"אין שום דרך בעולם שאלוביץ' יוכל לנהל את התיק הנוכחי במקביל לתיק בירושלים"

עורך דינו של שאול אלוביץ' ביקש לדחות את המשפט בפרשת "בזק ניירות ערך" בשל התיק הפלילי שמתנהל נגדו במקביל בירושלים • עו"ד פיני רובין המייצג את יורוקום טען כי החברה שוקלת להגיע להסדר בתיק בשל שיקולים כלכליים ולא "מטעמים של ממש" • אמירתו מסכנת את נכונות הפרקליטות להגיע להסדר עם יורוקום

עו"ד ז'ק חן ושאול אלוביץ' / צילום: יוסי זמיר
עו"ד ז'ק חן ושאול אלוביץ' / צילום: יוסי זמיר

היום (ד') התקיים דיון ראשון בפרשת "בזק ניירות ערך" נגד  שאול אלוביץ' בנו אור ושורת נושאי משרה בבזק. הדיון התקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב בפני סגן הנשיא חאלד כבוב. עורכי הדין של הנאשמים התייצבו לדיון, לאחר שאלוביץ' ויתר הנאשמים קיבלו אישור שלא להתייצב, מאחר שחומר החקירה טרם הועבר לידי ההגנה בשל עיכוב שנבע מהסגר. 

עו"ד ז'ק חן, המייצג את שאול אלוביץ', פנה לבית המשפט והודיע כי "אין שום דרך בעולם שאלוביץ' יוכל לנהל את התיק הנוכחי במקביל לתיק בירושלים. הפיצול בלתי אפשרי, מצב אובייקטיבי בלתי אפשרי".

עו"ד חן הוסיף כי "מתנהל משפט במחוזי ירושלים נגד אלוביץ', נקבעו 3 ימים ברצף בשבוע, 100 עדים שיעידו. המשפט יימשך הרבה מאוד זמן. אנחנו נעשה מאמץ להתארגן במגבלות שתיארתי, בשאלת הייצוג והמשאבים, כדי שלא נתחיל ברגע שיישמע הגונג בירושלים".

עו"ד אמיר טבנקין, ראש הצוות המטפל מפרקליטות מיסוי וכלכלה ושותף גם בצוות המטפל בתיקי נתניהו בפרשת 4000 (בזק-וואלה) ביקש לדחות דחייה קצרה בלבד וטען כי יש אינטרס ציבורי גבוה בניהול התיק וכי לא מגיע ליתר הנאשמים להמתין עד לסיום התיק.

הדיון נדחה לאפריל 2021 לישיבת תזכורת נוספת תוך שכבוב קבע כי "בשלב זה מצאתי לקבל את עתירת באי-כוח הנאשמים לדחות את הדיון לישיבת תזכורת נוספת הואיל וחומר החקירה טרם הועבר לידי ההגנה בשל תקופת החירום וזה אמור להיות מועבר זמן קצר לאחר הסרת הסגר".

עו"ד פיני רובין, המייצג את חברת יורוקום החזקות כמנהל מיוחד של החברה בפירוק, שהייתה בשליטת שאול אלוביץ' ומשפחתו והחזיקה בין היתר בחברות בזק ו-yes, פנה לשופט כבוב וטען כי לא היה מקום להעמיד לדין את יורוקום זאת לטענתו בשל היעדר אינטרס ציבורי בעת שהחברה בשלבים מתקדמים של פירוק, ולאחר שהפרקליטות דחתה את טענותיו.

"תהיה מעמסה על הנושים אם יהיה קנס. לחברה 28 אלף שקל בקופה ונשייה של מאות מיליונים. הכול יהיה על חשבון הנושים. אנו תוהים על האינטרס הציבורי. קנסות שמושתים על חברה בפירוק הם אחרונים בשרשרת הגבייה" טען רובין.

רובין קיווה לקבל איתות חיובי מבית המשפט לעמדה זו אך השופט כבוב הבהיר כי לא יכריע בטענות אלו המהוות טענות "הגנה מן הצדק" בתחילת המשפט.

יורוקום שוקלים את האפשרות להגיע להסדר

עוד הוסיף עו"ד רובין כי "בצר לנו אנו שוקלים את האפשרות להגיע להסדר. בכך נחסל את התיק. אנחנו שוקלים להגיע להסדר מטעמים קופתיים ונשייתיים, בכפוף לכך שבית משפט של פירוק יאשר לנו את ההסדר. אם נגיע לכך, זה מטעמים פרקטיים, ולא מטעמים של ממש או של מהות". 

