ניצחון נגד טוויטר ואפל: התביעות נגדן ינוהלו בביהמ"ש הישראלי

ניצחון על טוויטר ואפל נרשם במסגרת שתי החלטות חשובות של בית המשפט המחוזי בתל אביב המאפשרות לישראלים לתבוע את התאגידים הבינלאומיים בישראל. בשתי תביעות שונות נקבע כי ישראל היא המקום המתאים לדון בהן וכי חברות בינלאומיות המקיימות מסחר במדינות שונות ברחבי הגלובוס צריכות לצפות שהן ייתבעו במדינות שבהן הן נותנות שירותים. זאת חרף התנגדות התאגידים שביקשו לדון בתביעות בחו"ל.

במקרה הראשון מדובר בתביעה שהגישה העיתונאית לינוי בר-גפן באמצעות עו"ד גיא אופיר נגד טוויטר בגין לשון הרע, פגיעה בפרטיות והטרדה מינית. תחילת הפרשה בציוץ מיני בוטה באופן יוצא דופן שצויץ נגד בר-גפן ובן זוגה. הציוץ כה בוטה עד כי בית המשפט הוציא עליו צו איסור פרסום, מתוך הכרה בזה שעצם הציטוט שלו מהווה הטרדה מינית.

בר-גפן פנתה לטוויטר מספר פעמים בדרישה להסיר את הציוץ אולם נענתה במענה אוטומטי כי הציוץ איננו מפר את כללי השימוש. רק לאחר איום בתביעה מצד עורכי דינה הציוץ הוסר וחשבון הצייצן הושהה באופן זמני.

 עו"ד גיא אופיר, שמייצג את לינוי בר גפן בתביעה נגד טוויטר / צילום : איל יצהר

בית משפט השלום והיום גם בית המשפט המחוזי, במסגרת בקשה לרשות ערעור, סירבו לקבל את הניסיון של טוויטר להתנער מהתביעה, תוך היתלות בהיסטוריית ההתבטאויות של בר-גפן ובעברה המיני. השופטת חדוה וינבאום וולצקי קבעה ש"טענת טוויטר כי התנהלות המשיבה לוקה בחוסר תום לב בסיסי הינה מקוממת" וכי אין כל רלוונטיות להתנהלותה של בר-גפן בחייה או לפרסומים אחרים אודותיה ברשת.

"הפרסום הוא פוגעני. גם המבקשות אינן מכחישות שתחילה לא מצאו להסיר את הפרסום הגם שהתבקשו. טענות במקשות כי אין בחקיקה הישראלית הוראה המטילה אחריות על ספקי שירותי אירוח באינטרנט על תכנים שיצרו צדדים שלישיים, אין בה כדי לאיין טענה להתנהלות רשלנית, פגיעה בפרטיות והטרדה מינית".

השופטת אף ציינה כי "נוכח המתרחש היום ברשתות החברתיות כלל לא בטוח שלא נכון לעשות'חשיבה מחדש' על המותר והאסור במסגרות אלו ולכונן כללי התנהלות ברשתות שיאזנו אחרת את חופש הביטוי מצד אחד, למול הזכות לשם טוב, היעדר פגיעה בפרטיות ומניעת הטרדה מינית מהצד האחר".

במקרה השני הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד אפל, על-ידי עורכי הדין יונתן רפפורט, רועי ביטון ואדם לוין ממשרד רפפורט לוין ביטון, בשל הטעייה ורשלנות כלפי צרכנים שהורידו אפליקציות וחויבו בתשלום גם לאחר הסרת האפליקציה, מאחר שלא יודעו כנדרש כיצד מבטלים את החיוב. יש לציין כי בשל עדכון במערכת ההפעלה החלה אפל באוגוסט 2019 לספק חיווי לביטול התשלום. 

מירב הזיקות בישראל

סמכות שיפוט על נתבע זר נרכשת בדרך של המצאה מחוץ למדינה לתאגיד הזר כאשר בית המשפט בישראל רשאי להפעיל שיקול-דעת אם לאשר את ההמצאה. השיקול המרכזי הוא היותו של הפורום הישראלי הפורום הנאות. זאת לצד עילת תביעה ראויה.

בשני ההליכים, נגד טוויטר ונגד אפל, נקבע כי הפורום הנאות לדון בתביעה הוא בישראל מכיוון שמירב הזיקות הן בישראל - במקרה של טוויטר מדובר בפרסום בעברית המכוון לדוברי עברית בישראל הנחשפים לפרסום וכי הנזק נגרם בישראל לאור הפגיעה בשמה הטוב של בר-גפן, כך גם האירוע בישראל והעדים העובדתיים שיידרשו הם ישראליים.

גם במקרה של אפל נקבע כי הנזק נגרם בישראל משירות שניתן על-ידי התאגיד, קבוצת התובעים כולם מישראל, ההתקשרות בוצעה בישראל וכך גם התשלום. עוד נקבע כי הזיקות לישראל מבססות את הציפייה הסבירה והלגיטימית שהדיון ייערך בארץ, וכי קיים אינטרס ציבורי שהדיון ייערך בין צדדים ישראליים בשפה העברית. 

בתביעה נגד אפל קבעה השופטת רחל עורקבי "אני דוחה את טענת המשיבות כי אין להן פעילות בישראל שעה שטענה זו אינה תואמת את המציאות הגלובלית". עוד הוסיפה כי "לטעמי חברות בסדר גודל של אפל ששולחות זרועות שיווקיות לכל מקום בגלובוס, היה מצופה כי יאפשרו לצרכנים שלהם את הגישה לערכאות שיפוטיות במקומות בהם הן מנהלות את עסקיהן. לא ייתכן לטעמי כי אפל תוכל למכור את מוצריה כאן, אך תטען נגד סמכותו של בית המשפט לדון בתובענה כלפיה".

השופטת עורקבי אף נזפה באפל כשציינה ש"ההגינות הבסיסית מחייבת מתן במה לצרכנים הפרטיים למול חברות הענק", וכי "בקשות לביטול היתרי המצאה בו ניצבים צרכנים פרטיים אל מול תאגידים בינלאומיים איתנים, סבורני כי למען היעילות, הן מבחינת זמן שיפוט והן מבחינת הוצאות ותועלת, על אותם תאגידים לשקול להתגונן במסגרת ההליך העיקרי".

טוויטר חויבה בהוצאות בסכום של 15 אלף שקל נוסף על 20 אלף שקל בהם חויבה על-ידי בית המשפט השלום. אפל חויבה בהוצאות בסכום של 15 אלף שקל.

טוויטר יוצגה על משרד הרצוג פוקס נאמן, אפל יוצגה על-ידי עו"ד יואב אסטרייכר ממשרד מיתר.