הרפורמה האמיתית שדרושה במשרד האוצר

טוב עשו אנשי "עובדה" שהציגו את הזווית של הבכירים שעזבו, ובאותו אופן טוב עשה השר ישראל כ"ץ שהגיב על הדברים. זו חובתם של שני הצדדים להציג את עמדתם.
אולם, מה שהיה חסר הוא דיון מעמיק בשאלה מדוע הדרג המקצועי באוצר לא הפנים את חומרת משבר הקורונה הכלכלי, ובחר בתוכניות פעולה לא טובות.

ליקוי המאורות שאחז בדרג המקצועי באוצר לא נבע מכוונת זדון חלילה, אלא מכך שרובו (בפרט באגף התקציבים) מורכב מאנשים צעירים מדי. בוגרים מצטיינים של לימודים אקדמיים, חכמים, מוכשרים ומלאי כוונות טובות, אך כאלה שנשלפו היישר מספסלי האוניברסיטאות מבלי לעשות ולו תפקיד אחד במגזר העסקי, ובשל גילם גם בלי ניסיון חיים מספק.

היעדר ניסיון החיים מביא לחוסר הכרה והפנמה של מורכבות החיים. צעירים בני שלושים לא באמת יכולים לקבל החלטות טובות שקשורות לתקציב הבריאות, כיוון שבממוצע הם "בילו" פחות עם הוריהם בבתי חולים. מי שלא עבד יום בחייו במגזר העסקי, או לא היה עצמאי, יכול לראות את העולם הזה רק דרך גיליונות אקסל. צעירים עם משפחות בראשית דרכן, לא באמת מכירים את מערכת החינוך ואת האתגרים האדירים הקשורים אליה וכן הלאה וכן הלאה.

זאת ועוד, כאשר ניסיון החיים העיקרי הוא לימודים אקדמיים, מתקבע דרג מקצועי עם תפיסת עולם כלכלית חברתית הומוגנית מדי שלא מבין מספיק טוב את ההבדל בין מודל למציאות. היעדר הגיוון המחשבתי גורר גם קבלת החלטות שבלוניות, כיוון שהבסיס של יצירתיות הינו תפיסות הטרוגניות בנושאים אלו.

כפועל יוצא, לא היה ניתן בכלל לצפות שהדרג המקצועי באוצר יבין את הצרה הכלכלית הגדולה שהנחיתה הקורונה, ולכן ההחלטות אליהן דחף בראשית המשבר הסבו לכלכלת ישראל נזק. מודל החל"ת הכושל, מענקים עם קריטריונים תלושים שלא שולמו בזמן ולא ביד מספיק רחבה, ותוכנית כללית מצומקת.

יתר על כן, הכניסה למשבר הייתה רעה. היכן הייתה אותה שמירה על קופת המדינה בקדנציה של השר כחלון? מדוע לא הונף דגל אדום כנגד תוכניות בזבזניות אחרות של אותם ימים?

הדרג המקצועי כשל פעמיים. לא הפנים שנדרשת מדיניות מרסנת בתקופת הגאות (יחסית) טרום המשבר, ומדיניות מרחיבה בתקופה של השפל של המשבר.

מכאן הדברים התגלגלו. הדרג הפוליטי רצה בצדק להזרים יותר כסף. תוכנית מענק לכל אזרח לא הייתה באה לעולם אם התוכניות הראשונות היו מוצלחות. ברור שזו היתה תוכנית לא מושלמת, אך בנסיבות שנוצרו היא הייתה סבירה. כך גם הרצון של הדרג הפוליטי להרחיב תוכניות אחרות שאליהן ניגש הדרג המקצועי ביד קפוצה שלא תאמה את הנסיבות.

לאור כל זאת, יש לבצע רפורמה עמוקה בהרכב הדרג המקצועי באוצר. יש לגבש מתווה שיכלול שילוב נרחב של אנשי מקצוע מבוגרים יותר שעברו בעולם העסקי, צברו ניסיון חיים עשיר ובעלי השקפות כלכליות חברתיות הטרוגניות. אני תמה שהדיון ברפורמה הכה נחוצה הזו לא מגיע מספיק לשיח בתקשורת הכלכלית ולא מהווה חלק מהשיח הפוליטי, בפרט בתקופת הבחירות הנוכחית. 

הכותב הוא חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב ובעלים של קרן השקעות