ברוכות הבאות למאבק: כך הפכה השפה העברית לזירת המלחמה הבין-מגדרית הכי בוערת

שלט כניסה לבניין מועצה שנוסח עבור גברים ונשים עורר האשמות על פגיעה בתרבות היהודית • קמפיין רב־מגדרי של קופת חולים מאוחדת נגנז לאחר אלפי מכתבי תלונה • מודעת דרושים עם נקודה א־מגדרית הובילה לאיסור השימוש בה בחינוך הממלכתי־דתי • כך נראה המאבק על העברית ב-2021

שלט הכניסה למועצת גזר. "יוצר מרחב מכבד לנשים וגברים כאחד"  / צילום: מועצה אזורית גזר
שלט הכניסה למועצת גזר. "יוצר מרחב מכבד לנשים וגברים כאחד" / צילום: מועצה אזורית גזר

מערכה ראשונה: הקרב על השלט במועצה

באוקטובר האחרון התחדשה מועצת גזר בשלט בכניסה לבניין המועצה, "ברוכיםות הבאיםות" נכתב בו בפונט המשלב לשון זכר ונקבה. השלט הזה נולד לאחר שרותם ידלין, ראש המועצה, נחשפה למאמר בעיתון שעסק בפונט חדש שפיתחה המעצבת הגרפית מיכל שומר, "עברית רב-מגדרית" שמו. ידלין החליטה לגייס אותו לשירות המועצה, כדי לאותת ש"שפה משנה מציאות" כבר במקום שבו מתקבלות החלטות.

מיכל שומר, מעצבת "עברית רב־מגדרית". "רציתי לייצר מרחב לזהויות א-בינאריות" / צילום: אלון שריד
 מיכל שומר, מעצבת "עברית רב־מגדרית". "רציתי לייצר מרחב לזהויות א-בינאריות" / צילום: אלון שריד

"חשבתי שמדובר בהנכחה נפלאה של נשים באופן גרפי, כזו שיוצרת מרחב מכבד לנשים וגברים כאחד", היא מספרת. "אני מאמינה שחלק בלתי נפרד מתפקידי הוא להנכיח שוויון מגדרי, במעשים ובמילים, והיה לי ברור שזה שלט הכניסה שאני רוצה שיברך את הבאות והבאים בשערי המועצה. כנבחרי ציבור עלינו לוודא שנשים וילדות לא יחוו גבולות של מגדר ותודעה, ודאי שלא במרחב הציבורי. חשוב לי שנשים וילדות שנכנסות בשערי המועצה תדענה שחושבים עליהן, שהן יכולות, שהן ברוכות".

אבל לא כל ברוכות המועצה ראו בעין יפה את ההחלטה של ידלין, וסביב המהלך נפתחה מלחמת עולמות. זמן קצר לאחר שהתהדרה בשלט החדש, פנתה אליה נציגת ארגון "בצלמו" רוית רוטנברג, וכתבה לה: "אין בסמכותך להשתמש בכסף ציבורי על מנת לשבש את השפה העברית בצורה שפוגעת בתרבות ובזהות היהודית, ועל כך אבקשך לשנות את הכיתוב. חוק הלאום קובע כי השפה העברית היא שפת המדינה, ולכן הנך מנועה מהמצאה של שפה חדשה".

ידלין הותירה את השלט במקומו, וענתה לרוטנברג: "העברית היא שפה דינמית, חיה, מרגשת ומשתנה. אין לאישה אחת זכות על השפה העברית על פני חברתה. אני מניחה שגם לעברית רב-מגדרית יתרגלו עם הזמן, כשהיא תיראה במקומות ציבוריים רבים. נשים משנות מציאות. אמשיך לפעול על מנת שתדענה שהן יכולות".

