משבר הקורונה המתמשך שלח את אוכלוסיית העולם לסגרים חוזרים ונשנים, ולצעדי ריחוק חברתי ומגבלות תנועה בין אזורים ומדינות. אחת התעשיות שנפגעו באופן המשמעותי ביותר ממשבר הקורונה היא תעשיית הנפט העולמית, וזאת בשל הירידה בביקוש לדלקים מאובנים.
היום, מפרסם משרד האנרגיה את דוח צריכת הדלקים בישראל לשנת 2020, ממנו עולה כי בעקבות משבר הקורונה, נרשמה בשנה האחרונה ירידה היסטורית בצריכת הבנזין, הסולר והדלק הסילוני. בעקבות ההגבלות על טיסות נוסעים לתקופה ארוכה, צריכת הדלק הסילוני בשנה החולפת פחתה ב-55% ביחס לשנת 2019, ואילו צריכת הבנזין במשק הישראלי ב-2020 צנחה בכ-13% ביחס לשנת 2019. כך עולה מנתוני מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה. גם נתוני צריכת הסולר מצביעים על הקטנה בצריכת המשק הישראלי, ובשנה החולפת ירדה צריכתו בכ-10% לעומת שנת 2019.
הירידה הגדולה ביותר בצריכה לשנת 2020 נרשמה בדלק הסילוני (דס"ל) בעקבות הגבלות על טיסות נוסעים לתקופה ארוכה, והירידה הקטנה ביותר נרשמה בצריכת הגפ"מ (גז פחמימני מעובה), בו מרבים להשתמש בענפי המזון והמלונאות. בשנת 2020 נרשמה ירידה בצריכת גפ"מ בשיעור של כ-3% ביחס ל-2019.
במשרד האנרגיה מציינים שהירידה בצריכת הדלקים בשנת 2020, בהשוואה לשנת 2019, היא לאור הגבלת התנועה במרחב הציבורי בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, שבאה לידי ביטוי בעיקר בתקופה של שני הסגרים. ההגבלות הביאו לכך שרוב הציבור בישראל נשאר בביתו והוא מיעט להשתמש בתחבורה פרטית או ציבורית. בממוצע, צריכת מוצרי הנפט בישראל ב-2020 ירדה בכ-14%, בעוד שבעולם זאת ירדה ב-9% בלבד.
הצניחה בביקוש לדלקים ברחבי העולם, מובילה גם להפחתה בפליטות גזי החממה לאטמוספירה. לא ידוע בשלב זה מהו שיעור הירידה בפליטות גזי החממה בישראל, אך בארה"ב, סגרי הקורונה והמגבלות השונות הובילו לירידה של כ-10.3% בפליטות ב-2020, בעיקר בשל צמצום פעילותם של מגזרי התעשייה והתיירות. זוהי הירידה הגבוהה ביותר שנרשמה מאז מלחמת העולם השנייה, כאשר הפליטות מסקטור האנרגיה צנחו ב-10% בשל השפעת הקורונה על ההתנהגות האנושית. ואמנם, ככל שתתחדש הפעילות הכלכלית, כך גם צפויה פליטת גזי החממה לעלות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
