שיעור הביצוע בתוכניות הסיוע לעסקים גבוה, אז למה רבים מהם עדיין מרגישים נטושים?

שיעור המיצוי בתוכניות הסיוע גבוה, אך עדיין לא מעט עסקים מוצאים את עצמם בבור • השבוע כבר נוספה תוכנית סיוע חדשה • מי נשאר בחוץ, כיצד זה קורה ואיך בכל זאת אפשר לסייע למי שצריך? • וגם - העתיד הקרוב של העסקים הקטנים נראה רע מתמיד, וכולנו נרגיש את זה בשיעורי האבטלה

לא מעט עסקים מוצאים את עצמם בבור / צילום: איל יצהר
לא מעט עסקים מוצאים את עצמם בבור / צילום: איל יצהר

שנה מתחילת משבר הקורונה, והפערים בין מצגות המדינה לבין המצב בשטח גדלים. בעוד שהממשלה מציגה תוכניות סיוע כלכליות, הלוואות ומענקים ששיעור המיצוי שלהם גבוה ושיעור העברת הכספים בהם לציבור מצוין, מעידים עסקים רבים כי הם קורסים וכי המענקים לא מצליחים לכסות את הבור הכלכלי שנוצר. ואם לא די בכך, אלפים מהם כבר קיבלו דרישה להחזיר חלק מהמענקים שקיבלו או את מלוא הסכום.

לצורך התמודדות הממשלה עם המשבר מבחינה בריאותית וכלכלית גובשה התוכנית הכלכלית לסיוע למשק, בהיקף של כ-208.3 מיליארד שקל לשנים 2020 ו-2021. סך ביצוע התוכנית ביחס לתכנון הרב-שנתי מסתכם בכ-121.6 מיליארד שקל ביצוע בלבד (כ-58%).

לצורך פעילות משרד הבריאות ומענה לאוכלוסיות בסיכון תוקצבו כ-26 מיליארד שקל, מהם נוצלו כ-83%. לטובת ביטחון סוציאלי (חל"ת, מענק לכל אזרח והמענקים הסוציאליים האישיים לעצמאים) תוקצבו כ-74 מיליארד שקל, מהם נוצלו כ-67%. לטובת האצה ופיתוח המשק הוקצבו כ-10 מיליארד שקל, מהם נוצלו כ-24%. לטובת סיוע לעסקים - מה שנקרא "המשכיות עסקית", הוקצבו 98.5 מיליארד שקל, מהם נוצלו כ‑49%.

 
  

נכון להיום בעלי העסקים זכאים לשני סוגי מענקים במסגרת תכנית מענקים שחלה ממאי-יוני 2020 עד מאי-יוני 2021 - המענק הסוציאלי "האישי" הדו-חודשי, שגובהו עד 7,500 שקל לחודש ומענק השתתפות בהוצאות קבועות שנועד לסייע בהחזקת העסק, באמצעות שיפוי על ההוצאות שעדיין יורדות לבעל העסק מדי חודש, גם כשהעסק סגור. בנוסף, השבוע נפתחה גם האפשרות להגיש בקשות ל"מענק פגיעה ממושכת", שאמור להעניק לעסקים סכום חד-פעמי חדש בגין "פגיעה ממושכת" על-פי גודלו של העסק והפגיעה במחזור העסקאות שלו.

למענק זה זכאים להגיש בקשה עצמאים וחברותעם מחזור פעילות מעל 18 אלף שקל ועד ל-400 מיליון שקל ב-2019 וכן עסקים שנפתחו בינואר ובפברואר 2020. סכום המענק הוא 3,000-50,000 שקל.

לפי נתוני רשות המסים עד כה אושרו לעצמאים ושכירים בעלי שליטה מענקים בסך 14,690,209,211 שקל, ובסכום ממוצע של 6,419 שקל לחודש לעצמאי. הסכום כולל את הפעימות הראשונות בראשית המשבר, ואת רשת הביטחון הכללי שחלה ממאי 2020 ועד יוני 2021. אבל לא כולם קיבלו מענק כזה מדי חודש, ובחלק מהחודשים ייתכן שלא עמדו ברף הפגיעה הנדרש על מנת לקבל את המענק (פגיעה של 25% או 40%).

במסגרת מענקי ההשתתפות בהוצאות לעסק קטן (מחזור של עד 300 אלף שקל) חולקו כ-3.47 מיליארד שקל, בסכום ממוצע של 2,757 שקל לעסק. נדמה כי לא צריך להרחיב בנוגע לכך שסכום זה לא יכול להציל לאף אחד את העסק.

כשמגיעים להשתתפות בהוצאות של עסקים גדולים, עם מחזור של עד 400 מיליון שקל, הנתונים מראים כי מתוך כ-323 אלף בקשות שהוגשו, אושרו 281 אלף ורק כ-20 אלף נדחו. הסכום שהועבר לעסקים אלה כשהשתתפות בהוצאות עומד על כ-8.2 מיליארד שקל - 25,806 אלף לעסק בממוצע.

בעיה לקבל סיוע
הכסף הגדול מגיע באיחור

אם כל כך מעט בקשות נדחות ומיליארדים עוברים לעסקים, מדוע הם עדיין טוענים כי המצב קטסטרופלי?

אחת הבעיות המרכזיות של עסקים רבים היא שהכסף "הגדול" מגיע מאוחר מדי. עסקים שגלובס שוחח עמם, ומייצגים שהגישו בשמם בקשות למענקים, מספרים כי בעוד המענק האישי שמגיע במקסימום ל-7,500 שקל (אך יכול לעמוד על הרבה פחות) מופקד בחשבונם מהר, את הסכומים הגדולים של מענק ההשתתפות בהוצאות הם מקבלים לעיתים חודשים ארוכים לאחר הגשת הבקשה. גם המקדמות שמוענקות להם של 40% מהסכום אחרי 21 ימים ועוד 20% אחרי 28 ימים, לא מסייעות להם להתמודד עם שלל ההלוואות, ההתחייבויות והמצוקה הכלכלית.

