איכילוב פרסמו תוצאות טובות, אבל הם לא לבד במרוץ לתרופה לקורונה

בית החולים איכילוב פרסם אתמול תוצאות של מחקר שנערך בתרופה בשם EXO-CD24, שפותחה בבית החולים. 30 חולים במצב בינוני עד קשה קיבלו את התרופה, ומהם 29 השתחררו, כולם תוך 3-5 ימים בלבד. לא דווח מה מצבו של החולה ה-30.

התוצאות בהחלט מעוררות תקווה להמשך. עם זאת, יש לציין כי מספר חברות, ישראליות ואחרות, דיווחו על תוצאות טובות בשלב זה בתרופה נגד קורונה, וביניהן רדהיל, קמהדע, אנלייבקס, פלוריסטם ובונוס ביוגרופ. הניסוי הנוכחי, כמו האחרים באותו השלב, נעשה ללא קבוצת ביקורת, ואין מידע לגבי אופן בחירת החולים.

כל החברות ממשיכות הלאה לניסויים מתקדמים יותר, וכך יעשה גם איכילוב. ישנו מקום בשוק ליותר מתרופה אחת, כאשר כל אחת מהן עובדת במנגנון מעט אחר, אך כדי להגיע לשוק עליהן לעבור עוד ניסויים מקיפים הרבה יותר, מבוקרים וכפולי סמיות. למרות התרופות הרבות המפותחות לקורונה ברחבי העולם, רק תרופות מעטות הגיעו לשוק, ביניהן התרופה האנטי-ויראלית רנדסיביר, טיפול סטרואידים ותיק בשם דקסמתזון וטיפול מבוסס נוגדנים.

מבין החברות הישראליות, חברת רדהיל כבר עברה ניסוי כפול סמיות קטן (ניסוי שבו אחד לא יודע אם המשתתפים נמצאים בקבוצת הניסוי או בקבוצת הביקורת), שבו נרשמה מגמה של יעילות למוצר אך ההבדל לא היה מובהק, ומשם היא המשיכה לניסוי שלב II/III, אשר במקרה של הצלחה יכול להניב לה אישור חירום. פלוריסטם נמצאת גם היא בניסוי שלב II מבוקר. קמהדע ערכה ניסוי דומה בהיקפו לזה של איכילוב, ומשום שהמוצר שלה מבוסס על פלזמת מחלימים, טיפול שכבר אושר עקרונית בארה"ב, משרד הבריאות כבר רכש ממנה את התרופה לשם טיפול בחולים. אנלייקס סיימה ניסוי בהיקף דומה לזה של איכילוב, ותתייעץ עם ה- FDA לגבי המשך דרכה, ובונוס החלה בניסוי הראשונה שלה לאחרונה.

פרופ' גמזו: "חשוב מאוד לפתח תרופות מתאימות למחלה"

התרופה של איכילוב, שפותחה על ידי פרופ' נדיר ארבר, מבוססת על אקסוזומים, שהם חלקיקים זעירים המופיעים בנוזלי התא ומשמשים לתקשורת עם תאים מרוחקים, אשר לתוכם הוחדר CD24, חלבון שיש לו תפקיד בסילוק תאי חיסון מיותרים ושכנראה נפגע במצבים בהם מערכת החיסון משתוללת יתר על המידה. התגובה הסוערת של מערכת החיסון היא לעיתים קרובות חמורה יותר אצל חולי הקורונה הקשים מאשר השפעת הווירוס עצמו, והרוב המוחלט של החברות שמפתחות תרופות עבור השלב הקשה של המחלה מנסות למעשה להרגיע את מערכת החיסון בדרכים שונות.

התכשיר ניתן בשאיפה לתוך הריאות, פעם ביממה במשך דקות ספורות למשך מספר ימים. היתרון של שיטת מתן זו היא שניתן לעכב מספר גורמים במערכת החיסון רק באופן מקומי בריאות, שם מערכת החיסון עושה בשלב זה נזק, בלי לגרום לתופעות לוואי בכל הגוף ובלי לדכא יתר על המידה פעילות חיסונית רצויה במקומות אחרים בגוף.

פרופ' רוני גמזו, מנהל המרכז הרפואי איכילוב תל אביב מוסיף: "פרופ' נדיר ארבר הוא חוקר ורופא מוכשר. המחקר שמבוצע במעבדה שלו הוא חדשני ומתוחכם וייתכן שמציל חולי קורונה. התוצאות שלו למחקר בפאזה ראשונה היו מצוינות ונתנו לכולנו הבעת אמון בשיטה שהוא חוקר במעבדה שלו באיכילוב כבר שנים רבות. אני באופן אישי מסייע לו בהמשך קבלת האישורים מול משרד הבריאות להמשך המחקר בצורה יסודית ומעמיקה.

"כאמור, ההבנה כעת בעולם היא שלצד החיסונים חשוב מאוד לפתח תרופות מתאימות למחלה וכעת מתקיים פעילות מחקרית רבה בנושא ואני גאה שבאיכילוב כבר עכשיו, מהראשונים בעולם, אנחנו פועלים בשדה המחקרי ומביאים אולי תחילתה של בשורה כחול לבן למגיפה עולמית איומה".