אפקט הקורונה: יחס החוב של ישראל זינק ב-2020 מ-60% ל-73%

לפי אומדן ראשוני שפרסם החשכ"ל, העלייה ביחס החוב לתוצר נמוכה מהצפוי • בשל ההתמודדות עם משבר הקורונה, ב-2020 חל גידול של כ-78.8 מיליארד שקל בהוצאות הממשלה בהשוואה לשנת 2019, לצד קיטון של כ-29.4 מיליארד שקל בסך הכנסות הממשלה

החשב הכללי יהלי רוטנברג / צילום: דוברות משרד האוצר
החשב הכללי יהלי רוטנברג / צילום: דוברות משרד האוצר

החשב הכללי באוצר פרסם היום (ה') אומדן ראשון לשיעור החוב הציבורי והממשלתי מהתוצר לשנת 2020, ולפיו שיעור החוב הציבורי מהתוצר, הכולל חובות של רשויות מקומיות, צפוי לקפוץ מ-60% ב-2019 ל-73.1% בשנה החולפת. שיעור החוב הממשלתי מהתוצר צפוי לעמוד על 71.6%.

לפי גורמים באוצר שנת המבחן היא שנת 2022. ונראה כי התוצר צפוי להמשיך לעלות גם ב-2021, כאשר הצמיחה בתחזית האחרונה צפויה להיות 4.6%.

מההודעה של האוצר כי בשנת 2020, בשל ההתמודדות עם משבר הקורונה, חל גידול של כ-78.8 מיליארד שקל בהוצאות הממשלה בהשוואה לשנת 2019, לצד קיטון של כ-29.4 מיליארד שקל בסך הכנסות הממשלה בהשוואה לשנת 2019, אשר הביאו לגידול חד בצורכי המימון של הממשלה ולעלייה בשיעור של כ-13 נקודות האחוז ביחס החוב לתוצר ביחס לשנת 2019.

צריך לציין כי עלייה זו הינה נמוכה מהצפי, הן בשל היכולת הגבוהה של בנק ישראל לרכוש אג"ח בשוק המשני וכך להוזיל בעקיפין לממשלה את עלות הגיוס בשוק הראשוני, והן בשל תיסוף השקל, שמעקר חלק גדול מההשלכות האינפלציוניות שעלולות להיות לגידול חד של החוב.

האומדן הסופי ליחס החוב לתוצר וכן ניתוח רחב של החוב הממשלתי יפורסמו במסגרת הדו"ח השנתי של יחידת החוב באגף החשב הכללי.

החשב הכללי, יהלי רוטנברג, מסר: "יחס החוב לתוצר עלה השנה כתוצאה מהגידול המשמעותי בפעילות הממשלה ובגירעון לצורך התמודדות עם משבר הקורונה. עלייה זו באה לאחר עשור בו ירד שיעור זה בצורה הדרגתית בכ-11% במצטבר והגיע בשנת 2019 לרמה של כ-60%. עלייה זו נמוכה מהצפי הן לאור עמידות המשק כפי שבאה לידי ביטוי בנתוני התכווצות התוצר והן כתוצאה מהשפעת גורמי שוק על נתוני החוב. אנו צופים כי גם בשנים הקרובות יחס החוב לתוצר ימשיך לעלות, אולם קיימת חשיבות רבה בחזרה לתוואי יורד ביחס זה, בתקופה שלאחר התאוששות המשק מהמשבר".

רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, אמר לגלובס כי "יחס חוב-תוצר של 73% תואם בדיוק את ההערכות המוקדמות ומהווה הצלחה יחסית בהתחשב בהוצאות הכרוכות בהתמודדות עם מגפת הקורונה. שיעור זה היה די צפוי בהינתן שיעור הגירעון בתקציב המדינה לחודש דצמבר, שפורסם קודם לכן. ניתן להצביע על שליליות התוצאה בכך שלקח 10 שנים להוריד את החוב ל-60% תוצר - שזה הסטנדרט המקובל למדינות מפותחות (יחד עם גירעון של 3% תוצר). אולם, הן במונחים אבסולוטיים והן ובהשוואה בינ"ל, מצבה של ישראל יותר מאשר סביר. זאת, לנוכח שיעור חוב - תוצר נמוך מאוד בנקודת הפתיחה (60%) כאשר מדינות רבות אחרות החלו אותו עם יחס גירעון תוצר גבוה יותר מזה שישראל קפצה אליו.

"היות שחברות דירוג האשראי צפו ליחס זה של חוב-תוצר, מבחינתם זה נתון תומך לאשרור דירוג החוב של מדינת ישראל שנעשה לאחרונה. סביר להניח כי תחת תרחיש של בלימת המחלה, תוצאות ההתחסנות המהירה והגמישות המוניטארית והפיסקאלית, נוכל להכיל את האירוע כך שיחס החוב-תוצר יצמח, אולי, מספר אחוזי תוצר בודדים ואז יתחיל שוב להצטמצם, כפי שקרה בעשור שקדם לפרוץ המגפה", אמר מנחם.

צרו איתנו קשר *5988