סימנים של אופטימיות לקראת סוף הסגר: ירידה עקבית במספר הנרשמים בשירות התעסוקה

חרף הסגר, המשק חוזר לפעילות ובקצב מהיר משהיה נדמה - כך עולה מניתוח עומק שערך ד"ר גל זהר, מנהל מחלקת המחקר והמדיניות של שירות התעסוקה, בשבוע החמישי לסגר ולקראת היציאה הצפויה ממנו.

הנתונים מראים כי יש ירידה עקבית במספר הנרשמים החדשים, וכי חל שיפור ביחס בין היוצאים משוק העבודה לבין החוזרים אליו: אם בשבוע הרביעי של הסגר, על כל עשרה נרשמים חזרו 1.3 דורשי עבודה למעגל העבודה - הרי שבשבוע החמישי של הסגר, על כל עשרה נרשמים חזרו לעבודה 2.3 עובדים. לפי שירות התעסוקה, המגמה האחרונה חיובית, אך לצדה חלה מגמה מדאיגה: ירידה במספר היוצאים לחל"ת לעומת מספר המפוטרים.

בעוד ממוצע הנרשמים השבועי בארבעת השבועות הראשונים לסגר עמד על 37,737, הרי שמספר הנרשמים בשבוע החמישי עמד על 13,017, המהווים 34.5% מממוצע הנרשמים בארבעה השבועות שקדמו לו. 

לטענת ד"ר זהר, הסגר השלישי מתנהג כשני סגרים נפרדים - קודם להידוק המגבלות (27.12.20-7.1.21) ומאז הידוק המגבלות (8.1.21 ועד עתה) - כאשר אחד ממאפייניו הבולטים של הסגר השלישי הוא מספר הנרשמים הגבוה בשבוע הראשון של כל אחד מחלקי הסגר וירידה עקבית משבוע לשבוע ככל שמתרחקים מתחילתו.

מגמה נוספת כאמור היא עלייה משמעותית בשיעור המפוטרים בקרב הנרשמים כדורשי עבודה, אשר עמד בשבוע החמישי לסגר על 18%, לעומת 15.4% בשבוע שקדם לו.

לדברי ד"ר זהר, הנתונים מלמדים כי ככל שמתרחקים מנקודת הזמן בה הוטלו המגבלות לראשונה, השפעתן על שוק העבודה פוחתת הן ביחס למספר הנרשמים והן ביחס באשר לתמהיל סיבות הרישום. המעסיקים מוציאים עובדים לחל"ת ברגע שמוטלות מגבלות על הענף בו הם פועלים, וככל שהסגר נמשך, אם הם כבר נפרדים מעובד, הרי שהם נוטים פחות להוציאו לחל"ת, ויותר מפטרים.

המגמה של שינוי היחס בין יוצאים משוק העבודה לחוזרים אליו מעניינת: בשבוע הראשון לסגר, על כל 10 נרשמים רק אחד חזר לעבודה; בשבוע השני, על כל 10 נרשמים כבר חזרו 1.3 לעבודה; בשבוע השלישי, על כל 20 נרשמים רק אחד חזר לעבודה; בשבוע הרביעי, על כל 10 נרשמים חזרו 1.3 לעבודה; ובשבוע החמישי, על כל 10 נרשמים חזרו 2.3 לעבודה - פי 1.7 מהשבוע שקדם לו ופי 4.6 מהשבוע בו הודקו המגבלות, אך שבועיים קודם לכן.

נתון חיובי נוסף הוא שיחס החוזרים-נרשמים של גילאי 34-55, קבוצת הגיל המרכזית ביותר בשוק העבודה, עומד על 0.57 - על כל 10 נרשמים בקבוצת הגיל הזו 5.7 חוזרים לעבודה, כפי 2.5 מהממוצע הכללי. לעומת זאת, בקרב הצעירים (עד 34) היחס עומד על 0.211, נמוך מהממוצע - נתון המוסבר נוכח העובדה שצעירים רבים עובדים בענפי המכירות, השירותים, ההוראה, החינוך וההדרכה, וכל זמן שטרם הוסרו המגבלות מעל ענפים אלה, ממילא שיעורי חזרתם לעבודה נמוכים יותר.

יחס החוזרים-נרשמים של נשים (0.197) נמוך משמעותית משל גברים (0.267), וכן, יחס זה אצל יהודים (0.25) גבוה בכפי 2 מאשר אצל ערבים (0.139). גיאוגרפית, יחס החזרה בחיפה (0.274), בתל אביב (0.267), בדרום (0.267) ובמרכז (0.228) גבוה משמעותית מזה שבירושלים (0.154) ובצפון (0.203), הנמוכים גם מהממוצע הכללי (0.23).

היחס הגבוה ביותר נרשם במשלחי היד האקדמאים (0.425, היינו 4.25 חוזרים לעבודה על כל 10 נרשמים), פקידים ועובדי משרד (0.362 - כחוזר אחד מול שלושה נרשמים) והנדסאים וטכנאים (0.314, כנ"ל).

לעומת זאת, כצפוי, יחס החוזרים-נרשמים של עובדי המכירות והשירות נמוך מהממוצע ועומד על 0.166, בהינתן שענף זה סגור. אם כי יש לשים לב שנתון זה אינו רחוק בהרבה מהיחס חוזרים-נרשמים הממוצע (0.23), מה שיכול להעיד שוב על סימני חזרה לשגרה של המשק.

עוד עולה מהדוח כי גם בשבוע החמישי לסגר, שיעור הצעירים בקרב הנרשמים כדורשי עבודה עמד על למעלה מ-50% ואף עלה קלות ביחס לשבוע שקדם לו, 53.2% לעומת 51.9%.

בנוסף, לראשונה מאז פרוץ הסגר, שיעורן של הנשים בקרב הנרשמים החדשים ירד מ-63.1% ועמד בשבוע החמישי על 59.1% - עדיין גבוה בהרבה משיעורם של הגברים, בשל חלקן הגדול בענף ההוראה.