כמה שווה הכדורגל הישראלי בימי הקורונה, ומי יסכים לשלם את המחיר

מינהלת הליגה בכדורגל פרסמה השבוע את מכרז השידורים שלה לחמש העונות הבאות, מעונת 2021/22 ועד תום עונת 2025/26 (העונה האחרונה היא אופציה). אפשר לומר על כך כמה דברים, אבל על דבר אחד אין כנראה מחלוקת: זו תקופה לא אופטימלית להוציא לדרך את ההסכם הכלכלי הכי משמעותי בענף, זה שאמור להביא לקבוצות את הסכום הגבוה ביותר מבין ההסכמים המסחריים שבאחריות המינהלת.

השוק הוא לא אותו שוק של המכרז הקודם, ב-2015. הקורונה הכתה וממשיכה להכות בגופי השידור, אין שום ודאות כמה זמן היא עוד תישאר כאן, ומי יודע בכלל איך ייראה המוצר שנקרא כדורגל ישראל - האם מישהו יכול לחתום עבור הגוף הזוכה כי בעונה הבאה ישחקו כאן מול קהל? הנחת היסוד אומרת שלאור החיסון יש סיכוי גבוה לחזור לנורמליזציה מבחינת קהל במגרשים, אבל השנה האחרונה הראתה עד כמה מתעתע הנגיף.

תנאי המכרז החדש

במכרז הקודם נהנתה מינהלת הליגה ממלחמה אדירה בין צ'רלטון לפרטנר, שגרמה למחירי הזכויות לזנק. פרטנר ניסתה אז להשתמש בכדורגל הישראלי כמהלך מנצח במסגרת הכניסה שלה לשוק הטלוויזיה, מתוך מחשבה ששידורי הכדורגל הישראלי יביאו לה הרבה מנויים.

אלא שהמכרז ההוא הסתיים בניצחון של צ'רלטון, שהתחייבה לשלם 126.6 מיליון שקל לעונה עבור שידורי הליגה - פי שלושה יותר מבהסכם הקודם - ובסך הכול כ-630 מיליון שקל לחמש עונות. כמה שוות הזכויות היום בימי קורונה, כשגופי שידור כמו פרטנר וסלקום כבר נכנסו לשוק הטלוויזיה? ימים יגידו.

כדי להיכנס למכרז העמידה המינהלת סכומי מינימום גבוהים. לפי גורמים בשוק, עבור חבילת השידורים כולה דורשת המינהלת סכום מינימום של כ-117 מיליון שקל. לשם השוואה, במכרז הקודם עמד סכום המינימום על 58 מיליון שקל.

לגלובס נודע כי שינוי מהותי נוסף במכרז הנוכחי הוא הורדה מוחלטת של הניקוד עבור סעיף האיכות (שמתייחס לניסיון, למשל). העניין הזה התברר במכרזים קודמים כבעייתי מבחינה משפטית, ושימש את המפסידים כמשהו לטעון בו נגד ניקיון המכרז. במילים אחרות, הפעם רק הכסף ידבר - מי שיציע יותר הוא זה שיזכה.

מה השיקול בקביעת סכום מינימום כה גבוה, שרק עלול להפחיד מתמודדים מלהיכנס למכרז? ראשית, המחיר נקבע לאחר "רוד שואו" שנמשך חודשים ארוכים שבהם נבחן מצב השוק, גם לאור מצב הקורונה. ההערכות הן שכדורגל וספורט, דווקא בתקופה הזו שבה אנשים יושבים בבית, הם דבר בעל ערך.

בנוסף, מבחינה טכנית, אין למינהלת מה להפסיד בהעמדת סכום גבוה. במקרה שלא יהיו קופצים בגלל גובה המחיר או בשל אי ודאות שיצרה הקורונה, המינהלת יכולה ללכת על אופציה של מכירת הזכויות לשנה, פתרון שבהחלט כדאי לה לשקול. במצב כזה היא תחצה את שנת הקורונה, ולאחריה תוציא מכרז חדש - בתקווה שהעולם יחזור למצב של ודאות, והספורט שוב יוכל לממש את הפוטנציאל המלא שלו.

הברודקאסט לא במשחק

ההסתמכות על מכירת הזכויות בתוך השוק הישראלי המצומצם היא כמו משחק בתוך ארגז חול קטן. בעבר אמנם שיחק המזל לכדורגל המקומי, והשוק איפשר למינהלת לעמוד ולהביט בהשתאות על שני גופי שידורי שנלחמים. כעת המצב שונה: לכולם יש פחות כסף כדי לשלם על כדורגל ישראלי, גם אם הוא מעניין חלקים נרחבים מהציבור. זה נכון גם לגופי השידור, וגם לצופים בבית.