רותם ידלין, ראשת מועצת גזר. "חשוב שנשים שנכנסות בשערי המועצה תדענה שחושבים עליהן, שהן יכולות" / צילום: איל יצהר
 רותם ידלין, ראשת מועצת גזר. "חשוב שנשים שנכנסות בשערי המועצה תדענה שחושבים עליהן, שהן יכולות" / צילום: איל יצהר

הכתיבה הא-מגדרית לא נעצרה בפתח מועצת גזר. אותו שלט מעורר מחלוקת נתלה גם בעיריות רעננה, כפר יונה ושהם, בתיכון בהרצליה, בספרייה ציבורית בנהריה, בבתי ספר באבן יהודה ובחיפה ובחברות פרטנר ו-CDI - וזו רק רשימה חלקית. גולת הכותרת הייתה כשהוא הגיע ממש לאחרונה לחדר הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת. השלט נתלה בהחלטת יו"ר הוועדה, ח"כ עודד פורר, לרגל יום השפה העברית.

"רציתי לייצר מרחב של זהויות א-בינריות", אומרת מיכל שומר, שעיצבה את עברית רב־מגדרית במסגרת עבודת הגמר שלה בתקשורת חזותית ובימים אלה עובדת על מקלדת רב-מגדרית. "כיוונתי לשינוי חברתי. השפה היא כלי מאוד חשוב בשוויון הזדמנויות, ויש שינויים מאוד פשוטים שאפשר לעשות בעברית כדי ליצור שפה מכלילה".

רוטנברג מארגון "בצלמו", המזוהה עם עקרונות היהדות, טוענת שמדובר ב"מחטף של השפה העברית" ושמי שהכתיב המסורתי מפריע לו - שיעשה את זה בבית שלו. "יוצרת השפה הרב-מגדרית (שומר - ש"א) אומרת שלא מדובר במשהו אסתטי ותמים, אלא בזהויות א-בינריות וטשטוש של זהות מינית בין גבר לאישה. יש מאחורי זה אג'נדה.

"אבל אנחנו חושבים שהשפה שלנו היא חלק מהזהות הלאומית שלנו, ולא מעוניינים שהיא תשתנה. יש לנו את רש"י, שפיתח שפה כתובה. תארי לעצמך שיהיו גורמים שיחליטו שמרגע זה הפונט החדש יהיה הכתב הרשמי במדינה. זה יעורר מחול שדים. אם יש אנשים שמעוניינים להשתמש בו, שיעשו את זה מכספם ובביתם. יש הבדל בין המרחב הציבורי לפרטי. גם הנקודה היא חלק מטשטוש (כמו בצורות א.נשים או כולם.ן - ש"א). עובדה שגם האקדמיה ללשון העברית מתנגדת".

אולי השפה מתפתחת.
"התפתחות שמגיעה מלחצים מצד החוג למגדר - לא בטוח שהיא התפתחות טבעית של שפה".

לא מפריע לך שהפנייה לציבור היא בזכר?
"לא. מה שאני שומעת מארגוני נשים זה שאני כל-כך עמוק בבור חשוך שאין לי יכולת להבין באיזה בור אני. זה הרבה יותר משפיל משימוש בלשון זכר. הן משוות את העברית לשפות אחרות, אבל העברית היא שפה פרוטו-שמית. להכפיף עליה חוקים של אנגלית - זה לא עובד".

יש לך הצעה אחרת?
"צריך להשאיר את העברית כמו שהיא, ולתת לאקדמיה ללשון לשמור עליה, ולא על אג'נדות שמגיעות מכל מיני חוגים. לי כאישה לא מפריע שאני הולכת למקום וכתוב בו 'ברוכים הבאים'. אני חושבת שגם מבחנים צריכים להיות מנוסחים בלשון רבים, כמו 'כתבו'. זה בסדר. זה פונה לכולם".

מערכה שנייה: החינוך הממלכתי-דתי נגד נקודה

צורת כתיב נוספת לפנייה לשני המינים היא הנקודה, שחוצצת בין צורת הזכר לנקבה (א.נשים לדוגמה) - ועד כה משכה אליה לא מעט אש.

