הדרכון הירוק: צעד קטן לכלכלה, צעד ענק לאיבוד חירות הפרט

מעבר להיותו מיותר אפידמיולוגית ומפוקפק טכנולוגית, הדרכון הירוק מכיל בתוכו גרעין אפל שאומנם נמכר בעטיפה צבעונית ומתוקה, אך אם יגיע למחזור הדם של המרקם החברתי שלנו, יוכל להתפשט ולהרעיל את כולנו

מתחסנים לקורונה כיכר רבין ת"א / צילום: איל יצהר
מתחסנים לקורונה כיכר רבין ת"א / צילום: איל יצהר

בין כותרות החדשות, הסגר, המסכות וחליפות החלל - השנה האחרונה כאילו נלקחה מתוך ספר מדע בדיוני. מעבר לתפאורה הדומה, ספרי מדע בדיוני לעיתים קרובות מציגים לנו, הקוראים, עולם טוטליטרי המתנהל על פי חוקים שזרים לנו, אך מובנים-מאליהם לתושביו הדמיוניים. זהו עולם הנשלט ע"י מערכת כה נוקשה, עד שהאדם מוגבל לא רק במעשיו, אלא אף במה "מותר" לחשוב.

איך מתגלגלים לעולם כזה? האם כמו במשל הצפרדע, זו התחממות איטית אשר עד שמבחינים בה, כבר מאוחר מדי לצאת? או האם זו נקודה סינגולארית, אירוע כמעט בלתי-מורגש אך טקטוני במהותו, שמשנה את מהלך ההיסטוריה?

אז הנה התשובה. זה פה. בספרי ההיסטוריה שייכתבו בעתיד, אנחנו נמצאים כעת באותה נקודה סינגולארית. אירוע לכאורה קטן והגיוני, שברגע בו קרה היה נראה טבעי. אבל ממנו והלאה, יפנה העולם למשעול חדש. קבלו - את הדרכון הירוק.

נקדים, שארגון הבריאות העולמי, ה-WHO, כבר הודיע בשתי הזדמנויות, כי הוא מתנגד לרעיון הדרכון הירוק. מועצת האתיקה של גרמניה הודיעה כי היא דוחה אותו מכל וכל, כמו גם בריטניה ואירלנד. מדוע כל הגופים האלה שוללים את הרעיון?

בפשטות: כיוון שמעבר להיותו מיותר אפידמיולוגית ומפוקפק טכנולוגית, הוא מכיל בתוכו גרעין אפל שאומנם נמכר בעטיפה צבעונית ומתוקה, אך אם יגיע למחזור הדם של המרקם החברתי שלנו, יוכל להתפשט ולהרעיל את כולנו.

מפוקפק טכנולוגית ומהווה תמריץ להתערבות רפואית של הממשלה

נתחיל במיותר. הדרכון הירוק אמור ליצר מרחבים בטוחים ונקיים מקורונה, אך בהעדר ידע מספק על יעילות החיסון (שלא תמיד "תופס" וניתן לחלות גם לאחריו) ועל משך ההגנה שהוא מספק (שמשתנה מאדם לאדם), אין אפשרות אמיתית לייצר כזה מתחם. אם נרצה להיות הומניים ולאפשר לאוכלוסיות שאסור להם להתחסן להיכנס למתחמים אלו, המתחם יהפוך מ"ירוק" ל"טורקיז-אפרפר".

בנוסף, מלכתחילה תפקיד הדרכון הירוק היה לעודד חיסון. והנה, בישראל, לפני שלדרכון הירוק יש השלכה אמיתית על חיינו, אצו-רצו 2.5 מיליון איש להתחסן בתוך חודש. אנחנו מובילים - ובפער ענק - את שיעורי ההתחסנות בעולם. הוא מיותר מסיבה אפידמיולוגית שלישית: כאשר התחסנו כבר למעלה מ-80% מאוכלוסיות הסיכון, מעל 30% מכלל האזרחים, ומעל 10% חלו (בהערכה שמרנית), הקורונה בדרכה להיות גורם תמותה שולי (בהנחה שהחיסון יעיל כפי שהתחייבו פייזר, הממשלה ומכון וייצמן). לא יהיה שום צורך במתחמים ירוקים, מסכות, ריחוק וכל המילים הגסות שלמדנו ב-2020.

הוא מפוקפק טכנולוגית, כי החיים הפיזיים שלנו יהפכו תלויים באישורי און-ליין. אם אתם מתרגזים כשנתקע לכם המייל, תחשבו כמה מרגיז יהיה לגלות שבגלל תקלת הקלדה, כרטיסי ה-VIP למופע האיחוד של כוורת לא שווים הרבה כי אתם "מנועי כניסה"? או לעמוד בגשם בתור לקניון כי "אין רשת" ולא ניתן לוודא מי "ירוק"? או כי החיסון שלכם פג תוקף לפני יומיים או לא מעודכן למוטציה החדשה? ועוד לא דיברנו על פריצות וזיופים.

עכשיו, בואו נדבר על הסיכון האמיתי, על זרע הפורענות. הדרכון הירוק הוא צעד ראשון במסלול שתחילתו ברורה אך סופו מי יישורנו. הוא מהווה תמריץ (או סנקציה, תלוי בצד של הסכין בו נמצאים) להתערבות רפואית אותה הממשלה מעוניינת לעודד. אנחנו נסכים לזה עכשיו, בחיסון לקורונה, בגלל מצב החרום. אבל מה נגיד על הדרכון הצהוב, כאשר נגלה את שפעת העופות\חזירים\שפנים, כמו ב-2001 או 2009? או סתם עונת שפעת קשה, שקוטלת, אגב, מעל 1,000 איש בשנה?