כדי להפוך את המוצר לאטרקטיבי עבור כמה שיותר גופים, פירקה המינהלת את המכרז לשתי חבילות מרכזיות. הראשונה היא "חבילת הכדורגל הישראלי", שכוללת את המשחק המרכזי, תוכנית סיכום המחזור, משחקי גביע המדינה ומשחק אלוף האלופים. השנייה היא "חבילת פרימיום", וכוללת את המשחקים המשניים (בתשלום), תוכנית סיכום המחזור, משחקי גביע המדינה ואלוף האלופים. כל אחת מהחבילות האלו תומחרה בכ-55 מיליון שקל.

חבילה שלישית, של מכירת זכויות השידור לחו"ל, תומחרה בכ-3 מיליון שקל. אמנם היא אינה מהווה מרכיב משמעותי בסכום הכולל, אבל היא אטרקטיבית מאוד, ועשויה להביא להרבה קופצים לאור המחיר הנמוך, ואפשרויות של החזקת תוכן עם הרבה שעות שידור אופציונליות.

הבעיה המרכזית היא מכירת המשחק המרכזי. הרייטינג של הכדורגל הישראלי כבר לא דומה לזה שהיה לפני עשור, וערוצי ברודקאסט לא מעוניינים בהשקעה מטורפת בליגת העל בשביל להשיג רייטינג חד-ספרתי. אלו לא הימים של ערוץ 10 שמפקיע ערב פריים-טיים עבור משחק מרכזי, בשביל להפסיד כסף בסופו של דבר.

לפי מחיר המינימום שנקבע, אם מנכים את תוכנית סיכום המחזור וגביע המדינה - הסכום למשחק בודד עומד על יותר ממיליון שקל, לפני עלויות הפקה. אף ערוץ ברודקאסט לא ייכנס להרפתקה הזאת.

מאחר שהרגולציה מחייבת שהמשחק המרכזי ישודר בערוץ פתוח, נותרנו עם ערוץ הספורט ובאופן תיאורטי גם ערוץ ONE. האם הגיוני לשלם את הסכום הזה עבור ערב שידורים אחד בשבוע? ועוד בתקופת קורונה? כאמור, הדעות הן לכאן ולכאן. כדורגל ישראלי הוא עדיין תוכן הספורט שהכי מעניין והכי חשוב לציבור המקומי, אך השאלה היא באיזה מחיר.

אופציית הגופים מחו"ל

חבילת "משחקי הפרימיום" מתאימה כמו כפפה ליד של חברת צ'רלטון, שהמודל העסקי שלה בנוי כבר שנים על העוגן של שידורי ליגת העל. בפעם הקודמת היא שילמה מחיר מופקע רק מהפחד לאבד את הזכויות. מעבר לכך, זה זמן רב מנהלת צ'רלטון מאבק מול המינהלת בדרישה להפחית עשרות מיליוני שקלים מהסכום שעליה לשלם בהסכם הקודם (שנחתם ב-2015), בטענה כי הליך התמחור של המכרז ההוא היה בעייתי.

אין שום דרך אחרת להגיד את זה: אם המינהלת רוצה את צ'רלטון במכרז הנוכחי, היא תיאלץ להגיע לפשרה כלשהי. יקזזו כמה מיליוני שקלים מצד אחד, ויקבלו את צ'רלטון עם סכום מינימום בצד השני.

הניסיון לעניין גופים מחו"ל ולאפשר גם שידורי המשחקי דרך פלטפורמת הסטרימינג (OTT) הוא הדרך היחידה לצאת מהמעגל הזה של מיעוט שחקנים בשוק הישראלי. על פי הערכות בשוק, מאחר שמחיר הזכויות בישראל עדיין לא נחשב "כסף גדול" - ייתכן שגופי שידור מחו"ל יגישו הצעה, ולו כדי להשיג דריסת רגל בעוד שוק.

כניסה של גורמים מחו"ל לרכישת זכויות פותחת גם אופציות מסחריות עתידיות שנלוות לרכישת זכויות - למשל, אפשרות ליהנות מהימורים תוך כדי משחק, שימשכו צופים ויעניינו גם חברות הימורים. גם אם הרגולציה בישראל כרגע לא מאפשרת את זה, החיפוש של משרד האוצר אחרי כסף חדש בתקופת הקורונה יכול לפתוח גם את האפיק הזה.

ממינהלת הליגה לא התקבלה תגובה.