שיכון ובינוי הציעה לפרקליטות עסקת טיעון בפרשת השוחד באפריקה

לפי מידע שהגיע לידי גלובס, סנגורה של חברת שיכון ובינוי, עו"ד פיני רובין, הגיש הצעה להסדר טיעון, במסגרתו החברה תודה בעובדות המיוחסות לה, אולם סעיף העבירה המרכזי יוחלף • הפרקליטות דחתה את ההצעה

עו"ד פיני רובין / צילום: יונתן בלום
עו"ד פיני רובין / צילום: יונתן בלום

חברת שיכון ובינוי ניהלה מול הפרקליטות משא-ומתן להסדר טיעון בפרשת השוחד באפריקה. על-פי המידע שהגיע לידי גלובס, סנגורה של חברת שיכון ובינוי, עו"ד פיני רובין, הגיש הצעה להסדר טיעון, במסגרתו החברה תודה בעובדות המיוחסות לה, אולם סעיף העבירה המרכזי יוחלף.

על-פי הצעתו, שיכון ובינוי לא תורשע בסעיף מתן שוחד לעובד ציבור זר אלא בסעיף קל יותר, זאת בנוסף לעבירות נלוות כגון עבירות דיווח לרשות ניירות ערך. הפרקליטות ככל הנראה סירבה להצעה זו.

מעו"ד רובין, ראש משרד גורניצקי ושות', נמסר כי "איננו נוהגים להגיב על שיחות שהתקיימו, או שלא התקיימו, עם הפרקליטות, ובוודאי שלא על תוכנן".

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "איננו מתייחסים לשיחות עם סנגורים, בין שאלה מתקיימות ובין שלא, ואין בכך כדי לאשר או להכחיש את הנטען בפנייה".

לפני כשבוע נחשף בגלובס כי היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, החליט להגיש כתב אישום, בכפוף להליך שימוע, נגד חברת שיכון ובינוי ונגד בכיריה לשעבר. זאת, בחשד כי נתנו שוחד לעובדי ציבור זרים באפריקה כדי לזכות במכרזי תשתיות בקניה ובמדינות נוספות.

לפי המידע, יזומנו לשימוע בחשד לשוחד, הלבנת הון ועבירות נוספות: היו"ר לשעבר, רוית ברניב; המנכ"לים לשעבר, משה לחמני ועופר קוטלרL ובכירים נוספים בחברה. חברת שיכון ובינוי עצמה תועמד לדין על-פי תורת האורגנים. זאת, חרף העובדה שהחברה הציבורית עברה משליטתה של המיליארדרית שרי אריסון לשליטתו של איש העסקים היהודי-אמריקאי נתי סיידוף באוגוסט 2018, לאחר שהתגלתה הפרשה.

השופט גיא אבנון האריך לאחרונה את תפיסת המדינה של רבע מיליארד השקלים מחשבונה של חברת שיכון ובינוי. בהחלטתו כתב אבנון כי הוא בחן בעיון את הדוחות הסודיים המקיפים, כמו גם את חומרי החקירה הגולמיים שעליהם התבססו.

"מבלי להיכנס לראיות גופן, אוֹמַר כי המדינה הניחה תשתית ראייתית מבוססת ביותר אשר נשענת על עדויות של גורמים שונים, חלקם בכירים של ממש (לשעבר) בקבוצה, ועל ואסופה נרחבת של מסמכים מגוונים. כל אלה מצביעים על כך ש'תרבות' תשלום שוחד לעובדי ציבור זרים במדינות בהן פעלה החברה-הבת, הייתה מושרשת בקבוצה ונוהלה כפעילות עסקית של ממש".

השופט אבנון כתב כי הוא החליט להאריך את התפיסה "לאור עוצמתם הגבוהה מאוד של החשדות; בהתחשב באופי המתוכנן והמתוחכם של המעשים שבוצעו לאורך שנים ארוכות, לא רק כ'תרבות ארגונית' של שוחד, אלא, למרבה הצער, כחלק בלתי נפרד מהעסקים שביצעה הקבוצה במדינות הקרויות 'עולם שלישי'; במעמדם הבכיר מאוד של חלק מהגורמים המעורבים בביצוע העבירות, כאמור, מראש הפירמידה ממש ועד 'מוסר המעטפה'; ובסיכויי ההרשעה והחילוט בתום ההליך; בבחינה של כל אלה, ומבלי שהתעלמתי מחזקת החפות, אני סבור כי ראוי לאפשר בשלב זה תפיסת רכוש בשווי מלוא עבירות שוחד והלבנת הון".

על הפרק: פסילת הזכייה בפרויקט קריית המודיעין של צה"ל

בהמשך השבוע צפוי להתקיים דיון בעתירה של של אלקטרה-מנרב, המיוצגת על-ידי עו"ד ירון קוסטליץ, נגד חברת שיכון ובינוי, המיוצגת עלך-ידי משרד הרצוג פוקס נאמן, ומשרד הביטחון, המיוצג על-ידי פרקליטות מחוז תל אביב.

