שקיפות בהסתדרות: שקד יזמה, ניסנקורן הקפיא, עכשיו מחכים שגנץ יחתום

האם אנחנו בדרך למהפכה של שקיפות בפעולת אלפי אגודות שעד כה פעלו מאחורי מסך של ערפל? המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד מאיר לוין - על דעתו של היועמ"ש אביחי מנדלבליט - אישר לממלא-מקום שר המשפטים, בני גנץ, לחתום על תקנות השקיפות שיחייבו לראשונה אלפי אגודות עותומניות, בהן ההסתדרות הכללית, בשקיפות ובדיווח. זאת, בניגוד לתאגידים אחרים ללא כוונות רווח המחויבים כבר היום בחובת דיווח.

לדברי גורם הבקי בפרטים, עבודת המטה על התקנות הסתיימה לאחרונה. התקנות הועברו לשולחנו של גנץ, שיצטרך להחליט אם לחתום עליהן. מלשכת גנץ סירבו להגיב.
חובות הדיווח החדשות יכללו, בין היתר, את ציון חמשת בעלי המשכורות הגבוהות בארגון, חשיפת מלוא הנכסים והתאגידים בשליטתו ודוח מלא של הכנסות והוצאות. עוד נודע לגלובס כי אם ייחתמו התקנות, האגודות יחויבו בדיווח מיידי במסגרת דיווח חד-פעמי. אולם חובת הדיווח השנתי תחל מ-2023. זאת, כדי שלא לכבול את ידי שר המשפטים בממשלה הבאה.

על-פי ההערכה, יש בישראל כיום בין 3,000 ל-4,000 אגודות עותומניות פעילות, בהן גופים ציבוריים גדולים ובעלי השפעה יומיומית על הציבור: הסתדרויות (הכללית, הלאומית והרפואית), ארגוני עובדים ומעסיקים והתאחדויות מקצועיות (כגון לשכת עורכי הדין, הסתדרות המורים, מד"א), שהתאגדו לפי החוק העותומני.

"מוצע לקבוע כי אגודות עותומניות יחויבו בהגשת הדיווחים הבאים: ראשית, דיווח ראשוני וחד-פעמי ובו פרטים בסיסיים על האגודה", נכתב בדברי ההסבר לתקנות. "פרטים אלה ישמשו לצורך יצירת מרשם מסודר של אגודות עותומניות; שנית, דיווח מיידי בדבר תיקונים בתקנון, שינויים בהרכב הוועד או במען האגודה; שלישית, דיווח שנתי על ענייניה הכספיים של האגודה ועל פרטים שונים ביחס לפעילותה. הדיווחים שיועברו לרשות התאגידים יהיו פתוחים לעיון הציבור, בכפוף למגבלות שבדין".

 אביחי מנדלבליט / צילום: שלומי יוסף

הקלות לארגוני עובדים

אגודה עותומנית היא תאגיד שהוקם על-פי חוק עותומני משנת 1909. התאגידים העותומנים הוקמו על-ידי קבוצת בני אדם לטובת מטרה מסוימת, ציבורית בדרך-כלל, ושלא למטרות רווח. ממועד כניסתו לתוקף של חוק העמותות, באפריל 1981, לא ניתן היה להקים אגודות עותומניות חדשות. אולם המחוקק אִיפשר את המשך פעילותן של האגודות הקיימות.

לאורך השנים פעלו האגודות העותומניות באופן לא שקוף וללא דיווח לציבור על היקפי הנכסים שלהן. עניין זה עורר ביקורת שהביאה ליוזמת חקיקה של התקנת תקנות שיחייבו את האגודות בשקיפות ובדיווח.

אחד הגופים הכי משמעותיים שיושפע מהתקנות הוא ההסתדרות העובדים הכללית. אמנם התקנות יחולו עליה ועל שאר ארגוני העובדים. אולם הם יזכו להקלה ביחס לשאר האגודות. נטען כי פרסום המידע במאזן האגודה, ובפרט המידע לגבי קרן השביתה של האגודה, עלול לפגוע ביכולתו של הארגון לפעול לקידום מטרותיו, מול ארגוני מעסיקים ומול המדינה.

לאור זאת קובעות התקנות כי ארגוני העובדים יוחרגו מהחובה להגיש לרשם מדי שנה מאזן ודוח שינויים נטו בנכסי האגודה. זאת, בתנאי שבתקנון הארגונים ייקבעו הוראות המסדירות את עיון החברים ומשלמי דמי הטיפול המעוניינים בכך בדוח הכספי של האגודה, באופן נגיש ונוח. האגודה תהיה רשאית לקבוע כי עיון החברים ומשלמי דמי הטיפול יהיה תוך חיסיון הסכומים הנוגעים לקרן השביתה של האגודה, ככל שיש לה כזו.