בשבוע שעבר היא הובילה את שוש נגר, ראש החינוך הממלכתי-דתי (חמ"ד), לאסור את השימוש בה לאחר שראתה שבית ספר ממלכתי-דתי "מחפש מטפל.ת". בתגובה לכך הורתה למגר את התופעה ולא להשתמש בכתיב הנ"ל בפרסומי החמ"ד.

במשרד החינוך דווקא ציינו כי זו אינה הנחיה רשמית גורפת וכי החמ"ד מגוון בקולותיו. רק לאחרונה נאלץ המשרד להתמודד עם הנושא כשביום המורה הועלתה באתרו הכרזה "בואו לומר תודה למורים ולמורות שהיו שם בשבילכם.ן", ומיד אחריה הגיע שצף של תלונות מ"מורות שהעברית התקינה בגרונן", כך אומרים שם.

הבאה בתור לאמץ את הנקודה הא-מגדרית ולחזור בה הייתה קופת חולים מאוחדת. כך למשל הופיעו באתר הקופה הצורות "רופאים.ות" ו"מנתחים.ות". אלא שפורום הארגונים למען המשפחה יצרו קמפיין בשם "שמים סוף לנקודה" וטענו שמדובר באג'נדה מסוכנת. במסגרת הקמפיין שלחו 1,500 בני אדם מיילים לקופה ודרשו ממנה להחזיר את האפליקציה ל"עברית תקנית" - וכך עשו במאוחדת באמת. "מאוחדת לא תיגרר לוויכוח הפוליטי בין האקטיביסטים השונים", אומרים שם. "בהיותנו גורם ציבורי ממלכתי שאינו פועל עם אג'נדה פוליטית כזאת או אחרת, מיד כשעלתה הסוגיה פנינו לאקדמיה ללשון, שהיא הגורם המקצועי המוסמך בענייני שפה, ונהגנו על-פי המלצתה".

באקדמיה ללשון העברית חשים שנקלעו לעין הסערה. "אנחנו לא רוצים להיות במלחמה בין הצדדים", אומרת רונית גדיש, ראשת המזכירות המדעית. "האקדמיה לא מהנדסת את השפה, אלא מספרת מה המצאי שלנו, מה הדברים שחורגים מכללי העברית. אנחנו ממליצים למוסדות רשמיים שפונים לציבור הרחב לנקוט את הדרך הרגילה של העברית. אנחנו לא יכולים להיכנס למקום של קידום או בלימה של עמדה חברתית כלשהי".

למה באקדמיה לא אוהבים את הנקודות?
"אם טקסט אמור להיות בר-קריאה, הכתב צריך לשקף במידת האפשר את הדיבור, ולא להיות כתב קצרנות שצריך לפענח. לנקודות אין ביצוע קולי, ונוצר פער גדול מאוד בין הכתב לדיבור. האקדמיה ללשון העברית לא יכולה לקבוע את זה כתקן.
"כשפונים אלינו אנחנו אומרים שהשיטה של הנקודות או הלוכסנים היא בעייתית, ושאפשר לכתוב 'רופאים ורופאות'. מי שלא מכיר את הקוד, איך אמור לקרוא את זה?".

אתם ממליצים להגיד מנכ"לית או ראשת עיר. אולי זו התפתחות טבעית?
"בצורה ראשת עיר אין התפתחות של השפה, אלא שיקוף של המבנה העמוק שלה, כמו שנוצרה המילה 'כוכבת'. דוברי העברית באופן טבעי, בלי שום מטרה חברתית, יצרו את הצורה הזאת. לפי מבנה השפה העברית למשל 'חולים' כולל 'חולות'. אדם רגיל, אם היה כתוב 'חולות', מה היה אמור להבין? המבנה של העברית הוא כזה. האם זה אידיאלי? לא. אבל שפה איננה תוצר של הנדוס. אם היינו מהנדסים אותה, עדיף היה באמת לוותר על הקטגוריה של המין".

יש סיכוי שזה יקרה?
"יכול להיות שבעתיד, השפה משתנה כל הזמן. אבל האקדמיה לא תקדם סוג של הנדוס שפה".