בעתירה מבקשת אלקטרה-מנרב, אליה הצטרפה גם חברת שפיר הנדסה המיוצגת על-ידי משרד מיתר ושות', לפסול את זכייתה של חברת שיכון ובינוי במכרז למימון, תכנון, הקמה, הפעלה תחזוקה של פרויקט קריית המודיעין של צה"ל בנגב. שיכון ובינוי זכתה במכרז ביולי 2020 תמורת כ-5 מיליארד שקל.

יצוין כי בעקבות הגשת העתירה, החליטה ועדת המכרזים להתכנס שנית על-מנת לבחון מחדש את הליך זכיית שיכון ובינוי, אולם בסופו של דבר עמדתה נותרה כי אין מקום לשנות את זכיית שיכון ובינוי.

כאמור, בספטמבר עתרה אלקטרה-מנרב, וקיבלה לבקשתה צו מניעה עד להכרעה בעתירה. השבוע תידון בקשת אלקטרה-מנרב ושפיר לקבל מסמכים נוספים מועדת המכרזים, ולאחר שאלה יתקבלו, להורות על פסילת זכיית שיכון ובינוי ולהורות לוועדת המכרזים לנקד מחדש את ההצעות שהוגשו במסגרת המכרז, לרבות תוך בחינה מחודשת של עמידת המשתתפים וההצעות בתנאי הסף במכרז.

הדיון השבוע צפוי לעסוק רק בבקשה המקדמית לגילוי מסמכים על-ידי ועדת המכרזים. לאחר ששאלה זו תוכרע, ותוגשנה עתירות מתוקנות בעקבות קבלת המסמכים הנוספים והתכנסותה של ועדת המכרזים לדון שוב בטענות ביחס להליך הפלילי, תצטרך השופטת רחל ברקאי להכריע אם לקבל את העתירה לגופה.

לטענת אלקטרה-מנרב ושפיר, שיכון ובינוי הסתירה מוועדת המכרזים את העובדה שמתנהלת נגדה ונגד בכיריה חקירה פלילית בחשד לעבירות שוחד לעובד ציבור זר. "רק לאחר שוועדת המכרזים פנתה מיוזמתה לשיכון ובינוי, וזאת לאחר שפורסם בכלי התקשורת בשנת 2019 כי המשטרה ורשות ניירות ערך הודיעו כי נמצאה תשתית ראייתית נגד שיכון ובינוי בע"מ להעמדתה לדין באשמת שוחד לעובדי ציבור זרים באפריקה ובמדינות נוספות, הואילה שיכון ובינוי להתייחס לעניין".

על-פי הנטען בעתירה, ועדת המכרזים התעלמה לחלוטין מכך שמלבד עצם קיומה של החקירה הפלילית, שיכון ובינוי הכמינה את דבר קיומה של החקירה הפלילית מהוועדה במשך כשנתיים, בניגוד לתנאי המכרז כאמור. הוועדה שקלה את עובדת היותה של בעלת השליטה בשיכון ובינוי נתונה בחקירה פלילית כשאלה מקדמית בלבד - "האם לפוסלה על הסף אם לאו; ואולם, הוועדה לא ייחסה לשאלה זו כל משמעות כתנאי מסנן או כפקטור כלשהו לשם העדפת מתמודדים אשר אינם נתונים בחקירה פלילית כאמור, ואשר לא צפוי להיות מוגש בעניינם כתב אישום בזמן הקרוב".

אלקטרה-מנרב טענה כי "מדובר אפוא בהתנהלות הלוקה בחוסר סבירות קיצונית מצד ועדת המכרזים של משרד הביטחון". מלבד זאת, אלקטרה-מנרב הנדסה העלתה טענות רבות נוספות לגוף הניקוד של ועדת המכרזים. (עת"מ 36612-09-20)

החשד: שוחד של עשרות מיליוני שקלים תמורת הטבות במאות מיליונים

פרשת שיכון ובינוי נחקרה בגלוי מפברואר 2018. זאת, בחשד להעברת תשלומי שוחד לעובדי ציבור זרים באפריקה, ובקניה בפרט, על-ידי שיכון ובינוי בשנים 2008-2016. התשלומים הועברו לכאורה כדי לזכות במכרזי תשתיות.

לגרסת המשטרה ורשות ניירות ערך, בקניה לבדה, שבה התמקדה החקירה, הועברו תשלומי שוחד לכאורה של עשרות מיליוני שקלים, שהצמיחו עבודות והטבות הנמדדות במאות מיליוני שקלים. סך התפיסות הכלכליות שבוצעו במסגרת החקירה עומדות על סך של כ-420 מיליון שקל.

חקירת הפרשה החלה כסמויה בעקבות פנייה של הבנק העולמי לגורמי האכיפה בישראל. זאת, לאחר בדיקות שערך הבנק בנוגע לפעילות חברות-בנות של שיכון ובינוי באפריקה ובדרום אמריקה; במסגרת הבדיקות עובד החברה שי סקף ועובד נוסף סיפקו למשטרה חומרים המבססים לכאורה את החשדות, ובהם הקלטות, מסמכים ויומנים.

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר ההחלטה להגיש כתב אישום נגדם, בכפוף לשימוע, כל החשודים מכחישים את המיוחס להם, ועומדת להם חזקת החפות. 

צרו איתנו קשר *5988