האם המדינה יכולה לחלט כספים המיועדים לשכר-טרחת עורכי דין של חשוד?

ביהמ"ש העליון דן בימים אלה בבקשת ערעור שהגישו עורכי הדין של חברת התשתיות "ביבי כבישים עפר ופיתוח" על החלטת המדינה לחלט כספים שנועדו לתשלום שכר-הטרחה שלהם • לשכת עוה"ד הצטרפה לערעור: "לעוה"ד זכות קניינית לקבלת כספי שכר-הטרחה"

אולם בית משפט / אילוסטרציה: shutterstock
אולם בית משפט / אילוסטרציה: shutterstock

האם מדינת ישראל יכולה לחלט מנאשם בפלילים כספים המיועדים לשמש כשכר-טרחה עבור עורך דינו, אשר ייצג אותו בהליך שאינו נוגע להליך הפלילי מכוחו הוטל על הנאשם צו חילוט זמני? זו השאלה המרכזית הניצבת במרכזה של בקשת רשות ערעור שהוגשה לאחרונה לבית המשפט העליון, ושאליה הצטרפה גם לשכת עורכי הדין, באמצעות עורכי הדין יעל גרוסמן, אורי גולדמן וגיל דחוח, נוכח השלכותיה רחבות ההיקף של השאלה העקרונית על הליכים רבים אחרים.

עורכי הדין ד"ר משה וינברג ואפרים ווגדון ייצגו את חברת התשתיות "ביבי כבישים עפר ופיתוח" במסגרת הליך אזרחי שניהלה נגד רכבת ישראל. מדובר היה בהליך ארוך, סבוך ומורכב, אשר בעניינו גם נתן בית המשפט העליון פסק דין מפורט שעורר סערה בקרב הקהילה המשפטית, בהיותו פסק דין בעל השלכות רוחב על כל תחום דיני החוזים בישראל.

במסגרת הסכם שכר-הטרחה, התחייבה החברה לשלם לעורכי דינה שכר-טרחה בגובה 20% מהסכומים שיתקבלו אצלה בתום ההליך שניהלו בשמה. עורכי הדין נחלו הצלחה משמעותית בבית המשפט המחוזי, שפסק כי על רכבת ישראל לשלם לחברה 40 מיליון שקל בתוספת שכר-טרחה והוצאות משפט בסך של 1.6 מיליון שקל, ואולם בבית המשפט העליון הופחת סכום הפיצויים ל-8 מיליון שקל בלבד.

בסיומם של ההליכים, נותרה החברה חייבת לעורכי הדין סכום של כ-2.4 מיליון שקל, בעבור עבודה מאומצת וארוכת-שנים שהניבה עבורה תוצאות חיוביות.

אלא שבמקביל הגישה מדינת ישראל נגד חברת ביבי כבישים והעומד בראשה יהודה בוזגלו כתב אישום המייחס להם עבירות של מתן שוחד, מרמה והלבנת הון, וביקשה לחלט מהם רכוש וכספים מכוח חוק איסור הלבנת הון ופקודת סדר הדין הפלילי.

כשנודע למדינה כי לחברת ביבי קיימת זכות לקבלת כספים מכוח פסק הדין בהליך שניהלה נגד הרכבת, היא מיהרה להגיש בקשה דחופה ולבקש לחלט גם את כספי הזכייה, אשר מהם, כאמור, היה אמור להיות משולם שכר-טרחתם של עורכי הדין.

עורכי הדין לא ויתרו, ופנו לבית המשפט המחוזי שהורה על חילוט כספיהם של הנאשמים, בבקשה כי ישוחרר להם שכר-טרחתם. אלא שבית המשפט סירב לבקשה, וכך התגלגל הסיפור לבית המשפט העליון.

"עלולה להביא להימנעות עורכי דין מניהול הליכים"

לשיטת הלשכה, בראשות עו"ד אבי חימי, אלמלא הפעולה של עורך הדין, הרי שלא היה "נוצר" אותו רכוש שכעת מבקשים לחלטו, ועל כן לא הגיוני שעורך הדין שיצר אותו לא יקבל שכר-טרחה בגין עבודתו ב"יצירת" אותו רכוש.