מערכה שלישית: המדריך לכתיבה שוויונית

אבל השימוש בנקודה או בפונט שוויוני לא נובע מרצון לסרבל או לשנות את השפה, אלא מרצון כן ואמיתי להתאים את המרחב הציבורי לעובדה שמתקיימים בו פרטים מגוונים, ולא רק גברים. "שמתי לב שכל הזמן מדברים אליי בלשון זכר, בפרסומות ובתוכניות ברדיו", מספרת דפנה איזנרייך, שפועלת מאז 2016 להעלאת המודעות לנושא באמצעות פוסטים בפייסבוק, קמפיינים ממוקדים, הרצאות וסדנאות. "הייתי סטודנטית למגדר, האוזן שלי הייתה רגישה לזה, ומצאתי את עצמי מתעצבנת בלי סוף. תהיתי איך אפשר לגרום לגופי תקשורת לפנות גם לנשים".

דפנה איזנרייך. "כשמוחקים אותנו, אנחנו צריכות להתאמץ הרבה יותר כדי להיות נוכחות"  / צילום: שרון כהנא
 דפנה איזנרייך. "כשמוחקים אותנו, אנחנו צריכות להתאמץ הרבה יותר כדי להיות נוכחות" / צילום: שרון כהנא

איזנרייך החליטה ליצור קשר עם גופי התקשורת לקראת יום האישה ולבקש מהם לפנות לציבור בלשון נקבה למשך יום אחד. כדי לעורר מודעות לכך היא פתחה את עמוד הפייסבוק "דברו אלינו" והחלה לגייס תומכות ותומכים. ליוזמת יום האישה שלה הצטרפו 25 גופי תקשורת ואחרים - מגלי צה"ל להפועל קטמון. "מאז נשארתי עם עמוד פייסבוק פעיל, והמשכתי להעלות אליו דוגמאות לייצוגים בשפה - אבסורדיים או גופים שכן עושים שינוי. זה הלך וצבר תאוצה. בתקופת הקורונה למשל אנחנו כותבות לא מעט מכתבים למשרד הבריאות כדי להסב את תשומת לבם ולבקש שלא יכתבו 'רופאים ואחיות'. אלה פרסומים מוטי סטריאוטיפים מגדריים".

למה זה משמעותי בעינייך?
"לפנות אלינו בלשון נקבה זה לומר 'את כאן, את חשובה לי, ולכן אני פונה אלייך'. הדיבור בלשון זכר תמיד משאיר אותנו עם השאלה - האם הפעם דיברו גם אלינו? זה הרבה פעמים באופן לא מודע, אבל זה שם. הדרך הכי טובה לראות את זה היא כשפונים בלשון נקבה לקבוצה שיש בה גם גברים, והם ישר שואלים: רגע, גם גברים יכולים להשתתף? אני יכול לומר את דעתי? הם לא יכולים לשאת את ההדרה הזאת ומיד בודקים אם הם יכולים לקחת חלק. ההדרה הזאת קיימת כלפינו, והיא פוגעת בנו ומעכבת אותנו. כשזכר הוא הדיפולט בשפה, זה אומר שבעולם שלנו הזכר הוא הדיפולט. הוא ברירת המחדל, לא אנחנו, וזו בעיה".

איך הניסיון לשנות נתפס בציבור?
"אני מאוד בתוך זה אמנם, אבל אני מרגישה את השינוי. השיח בקבוצות מקצועיות של כותבות וכותבים השתנה מאוד. אנשי ונשות דיגיטל ותוכן כבר הבינו שאי אפשר לפנות לציבור בלשון זכר יחיד. מוצר שרוצה לתת חוויה טובה ללקוחות שלו מבין את זה. אנחנו רואות את זה גם באופן שבו פוליטיקאים מתנסחים בפייסבוק. גם השמרנים ביותר מתחילים להכפיל, וכותבים 'חברות וחברים יקרים', מה שהיה שמור בעבר רק למרב מיכאלי. אנחנו רואות איגודים מקצועיים שמשנים את השם, למשל התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות".

