השלב הבא במהפכת התרפיה התאית: משיפור מצב החולים לריפוי שלהם

אחרי שנים שבהן חברות בתחום ההנדסה הגנטית פיתחו בעיקר טכנולוגיות לשיפור תאים קיימים, היום מדענים מדברים על החלפה של תאים מתים כדי לרפא שלל מחלות • תאגיד התרופות והחקלאות באייר, שרכש לאחרונה שתי חברות חדשניות בתחום, רוצה לשנות בהדרגה את הגישה שלו לתרופות

עובד במעבדות באייר מכין תרביות תאים / צילום: חברת באייר
עובד במעבדות באייר מכין תרביות תאים / צילום: חברת באייר

החלום על גידול איברים להשתלה מתאי גזע כנראה ייאלץ לחכות. האתגרים בדרך למימושו גדולים מדי למדע כרגע. במקום זה, בתאגיד התרופות והחקלאות מדברים היום על החזון של החלפת תאים, שמטרתה לא רק לטפל אלא להביא לריפוי.

"טיפולים באמצעות תאים לא הציגו עד היום תועלת משמעותית בניסויים שניתן היה לשחזר. היו סימנים ליעילות, אבל לא ראינו את אפקט הבלוק באסטר", אומר אמיל נווייסיר, מנכ"ל ונשיא חברת Blue Rock Therapeutics, שנרכשה לפני כשנה על ידי באייר.

נווייסר מוסיף שהיום כבר לא מדברים על תאי גזע ועל הנדסה גנטית כעל תחומים נפרדים, אלא על תרפיה באמצעות תאים מהונדסים גנטית. בחזית התחום הזה עומדת היום טכנולוגיית ה-CAR-T שמציעה גישה חדשה לטיפול באמצעות תאים: הפקת תאים ממערכת החיסון של חולה סרטן, הנדסה גנטית שלהם כך שיכירו את הגידול הסרטני, ושחרורם לפעול בתוך הגוף. ככל שההבנה שלנו את הגנטיקה האנושית תגבר, כך נוכל לכאורה להנדס תאים שיוכלו לעשות כל דבר.

"המחלות הקשות ביותר היום הן מחלות שמאופיינות בהתנוונות של תאים", אומר נווייסיר. "למשל, אצל חולי פרקינסון תאי המוח שמחברים בין הכוונה לתנועה פשוט לא קיימים. התרופה המובילה לפרקינסון, לבודופה, התגלתה לפני 65 שנה. בתחום התעופה, 65 שנים הובילו מהטיסה הראשונה של האחים רייט עד ההליכה על הירח. ובפרקינסון? מלבודופה ללבודופה".

בתקופה הזאת כן התפתחו צורות חדשות של מתן לבודופה, וגם התפתחה גישה חדשה לגירוי מוחי, אולם נווייסיר מדגיש: תרופות קלאסיות משנות או משפרות פעילות של תאים קיימים. הן לא יכולות להחליף תאים מתים. תאים חדשים, לעומת זאת, יכולים לעשות זאת.
בקרוב, תשתיל בלו רוק לראשונה בבני אדם תאי עצב מפרישי דופמין שפותחו במעבדה. הם אמורים להפוך לחלק מרקמת המוח. עד היום, למשל בניסוי של בריינסטורם סל הישראלית, הוזרקו תאים שתפקידם היה להפריש חומרים המונעים התנוונות או מעודדים פעילות בתאים קיימים במוח. הפעם המטרה היא שהתאים יהפכו לחלק מגוף המטופל. הצעדים הבאים הם ליצור תאים שמשקמים רקמת לב, תאי מערכת חיסון ועוד.

"עד היום לקחנו מה שהיה בגוף, שינינו קצת והחזרנו. זה לא היה על בסיס מה שבאמת היה הכי נכון למחלה, אלא על בסיס מה שיכולנו להשיג. אבל כשאנחנו לוקחים את תא הגזע שנמצא בשלב שבו הוא יכול להתמיין לכל תא בגוף יחד עם טכנולוגיה של עריכה גנטית, אנחנו יכולים לייצר כל תא בגוף ולערוך אותו כך שיהיו לו פונצקיות שונות", אומר נווייסר.

אם נחבר זאת למהפכת המידע, התקווה היא שנוכל להבין את הבסיס הגנטי של מחלות טוב יותר, כדי לדעת בדיוק איך להנדס תאים.

אילו אתגרים יש לכם עדיין?
"בקרוב אנחנו מקווים להוכיח שהמוצר שלנו עובד ובאמת יכול לרפא מחלות ניווניות. גם אם נעשה זאת, עדיין תהיה שאלה של ייצור תאים בכמות מסחרית. יש גם שאלות כמו אם השתל באמת יכול להתחבר לגוף לטווח ארוך בלי לעורר תגובה חיסונית. אנחנו חושבים שאנחנו יכולים להתגבר על הבעיה הזאת על ידי עריכה גנטית של החלקים בתאים שעלולים לעורר את התגובה. מעבר לכך, ישנם האתגרים של גיוס חולים לניסוי וגם המודל העסקי - מי ישלם על הטיפול היקר יחסית".