אולי בעוד שנתיים יהיה לנו דרכון כתום, אישור פסיכיאטרי לפני עלייה למטוס, לוודא שאתם לא מסכנים את הטיסה אם אושפזתם או קיבלתם תרופות פסיכיאטריות? ומה המרחק עד דרכון תכלת? אלפי ילדים נפגעים מדי שנה מאלימות פיזית, נפשית ומינית מההורים שלהם. אז כדאי שכולנו נתייצב לשירות הפסיכולוגי הקרוב, לקבל אישור שאנחנו כשירים להורות. אגב, מצב פסיכולוגי הוא משתנה, אז כמובן שיש לחדש את האישור לפני כל היריון.

מדיניות פטרנליסטית

בואו נהיה ברורים. עם הדרכון הירוק, יהיו פה שתי אוכלוסיות. אחת מהם תוגדר "מסוכנת". אם לא הקשבתם בשיעורי ההיסטוריה, אז ראיתם את זה כבר בעשר סדרות נטפליקס - ואתם כבר יודעים איך זה נגמר. זוכרים את הניסוי של מילגרם, בו נסיינים נפלו בקלות למקום של מענים וחשמלו אנשים זרים אותם לא הכירו? או את הניסוי של זימברדו, שהראה איך חברים לכיתת הלימודים, אם רק נותנים להם תגיות של "אסירים" ו"סוהרים", מתדרדרים במהירות להפעלת כוח, השפלה ופגיעה באחר? זוכרים את ה"נחשול", המבוסס על ניסוי אמיתי שהראה שבתוך ימים אפשר לגרום לקבוצת צעירים להרגיש עליונות - ולפגוע במי שלא שייך לה? זהו לא מדע בדיוני. אלה ניסויים אייקוניים בפסיכולוגיה חברתית שהראו שנדרש מעט מאוד כדי להוציא את הרע, האפל והכוחני מכל אחד ואחד מאיתנו, וכי רק מתי מעט עמידים לפיתוי הזה. בהיסטוריה האנושית היו כבר תקופות אפלות שבהן זה קרה, הלכה למעשה.

בעוד שבעולם תוהים לגבי הנכונות של הדרכון הירוק, בישראל הרעיון זוכה לאהדה ותופס תאוצה מרגע לרגע. הממשלה כבר מזמן עסוקה בשאלות טכניות של איך, איפה ומתי, כאשר גורמים רלוונטיים, כמו מומחים לאתיקה, כלל לא עורבו. ההתייעצות עם גורמים משפטיים הייתה "איך לגרום לזה לקרות", ולא "האם נכון שיקרה". האם זה אתי לגרום לאדם לעבור טיפול רפואי, שלא לשם קבלת הטיפול אלא לשם קבלת הטבות חברתיות? האם באמת ניתן לומר שראוי ומידתי למנוע מאדם להיכנס למסעדה או מכון כושר, כיוון שהוא בחר שלא להתחסן, ולהתייחס אליו כאיום? האם ייתכן שנגן בפילהרמונית, נהג אוטובוס או רופא לא יורשו להמשיך בעבודתם אם בחרו שלא (או שאינם יכולים) להתחסן?

הדרכון הירוק משקף מדיניות פטרנליסטית, ארכאית, שאינה עומדת בקנה אחד עם עקרונות דמוקרטיים ואזרחיים במדינה נאורה. החברה בישראל שסועה דיה, קרועה בשל מאבקים פוליטיים רבי-שנים. משבר הקורונה הוא טלטלה חברתית נוספת המאיימת על שלמותנו כחברה אחת, והדרכון הירוק מהווה פי תהום, שיעמיק עוד את השבר בחברה הישראלית.

מסביב לחורים שחורים, קיים קו דמיוני שנקרא "אופק האירועים", ממנו אין חזרה. כוח הגרביטציה מעבר לנקודה זו הוא כה עצום, עד ששום דבר אינו יכול להימלט. הדרכון הירוק הוא הדרכון שנציג בביקורת הגבולות של "אופק האירועים", וממנו נתחיל להישאב אל חור שחור שנפער במרקם החברתי שלנו.

נדגיש, איננו יוצאים כנגד החיסון. אדרבא, הוא פרי נהדר של הטכנולוגיה המודרנית ויציל ככל הנראה חיים רבים. מאידך, האפשרות לתת אותו אינה מבטלת את הצורך לשמור על כללי המוסר, האתיקה והדמוקרטיה, ואינה מאפשרת להתנהל באופן קפריזי ומתלהם. ברור לנו שנוח להתכרבל עם הדרכון הירוק כדי שסוף-סוף נוכל ללכת לקניון, לבריכה, לסרט. אבל צו המצפון אינו מאפשר זאת. אנו קוראים לכל נבחר ציבור, מורה, רופא או אזרח אשר ערכי הדמוקרטיה יקרים לליבו: הדרכון הירוק הוא תא סרטני בגופה של הדמוקרטיה, ערכי השוויון, המוסר והאתיקה הרפואית.

זה לא דרכון ירוק, זה חור שחור.

ד"ר אביב שגב הוא פסיכיאטר, מנהל המחלקה לפסיכיאטריה דחופה במרכז לבריאות הנפש שלוותה ומרצה בחוג לפסיכיאטריה באונ' ת"א. פרופ' אסא כשר הוא פילוסוף, מומחה לאתיקה מקצועית, חתן פרס ישראל ומחבר הקוד האתי של צה"ל. הכותבים הם חברי מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה

צרו איתנו קשר *5988