טיוטת התקנות לאגודות העותומניות פורסמה בפברואר 2019 על-ידי שרת המשפטים דאז איילת שקד. אולם עקב הסמיכות למועד הבחירות (בחירות סבב א’ באפריל 2019) והצורך בריסון שלטוני בממשלת מעבר, קבע מנדלבליט כי יש להמתין עם התקנות עד לאחר כינון ממשלה חדשה. לאחר סבב הבחירות השני בספטמבר 2019 שבו לא הוקמה ממשלה, ישראל יצאה לסבב בחירות שלישי במרץ 2020, שבמסגרתו הוקמה ממשלת ליכוד-כחול לבן ואבי ניסנקורן מונה לתפקיד שר המשפטים. ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות לשעבר, התנגד נחרצות לטיוטת התקנות, וכשר המשפטים סירב לחתום עליהן.

נראה כי כעת, עקב הזמן הרב שחלף והצורך בהסדרה, אישר היועמ"ש לחתום על התקנות. זאת, למרות הסמיכות למועד הבחירות במרץ.

פיקוח לטובת הארגון

כאשר שקד כשרת המשפטים פרסמה את טיוטת התקנות, היא טענה כי החשיבות שבחובת דיווח נובעת מהאופי המיוחד של ארגונים ללא כוונות רווח: אין בהם בעלי מניות שידאגו לאינטרסים של הציבור, ולציבור הנהנים מהם אין את היכולת והמשאבים לפקח על כך שהתנהלותם היא לטובת הארגון ואנשיו.

בדברי ההסבר לתקנות מצוין כי בידי המדינה אין נתונים מעודכנים בדבר מספר האגודות העותומניות. אמנם, מאז חקיקתו של חוק העמותות נרשמו אלפי אגודות עותומניות כעמותות ולא ניתן לייסד אגודות עותומניות חדשות. עם זאת, לפי ההערכה, עדיין קיימות אלפי אגודות עותומניות לא רשומות.

לגבי ההסתדרות, נקודת המוצא היא שמדובר בארגון שעיקר מימונו הוא מדמי חבר של חברים בו ומדמי טיפול שנגבים ממי שאינם חברים בו. בנוסף, לארגוני עובדים ולמעסיקים מוקנה מעמד מיוחד וסמכויות מיוחדות על-פי חוק. הם בעלי השפעה כלכלית והשפעה על זכויות הפרט של אלה שאינם חברים בהם. לכן, בדברי ההסבר לתקנות צוין, כי אופיים של הגופים הללו וסמכויותיהם מצדיקים להחיל עליהם חובת דיווח ושקיפות, לטובת הציבור, שאותו הם אמורים לייצג.

שקד, כשרת המשפטים, החליטה לפטור ממרבית חובות הדיווח אגודות עותומניות קטנות, בעלות מחזור שנתי הנמוך מחצי מיליון שקל. זאת, כדי שלא ליצור עליהן הכבדה רגולטורית.

משרד המשפטים מסר בתגובה: "העבודה על התקנות מצויה עדיין בבחינה מקצועית".
אלעד מלכא, מנכ"ל "האינטרס שלנו - הלובי שלך בכנסת", אומר כי "אגודות עותומניות, כגון ההסתדרות, ועדי עובדים וגילדות מקצועיות אחרות, גובות דמי חבר, לעיתים בכפייה, במקרים אחרים תוך הטבת מס למשלמים, ללא שום אמת מידה לתקינות ניהול הכספים. חלקן נהנות מכוח ססטטוטורי מעין-שלטוני בחקיקה, אך נעדרות כל סטנדרט שקיפות מינימלי. התקנות ישימו סוף להתנהלות הזו בדרך להסדרת פעילותן ככל גוף אחר שאינו למטרת רווח".

חובות הדיווח החדשות

● דיווח ראשוני וחד-פעמי ובו פרטים בסיסיים על האגודה. זאת, לצורך יצירת מרשם מסודר של אגודות עותומניות
● דיווח מיידי בדבר תיקונים בתקנון, שינויים בהרכב הוועד או במען של האגודה
● דיווח שנתי החל משנת 2023 על ענייניה הכספיים של האגודה ועל פרטים שונים ביחס לפעילותה, בהם: ציון חמשת בעלי המשכורות הגבוהות באגודה, חשיפת מלוא הנכסים והתאגידים בשליטתה ודוח מלא של הכנסותיה והוצאותיה
● הדיווחים שיועברו לרשות התאגידים יהיו פתוחים לעיון הציבור, בכפוף למגבלות שבדין