 
  

"חולים קיבלו את הילדות שלהם בחזרה"

האסטרטגיה של תאגיד באייר היום היא לרכוש חברות בתחום התרפיה התאית ולהשאיר אותן עצמאיות. לצד בלו רוק, שהתאגיד היה שותף בהקמתה ב-2016 ורכש ב-2019, באייר רכש ב-2020 את Asklepios Bio Pharmaceutical (AskBio), שכבר פיתחה טיפול גנטי למחלת ניוון השרירים דושן.

לדברי ד"ר שילה מיכאיל, ממייסדי החברה והמנכ"לית שלה, "היום אנחנו בניסויים קליניים, והתוצאות ניכרות. היו מטופלים שלא יכלו לעלות מדרגות, והיום הם יכולים לרוץ. הם קיבלו את הילדות שלהם בחזרה".

עריכה גנטית נחשבת מתאימה למחלות שבהן גן יחיד, ידוע ומוכר למדע פגום. אולם מיכאיל מפתיעה ומספרת שלחברה שלה יש גם תרופה למחלות לב נפוצות. "לילדי דושן יש בעיות לב והחקר של התופעות הללו עזר לנו להבין אילו גנים באים לידי ביטוי במחלות לב לא גנטיות נפוצות יותר. לכן אנחנו מפתחים תרפיה גנטית גם לתחום הלב".

הפלטפורמה הטכנולוגית של Askbio משמשת בסיס גם לתרופה Zolgensma של נוברטיס, הטיפול המאושר הראשון שמחדיר גן חדש לגוף האדם לטיפול במחלה גנטית, במקרה הזה מחלת ניוון השרירים SMA.

הרגע שבו הוכח שתא יכול להיות תרופה

לדברי סטפן אולריך, ראש תחום הפארמה בבאייר, התאגיד משנה את הגישה שלו לתרופות. "כמובן, יש לנו עדיין צנרת פיתוח מלאה בתרופות חדשות וייחודיות מהסוג הקלאסי, אבל שתי החברות האלה הן הדלת לחלום שלנו לרפא חולים, לא רק לטפל בהם. אנחנו חושבים שבחצי השני של העשור, ההכנסות מהתחומים הללו יהיו חלק משמעותי מהפעילות שלנו".

יש עוד חברה ב"רשימת הקניות" כדי להשלים את ההיצע שלכם בתחום התרפיה התאית והגנטית?
מריאן דה בקר, מנהלת האסטרטגיה, הפיתוח העסקי והרישוי עבור באייר: "בתחום העריכה הגנטית, אנחנו מחפשים את הטכנולוגיה בתחום ה-CRISPR (שיטה לעריכה גנטית), שתשמש לעריכת התאים בתוך הגוף.

"אנחנו משקיעים בחדשנות דרך קרן Bayer Leaps, כדי להיות עם היד על הדופק גם בתחומים שבהם אנחנו עוד לא מוכנים להשקעה הגדולה. לאחרונה חתמנו על הסכם עם חממת FutuRX הישראלית, ואני בטוחה שיהיו לנו שיתופי פעולה משמעותיים עם ישראל. יש לנו כבר הסכם עם אוניברסיטת תל אביב, שם פותח ‘לב מודפס' מתאי גזע, כך שניתן לנסות עליו תרופות וטיפולים שונים".

האם בעתיד אפשר יהיה ליצור איברים מודפסים מתאי גזע גם להשתלה?
דה בקר: "בלו רוק עומדת להשתיל תאי מוח, וזה מדהים, אבל נדרשו 10-15 שנים מאז שהכיוונים האלה הוכרזו כעתיד התחום ועד שאנחנו באמת רואים את זה בבני אדם. אני מעריכה שנראה טווח זמן דומה עד שהשתלת תאים תהפוך להשתלת איברים מלאכותיים. כך קרה פחות או יותר עם חיסוני ה-RNA".

וולפרם קריוס, סמנכ"ל לתחום שרשרת האספקה בחטיבת הפארמה של באייר, מגדיר את טכנולוגיית ה-CAR-T כ"רגע 'ג'ונה סאלק' שלנו", כלומר, הרגע המקביל למציאת החיסון לפוליו. "זו הייתה ההוכחה שתא יכול לשמש תרופה. אי אפשר בכלל לדמיין את המהפכה שמתקבלת כשאפשר לשנות כל גן בכל תא".

בלו רוק משתילים תאים, אך האם העתיד הוא עדיין הדפסה והשתלה של איברים שלמים?
קריוס: "יש לנו מספיק אתגר עם ‘סתם' תאים. אני מאוד נלהב לגבי העתיד בתחום ההדפסה של הרקמות, אבל יש המון מה לעשות עם תאים לא מודפסים".