ואולם, לפי החלטת המחוזי, עורכי הדין לא זכאים לשכר-טרחתם מכיוון שהם לא עומדים באף אחד מהסייגים שנקבעו בחוק לתחולת דיני החילוט: קיומה של זכות קניינית או מעין קניינית לנושה; או קיומם של נימוקים מיוחדים מכוחם יש לנושה "זכות מכרעת" על הנכסים שחולטו.

בבקשה להצטרפות כידיד בית המשפט, אותה הגישו עורכי הדין גרוסמן, גולדמן ודחוח העומדים בראשות ועדת עבירות כלכליות ואיסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין, וכן באמצעות עורכי הדין אביה אלף, ליה פלוס, לירז סבן וערן גולן, לעורך דין עומדת הזכות לקבל שכר-טרחה מנאשם שרכושו חולט על בסיס כל אחד מהסייגים האמורים.

כך למשל, מסבירה הלשכה כי ההחלטה שלא לאפשר לעורכי הדין לקבל את שכר-טרחתם "מזיזה את שיווי המשקל הכלכלי שבכריתת הסכמי שכר-טרחה אשר מבוססים על הצלחה ואחוזים ועל התקשרות ארוכת טווח", ואף "עלולה להביא להימנעות עורכי דין מניהול הליכים בעבור לקוחות שמתנהל נגדם הליך פלילי או שעננת הפלילים מרחפת מעל ראשם, מחשש שמא יחולטו כספי שכר-הטרחה המגיעים להם. יש למנוע תוצאה זו, שמשמעותה מניעת ייצוג משפטי מלקוחות בניגוד לחזקת החפות".

לשיטת הלשכה, גם הסייג השני לתחולת חילוט, קיומה של זכות קניינית או מעין קנייינית, מתקיים בענייננו.

לטענתה, "לעורכי הדין זכות קניינית לקבלת כספי שכר-הטרחה מן הכספים אשר חויבה רכבת ישראל לשלם לביבי כבישים, כבר במועד בו הפך פסק הדין של בית המשפט לחלוט, ועוד קודם שניתנו צווי תפיסה זמניים עד לתום ההליכים הפליליים נגד ביבי ובוזגלו אשר הביאו לתפיסת שכר-הטרחה המגיע לעורכי הדין".

זאת, נטען, במיוחד לאחר שבית המשפט המחוזי קבע על רכבת ישראל לשלם לביבי כבישים שכר-טרחה והוצאות בסך של כ-1.6 מיליון שקל , "ובכך נתן מעין 'תוקף משפטי', באמצעות פסק דין, לזכות עורכי הדין לקבל את שכר-הטרחה".

ניתן להסיק זאת, טוענת הלשכה, גם באמצעות הקשה מההלכה הקובעת כי כאשר ניתן לטובת רוכש פסק דין המזכה אותו באכיפה מול מוכר, זכותו של הרוכש נעשית לחסינה מול נושיו של המוכר. במקרה כזה, נימקה הלשכה, "רואים את הקניין 'כאילו' עבר מן המוכר אל הרוכש".

יתרה מכך, הזכירה הלשכה, הרי שבמקרה זה שכר-טרחה לא הועבר לעורכי הדין מייד אחרי פסק הדין במחוזי בעניינן של ביבי ורכבת ישראל אך ורק בשל החלטה לעיכוב ביצוע פסק הדין שהוגשה בפני בית המשפט העליון. "אין זה ראוי שתתקבל הכרעה משפטית שמכוחה בקשת עיכוב של צד להליך 'תקדם' זכות חילוט בהליך הפלילי", הסבירה.

בתגובת המדינה לבקשה נכתב כי "בשל מעמדה הראשוני של הלשכה שנקבע בחוק שתאגד את עורכי הדין בישראל כארגון מקצועי האמון, בין היתר, על ייצוג חבריו - ציבור עורכי הדין, מובן העניין 'האיגודי' שיש ללשכה בתוצאות ההליך, וזאת כמו כל איגוד מקצועי אחר, שאחד מחבריו היה נדחה מפני חילוט. בנסיבות אלה המדינה מותירה את הבקשה לשיקול-דעת בית המשפט הנכבד".

צרו איתנו קשר *5988