תקשורת. בפברואר 2020 הודיע מנדלבליט כי נשקלת העמדת לדין בכפוף לשימוע גם של המשנה לראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר (מל"ל), אבריאל בר-יוסף; וכן של מקורבו ואיש חיל הים לשעבר, שי ברוש.

בשנה שחלפה מאז ההחלטה על ההעמדה לדין ערכה הפרקליטות שימועים לתשעה חשודים מתוך עשרה.

"הימנעות מקבלת הכרעה מהווה בסיס לתאוריות קונספירציות"

"משיכת זמן בפרשה כה חמורה מזיקה לעניין עצמו ופוגעת באמון הציבור בתקינות הליכי קבלת ההחלטות. התנהלות זו מעלה חשש כבד כי החשש מפתיחת 'תיבת פנדורה', או דיון ציבורי פומבי שיתלווה ודאי להליך הפלילי, משפיע על קצב התקדמות העניינים בהליך", טוענת התנועה באמצעות עו"ד אביה אלף ואלוף (במיל') יעקב אור.

בתלונה נטען כי מצד אחד המדינה גוררת רגליים בקבלת ההחלטה על ההעמדה לדין של המעורבים, ומצד שני מונעת הליכי בדיקה וביקורת רב-מערכתיים בטענה כי ההליך הפלילי טרם הסתיים. כך, נטען, נמנעת בדיקה רב-מערכתית של התנהלות מערכת הביטחון בפרשה. בנוסף צוין כי מבקר המדינה הקודם הודיע כי הוא שוקל בחיוב לבדוק את הפרשה, אך הבדיקה נחסמה על-ידי מנדלבליט בשל קיומו של ההליך הפלילי שנוהל במקביל.

בנוסף נטען כי העיכוב בקבלת החלטה משפיע גם על עבודתה של ועדת הבירור הממשלתית, שהוקמה על-ידי שר הביטחון בני גנץ, בנימוק של הצורך להסדיר את עבודתה במקביל לקיומו של ההליך הפלילי. נוכח הסמכויות המוגבלות שהותיר מנדלבליט לוועדה, התפטרו כלל חבריה מתפקידם.

"דברים אלה נכונים במיוחד בפרשה אשר נמצאת במרכז סדר היום הציבורי, וכאשר אנו נמצאים בפתחה של תקופת בחירות נוספת. בנסיבות אלה, המשך הסחבת בפרשה והימנעות מקבלת הכרעה מהווים בסיס לתאוריות קונספירציות שונות המטילות ספק בניקיון ההליך הפלילי המתנהל ובשיקול-הדעת של רשויות התביעה. לכן קיימת חשיבות עליונה קבלת החלטה סופית ומהירה בעניין זה".

"נוכח פרק הזמן הרב שעבר מאז ביצוע העבירות לכאורה (בין 4 ל-10 שנים), התמשכות החקירה והסיכומים בפרקליטות (כ-4 שנים), חשיבות הנושא ובעניין הציבורי הרב בפרשה זו, מצופה היה כי התהליך יוחש ויבוא לכלל סיכום סופי בהקדם האפשרי, ודאי לא בפרקי זמן ארוכים מסוג זה", נכתב בתלונה.

*** חזקת החפות: טרם התקבלה החלטה סופית בעניין העמדתם לדין של החשודים בפרשת הצוללות וכלי השיט, ועומדת להם חזקת החפות.

צרו איתנו קשר *5988