עתיד הפריפריה הוא בתעשיות מתקדמות וחשיבה יזמית של מנהיגיה

השבוע ירוחם מציינת 70 שנה להיווסדה. העיירה, שהחלה מהתיישבות במעברות ופרנסה מחקלאות ובהמשך פיתחה עוגני תעשייה מובילים משנה את פניה בעשור האחרון. עשור שהחל עם גל סגירות מפעלים, פיטורי מאות מתושבי העיר ושליחתם הביתה ללא פרנסה והביא לגסיסת חלק מהתעשייה המסורתית עליה נשענה העיר. העתיד לא נראה מזהיר.

זו הייתה כרוניקה ידועה מראש, לכאורה. בשנת 2010 נסגר מפעל טמפו, 7 שנים לאחר מכן נסגר מפעל נגב קרמיקה על כל עובדיו, במה שלווה בגל מחאות ענק ברחבי הנגב. מפעל אמיליה קוסמטיקס צמצם משמעותית את היקף העובדים בשנים אלה, לאחר שהקים תשתיות ייצור מתקדמות בארה"ב ומפעל פניציה, בהובלת הנדבן היהודי מורט מנדל ז"ל, מבצע השקעות הון חוזרות ושורד במציאות כמעט בלתי אפשרית.

עובדי המפעלים שפוטרו הם ותיקי העיר והנגב, אלה שהגיעו אליה לפני 70 שנה כדי לבנות את הארץ. הם נמנים על האנשים שתרמו וסייעו להקמתה של תעשייה מסורתית ענפה ועשירה בפריפריה הדרומית של ישראל. אך המציאות בשנות האלפיים הביאה אותי ואת מנהיגי העיר הקודמים לתובנה אחת משמעותית עמוקה: אנחנו צריכים לקום בבוקר וליצר כאן עוגני טכנולוגיה מובילים. ההכנסה לנפש חייבת לגדול ותופעת העניים העובדים צריכה להיכחד. כראשת עיר בפריפריה, תפקיד חיי הוא לעצב את המחר, לדאוג לילדי עובדי המפעלים שבנו את הארץ ורוצים להישאר בה, ליישב אותה ולהקים בה משפחה.

הנחישות שלנו לייצר שדות כלכליים חדשים מותירה רושם בפקידות הבכירה, באוצר ובמשרדי הממשלה הנוספים, ומזכה אותנו בנקודות. רבים מהם בחרו להגיע לירוחם בשנה האחרונה ולהתבונן לאתגר ולהזדמנות בעיניים. הם פגשו בני נוער שמטיסים רחפניים, זוכים בתחרויות רובוטיקה בעולם, בונים מטוס ומתכנתים ננו לוויינים, שיעשו את דרכם בקרוב לחלל. בשבילם אני קמה כל בוקר ונלחמת להביא לכאן את תשתיות הטכנולוגיה המתקדמות ביותר. זה דור אחר וזה חינוך שבונה כלכלה. הפוך ממה שהורגלנו. בלעדי ההצלחות שלהם הייתי מתקשה להלך בעולם בביטחון ולומר שירוחם תהפוך לאקוסיסטם לרחפניים וללוויינים בקרוב.

בכלכלת שוק חופשי, תפקידן של הרשויות המקומיות הוא לדאוג לצמיחה מכלילה ולנצח את כוחות השוק יחד עם יהדות העולם והמגזר העסקי. בעוד כחודש נתמודד על מכרז לאומי להקמת שדה ניסויים ללוויינים בירוחם. מדובר על פרויקט ענק אליו רתמנו את התעשיות הביטחוניות, הטכניון, אוניברסיטת בן גוריון, מכללת סמי שמעון וחברות מחו"ל. בנוסף, בעוד פחות מחודש נשיק יחד עם משרד הביטחון, מפא"ת ונתיבי איילון את הקמת שדה הניסויים לרחפנים, הראשון מסוגו בישראל, שיוקם דווקא פה בשיתוף פעולה יוצא דופן בין הגורמים הללו. שני הפרויקטים האלה נולדו מתוך מיזמים חינוכיים שפועלים פה בשנים האחרונות. הבוגרים שלהם משתלבים ביחידות עלית צבאיות ובהמשך, כמו האחים הבוגרים שלהם, במסלולי ההנדסה השונים.

הניסיון מלמד כי לא רק הטבות ממשלתיות הן אלה שמושכות את צמרת המגזר העסקי להשקעות בירוחם, אלא דווקא הנתון על 150 המהנדסים ומספר זהה של הנדסאים שגרים כאן. הם רואים כאן הזדמנות ממשית ולא רק ציונות מתבקשת. סוד הקסם של ירוחם הוא הרוח היזמית שלה. כשאתה צריך להתמודד כל יום מחדש עם מחסור במשאבים, אל מול אתגרים הולכים וגדלים, אתה הופך להיות הרבה יותר יצירתי וחדשני. זה ה-value proposition הכי גבוה שלנו, בלב המדבר.

על שולחן הממשלה הבאה תונח הצעת מחליטים רבת משקל לעתיד הנגב המזרחי. במשמרת הבאה יוכרע מיקומו של שדה התעופה המשלים של נתב"ג, שעתיד להביא לאזור כ-20,000 משרות חדשות. הממשלה הבאה תקבע את מיקומו של מפעל חיסונים מתקדם ראשון בישראל ותוכל להשפיע על העברת טכנולוגיות הייצור של התעשייה האווירית לירוחם. זאת לצד הקמת מכון חדשנות לתעשייה מתקדמת בדימונה ותשתיות תיירותיות בערד. עשור חדש נפתח. ראשי הרשויות בנגב מחויבים ועובדים יחד להפיכתו לעשור של מפנה וצמיחה מכלילה.

התקווה טמונה ביזמות, חדשנות ובשיתוף פעולה אזורי, לצד ריכוז מאמץ ממשלתי מותאם ליצירת מנועי צמיחה.

האחריות בידיים שלנו ואנו לוקחים אותה מתוך הכרה בנכסים הגדולים שכבר כאן ובאלו שעוד נבנה.

הכותבת היא ראש המועצה המקומית ירוחם