במסגרת היוזמה כתבה ופרסמה איזנרייך מדריך לכתיבה שוויונית ונייטרלית מגדרית, שזמין להורדה חופשית. "לקחתי את כל המדריכים שנכתבו עד היום, וריכזתי אותם במדריך אחד שיטתי ומסודר. יש מילים ממוגדרות, אבל בצורה שוויונית ומכילה. למשל, תושבות ותושבים או לסירוגין שאלה בצורת זכר ובצורת נקבה. באתר של מידברן, למשל, לקחו את זה צעד אחד קדימה, וכתבו 'ברוכים הבאות הביתה'".

יש כאלו שטוענים שזה חוסר כבוד לעברית.
"אפשר לחולל את הדבר הזה עם הרבה כבוד לשפה. המהפכה הפמיניסטית היא אחת המשמעותיות שקרו בהיסטוריה, וזה ביטוי שלה. הגיוני שגם השפה, שהיא היבט כל-כך משמעותי בחיים שלנו, תעבור שינוי. לא צריך להיבהל מזה. השינויים האלה קלים ליישום, אנחנו רק צריכים לרצות לגרום לכולם ולכולן להיות נמענים של המסר. כשיש מודעות, זה קורה. בעזרת השפה אנחנו יכולים לייצר מרחבים טובים לכולן ולכולם באמת".

איזנרייך מעידה שהתופעה רווחת גם בקרב ילדות, שמנסות למצוא את מקומן בעברית. "ילדות רוצות לראות את עצמן בטקסטים הלימודיים ומתעצבנות מזה, ויש יותר מורות ומורים ששמות לב לזה. יש ילדות שמבקשות שיהיה קורנפלקס גם של אלופות (מוצר שהיה על המדף לתקופה קצובה - ש"א). שפה היא הגבולות של המציאות שלנו, ובשביל שהילדות שלנו ירגישו חלק הן חייבות לדעת שנותנים להן מקום ומנכיחים אותן. כשמוחקים אותנו, אנחנו צריכות להתאמץ הרבה יותר כדי להיות נוכחות.

"כחלק מהפעילות הפצתי מערך שיעור לתיכונים - שמסביר למה אנחנו עוסקות בזה, ולמה חשוב שהמורים יפנו לכולן ולכולם, ושואל אם הכללים של האקדמיה ללשון הם הגיוניים. מורה שהעביר את השיעור הזה ביום האישה לכיתה שלו כתב לי ש'התלמידות גבהו בכמה סנטימטרים'. פתאום הן הרגישו שרואים אותן".

גם מחקר חדש של ד"ר טלי רגב מהמרכז הבינתחומי וד"ר תמר קריכלי-כץ מאוניברסיטת תל אביב תומך בהנחה הזאת. לפי המחקר, פנייה לסטודנטים בלשון נקבה במבחנים מעלה את ציוני הנשים. למעשה, נשים צמצמו את הפער בציוני מבחני מתמטיקה ב-33% כשהם נוסחו בלשון נקבה; וכשהם נוסחו בזכר הישגיהן היו נמוכים בכ-15% בממוצע משל הגברים. ואולם, ציוני הגברים נפגעו כשהפנייה לנבחנים הייתה בזכר. כשהמבחן נוסח ברבים, לעומת זאת, ציוני הנשים השתפרו וציוני הגברים לא נפגעו. עוד התברר כי נשים שנדרשו לענות על שאלות שנוסחו בזכר וגברים שענו על מבחן בלשון נקבה השקיעו פחות זמן בבחינה.

החוקרות סיכמו כי "המחקר ממחיש את האופנים שבהם סטריאוטיפים מופעלים על-ידי שימוש בשפה ואת ההשפעה של שפות ומאפיינים לשוניים של שפות על ההתנהגות והמחשבה שלנו".