כפי שפורסם בגלובס, חברות יורוקום הנמצאות בפירוק מנהלות משא-ומתן מתקדם לחתימה על הסדר טיעון בפרשת "בזק ניירות ערך" ופרשת 4000 (בזק-וואלה).

אלא שאף שייתכן שדבריו של עו"ד רובין היו כנים ותיארו נכונה את המציאות בדבר השיקולים לחתימה על ההסדר, לא כולם אהבו את דבריו הישירים והחריגים בבית המשפט.

אמירה של נאשם כי הוא מגיע להסדר טיעון "מטעמים פרקטיים, ולא מטעמים של ממש או של מהות" הינה אמירה חריגה החותרת תחת הרציונל המוצהר של הסדרי טיעון שאמורים לבטא קבלת אחריות.

אמנם לא תמיד הנאשמים שמגיעים להסדר אכן נוטלים אחריות, אך כאן עו"ד רובין הודיע פוזיטיבית בפני בית המשפט כי התאגיד הנאשם מסרב ליטול אחריות של ממש.

מפרקליטות מיסוי וכלכלה, המנהלת את ההליך, נמסר בתגובה לגלובס כי "הפרקליטות אינה מתייחסת לקיומם של מגעים עם נאשמים, אך באופן כללי הסדרי טיעון נכרתים רק עם נאשמים שנוטלים אחריות על מעשיהם ומודים בעבירות".

נראה אם כן, כי חרף העובדה שהצדדים ניהלו משא-ומתן מתקדם לקראת חתימה, הוא עלה על שרטון בעקבות דבריו של רובין על שיקולי התאגיד הנאשם בחתימתו על ההסדר.

כעת נשאלת השאלה האם רובין יסכים לחזור בו במפורש במסגרת עסקת הטיעון מהטענה שהוא חותם על ההסדר מטעמים פרקטיים בלבד, והאם הצהרה כזו תרצה את הפרקליטות.

מלכתחילה הצדדים הסכימו על הסדר טיעון שכולל הודאה בעובדות וקנס סמלי. אולם בעקבות דבריו של רובין, נראה כי האינטרס מצד הפרקליטות להגיע להסדר ירד משמעותית.

עו"ד טבנקין השיב כי דברי עו"ד רובין מפתיעים אותו - "אנחנו לא באותה העמדה. בית המשפט המחוזי והעליון עמד על החשיבות בהעמדה לדין של חברות. אין לחברות בהליכי חדלות פרעון פטור מהעמדה לדין. עמדתנו המשפטית מבחינת תורת האורגנים היא כי אין כאן קונסטרוקציה מפותלת, לא ברמת מורכבות התיקים. יש חברות שנהנו ישירות ואנו טוענים שהאורגנים שלהם ביצעו עבירות שהיטיבו ישירות עם התאגידים וסייעו להם להחזיר הלוואות גבוהות".

בתיק "בזק ניירות ערך" הגישה הפרקליטות כתב אישום בדצמבר 2020 נגד "יורוקום DBS", "יורוקום תקשורת" ו"יורום החזקות" לצד נושאי המשרה בחברות ובראשם, בעל השליטה אלוביץ'’. במקביל, הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כי החליט לשלוח לחברות יורוקום, וכן לבזק ולאתר "וואלה" מקבוצת בזק, זימון לשימוע לפני הגשת כתב אישום בפרשת 4000.

כתב האישום בתיק "בזק ניירות ערך" הוגש נגד נושאי משרה בכירים לשעבר בקבוצת בזק ובחברת yes: שאול אלוביץ'; בנו, אור אלוביץ'’ המיוצג על-ידי עו"ד דרור מתיתיהו, שכיהן כמנכ"ל יורוקום ויו"ר חלל תקשורת; עמיקם שורר, יד-ימינו של אלוביץ' המיוצג על-ידי עו"ד ירון קוסטליץ; לינור יוכלמן, מזכירת בזק לשעבר; רון איילון, מנכ"ל yes לשעבר; ומיקי ניימן, לשעבר סמנכ"ל הכספים של yes. כאמור, גם מספר חברות מקבוצת יורוקום הואשמו בתיק.

כתב האישום מייחס לנאשמים עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך. האישומים מתייחסים לשתי פרשות: תשלום התמורה עבור רכישת מניות yes על-ידי בזק; והתנהלות הוועדות הבלתי תלויות שהוקמו בבזק לצורך בחינת עסקאות של החברה, שלאלוביץ' היה עניין אישי בהן.

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב אישום נגדם, הנאשמים בתיק "בזק ניירות ערך" מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.