מערכה רביעית: הטכנולוגיה תכריע את המלחמה

כנרת יפרח, ממקימות קהילת המיקרו-קופי הישראלית, נאבקת בזה יום-יום כשהיא מנסחת את הטקסטים הנלווים למוצרים הדיגיטליים שאנחנו רוכשים, כמו הודעות באפליקציה או הנחיות שימוש. "הבעיה בעברית היא שכשאת פונה למישהו או מישהי, את צריכה לדעת מה המגדר שלו או שלה", היא מספרת. "במוצרים דיגיטליים זה מאוד מורכב. רוב המוצרים לא יודעים לזהות במי מדובר, וגם אם הם מזהים - אין להם דרך לדעת אם גבר רוצה שיפנו אליו בלשון נקבה ולהפך. זו בעיה שמתמודדות איתה עוד מדינות בעולם, כמו ספרד, צרפת, סין, צ'כיה, גרמניה, מדינות דוברות ערבית".

כנרת יפרח. "גברים אומרים לנו שזה מטרחן"/ צילום: איל יצהר
 כנרת יפרח. "גברים אומרים לנו שזה מטרחן"/ צילום: איל יצהר

יפרח, בעלת הסטודיו נמלה ומי שהוציאה את אחד הספרים הראשונים בעולם בתחום ה-UX (חוויית משתמש), שכבר תורגם לחמש שפות, מדברת על דרישה גוברת לפנייה אישית בקרב משתמשים בכל העולם. "יש מגמה הולכת וגוברת של פרסונליזציה. ככל שהמשתמשים מרגישים שהפנייה אליהם אישית יותר, החוויה שלהם מול המוצר טובה יותר ויש להם יותר מחויבות וחיבור אליו. אם יש לך עסק אז זה אומר למכור יותר, ובמקרה של הממשלה זה גורם לאזרחים להרגיש שהמוצר הותאם עבורם".

הקהילה שהקימה יפרח ("מיקרוקופים" בפייסבוק), ומונה כ-15 אלף נשים וגברים, היא זירה פתוחה להתייעצויות. הכתיבה הפלואידית היא חלק נוכח מאוד בה, ויש בה עיסוק רב בניסוחים נעדרי מגדר מובהק. "היום, כשמוציאים מוצר דיגיטלי, אף אחד לא יוציא אותו בלשון זכר בלבד. בנקים למשל, עוברים היום פיצ'ר-פיצ'ר אחורה ומשנים את זה.

האפליקציה של בנק הפועלים למשל מזהה את מין המשתמש ופונה אליו בהתאם. גם באקדמיה ללשון עברית, שהעלתה חידון לרשת, הקפידו לכתוב אותו ללא מגדר. הם מבינים שלכתוב בלשון זכר כבר לא מתקבל טוב בציבור. נשים לא מוכנות לספוג את זה".

אז איך עושים את זה?
"קודם כל צריך לייצר כלים. יש דרכים לכתוב בלי מגדר: להשתמש במילים שנגמרות באותיות ך, ה או ת, שאפשר לקרוא אותן גם בזכר וגם בנקבה; לכתוב בגוף ראשון - למשל 'קראתי את התקנון' ולא 'אני מאשר שקראתי את התקנון'; להשתמש בשם פעולה, 'שמירה' במקום 'שמור' לדוגמה. האפשרות הנוספת היא לשאול את המשתמשים באיזו דרך הם רוצים שיפנו אליהם".

יפרח זוקפת את העניין הציבורי בנושא לחברת הכנסת מרב מיכאלי, שהייתה "הראשונה לזהות" לדבריה. "צוחקים עליה על ההכפלה הזאת של המילים, אבל היינו חייבות אותה כדי להגיד: הנה הכלים לעשות את זה. היה צריך שהיא תעצבן את כולם, וכך זה עלה למודעות. כל מי שאני אומרת לו 'כתיבה ללא מגדר', אומר לי 'מה, כמו מרב מיכאלי?' אז כן, רק שהיום יש לנו עוד דרכים לעשות את זה במקום להכפיל כל מילה. אנחנו חייבות לה המון.

"גם לנו היו אומרים, בעיקר גברים, שזה מטרחן, אבל היינו עונות: אתה לא תדבר ככה על משהו שמישהי כתבה, לה זה חשוב, לי זה חשוב. אחרות כתבו: ודאי שזה מטרחן לך, כי היום זה נורא נוח לך שכל העולם פונה אליך, אבל אנחנו רוצות להיות נוכחות בדיוק כמוך. היום גם גברים שואלים בקבוצה איך לכתוב בלי מגדר".

התפתחות מעניינת בזירה של יפרח התרחשה כשהגיעה למפגש של האיגוד הישראלי לטכנולוגיות שפת אנוש. זהו איגוד שמדבר את השפה הבאה של הטכנולוגיה, מוצרים שמתקשרים עם המשתמשות והמשתמשים כמו SIRI. הוא קם כדי לסייע בהטמעת עברית וערבית במערכות ממוחשבות, וחברות בו רפאל, אינטל, בנק הפועלים ועוד.

"כדי שאלגוריתמים יבינו עברית, מזינים בהם עשרות אלפי משפטים מהעיתונות, מהמרכז לבחינות והערכה, מאתרים ממשלתיים. הקורפוסים האלה, שכתובים בלשון זכר, מאוד שמרניים, ולפעמים זה מעלה הקשרים בעייתיים. למשל, האלגוריתם יזהה הרבה יותר בקלות את המילה 'מנהל' ולא 'מנהלת', ואם תרצי שהוא יחולל משפטים מעצמו, זה מה שהוא יוכל לעשות. אם מאכילים את האלגוריתם רק במשפטים של גברים, הוא ידע לפענח תיקים רפואיים של גברים טוב יותר מאשר תיקים של נשים, למשל. הוא ידע לתמלל הרצאה על כלכלה הרבה יותר טוב מהרצאה על הורות, כי לא נתנו לו מספיק תכנים על הורות".

באותה הרצאה על הנושא יפרח ניגשה לאברם אלגום, נציג האיגוד, ושאלה אותו כיצד ידאגו לייצוג מגדרי הולם, כך שתימנע הטיה בהאכלת האלגוריתם, שתוביל לפגיעה ביכולתן של נשים להשתמש במוצרים בצורה יעילה וחלקה. "הוא אמר לי: לא חשבנו על זה', וכך נוצר שיתוף פעולה. ברגע שהעניין הזה צף, הוא מיד אמר שהם יכניסו לקורפוס תכנים של בלוגריות שיגוונו את השפה. נקודות מבט של נשים האלגוריתם לא יכול ללמוד משום מקום אחר. צריך להקנות לו אותה".

ומה בעתיד? בעולם שהופך יותר ויותר טכנולוגי האתר או האפליקציה יפנו אלינו בהתאם למגדר שלנו - בלי להכפיף את המרחב הציבורי. תוסף חדש בשם "עבריתה", שפיתחו אברהם קורנפלד וראובן קרסיק מסטודיו אאא, מתאים את שפת האתר אוטומטית על-פי דרישת הקורא או הקוראת. הוא מסוגל לקחת מילים שהוקלדו עם לוכסנים או נקודות ולהתאים אותן לפנייה המועדפת.

"חיפשתי פתרון ישים, שלא יצריך קוראים וקוראות ללמוד תווים חדשים ולא יעצבן אותם", מספר קורנפלד. "הפונט הרב-מגדרי הציף בעיה חשובה, אבל אי אפשר לכתוב ככה טקסט שלם, והמטרה היא שגופים גדולים יאמצו את זה.

"התוסף החדש שפיתחנו, 'עבריתה', אומר - כל אחד בוחר מה שמתאים לו. כמו שאפשר לשנות באפליקציות בין פרנהייט לצלזיוס, אפשר גם לשנות מגדר. הופתעתי שזה לא קרה עד היום. זה קוד פתוח, הוצאנו אותו לפני חודש. אנחנו נותנים לזה את הזמן לתפוס, ומקווים שלאט-לאט יצטרפו עוד אנשים".

צרו איתנו קשר *5988