גם הבקשות שאושרו לא משקפות מצב שבו בעל העסק קיבל את מלוא הסכום שביקש. במקרים רבים הבקשה מאושרת על מחצית מהסכום שהתבקש, ואף פחות, ללא כל נימוק להפחתה. ואז מגיע שלב ההשגות על גובה המענק, והכסף מתעכב עוד. מי שמגיש השגה על הסכום שאושר לו או על דחיית בקשתו יכול לחכות ארבעה חודשים כדי לראות את הכסף.

דרישות החזר
לא משתלם לדחות הפסדים

הבעיה הגדולה יותר של העסקים היא העובדה שרבים מהם מגלים שהם לא זכאים כלל למענק, כי צמצמו בהוצאות או לא שילמו אותן בתקופת המשבר. במקרים רבים הם מגלים זאת בדיעבד, ואז מתבקשים להחזיר את המקדמות או המענק שקיבלו - ואין להם מאיפה.

אם הם דוחים תשלומים על שכר דירה וכו', הם למעשה מפסידים את המענק, כי בפועל הם לא יכולים להראות שהם שילמו "הוצאות קבועות" באותו חודש. החוב קיים. התשלום יתדפק על דלתם בהמשך, כשיהיה להם כסף, אבל למענק הם לא זכאים. "אז ביקשו ממני להחזיר את המענק כי צברתי חובות ולא שילמתי הוצאות בחודשים הללו", אומר בעל עסק.

רק הפסדים מכוסים
עם פיצוי על הוצאות לא הולכים למכולת

לדברי כמה מראשי מאבק העצמאים מענק ההוצאות הקבועות היה נכון לחודשים הראשונים של המשבר, אבל לא ניתן להחזיק עסק שנה בלי לתת לו פיצוי על מרכיב של רווח. "כולם שואלים למה העסקים מתלוננים, אז הציבור צריך לדעת שהמענקים לא מפצים על אובדן הרווחים, אלא רק על ההוצאות הקבועות. אם צמצמת הוצאות או לא שילמת אותן כי אין לך מאיפה לשלם - אז אין לך מענק ואין לך מאיפה להחזיר הלוואות והתחייבויות על הרכוש הקבוע שרכשת לשם ייצור הכנסה. אין לך מאיפה לממן את כל ההשקעה והעסק מתמוטט. עסק לא יכול לחיות מ-7,500 שקל מענק אישי שמקבל בעל העסק. עם מה נאכיל את הילדים"?

בבסיס יש פה שגיאה באופי המענק אבל לא מתקנים אותה, ובינתיים נדרשו כמה אלפי עסקים להחזיר את הפרש המקדמה ששולם ביתר או מקדמות עבור בקשות שנדחו, והיד עוד נטויה.

בעיה נוספת שלא תוקנה היא היחס של המדינה לעסקים החדשים שנפתחו ב-2020. עסקים רבים, בהם מסעדות וגני אירועים, שנטלו הלוואות של מיליוני שקלים, זכאים ל-2,000 שקל בלבד בחודש, כי כך המדינה קבעה.

מגמות ביזמות
פחות עסקים ייפתחו ב-2021

בעשור האחרון שמר המשק הישראלי על מעין סטטוס קוו ביחס בין סגירת ופתיחת העסקים בישראל - בכל שנה נפתחו כ-10-12 אלף עסקים יותר מאשר נסגרו. קצת לפני משבר הקורונה המגמה הזאת החלה להתערער. עסקים גילו שרידות נמוכה יותר והחל להצטמצם הפער בין עסקים שנפתחו לעסקים שנסגרו. ואז הגיעה שנת 2020 שהפכה לחלוטין את המגמה - זו הייתה השנה הראשונה בעשור האחרון שבה יותר עסקים נסגרו.

לדברי ד"ר רובי נתנזון, היועץ הכלכלי של להב ומנכ"ל מרכז מאקרו לכלכלה מדינית, "במשך כל השנים היינו במצב של הדלת המסתובבת - עסק נסגר ועסק נפתח. עד השנים האחרונות כ-50 אלף עסקים נפתחו מדי שנה ו-40 אלף נסגרו. אבל עוד לפני המשבר ניתן היה לראות סדקים בנתונים הללו. הפער בין המספרים האלה החל להצטמצם לפני פרוץ המגפה וראינו שהשרידות של העסקים יורדת ובעקר ש-50% מהעסקים הקטנים לא שורדים את השנים הראשונות לקיומם".

ב-2018 פרסם נתנזון מחקר ממנו עלה, כי רק כמחצית מהעסקים ישרדו את שנת הפעילות החמישית שלהם וכי 2 מתוך 3 עסקים ייסגרו בתוך 10 שנים, כאשר התקופה ה"אקוטית" בה עסק אינו יציב ועומד בפני איום סגירה הוא 3-5 השנים הראשונות.

הקורונה חידדה את הבעיות הקיימות והקצינה אותם, כך שאותם עסקים שסבלו קודם הם אלה שנסגרים כיום. לדברי נתנזון, צפויה ירידה משמעותית במספר העסקים החדשים בעתיד.

המשאבים ייגמרו
פחות עסקים, יותר אבטלה

נתוני הלמ"ס וניתוח של מרכז מאקרו למדיניות כלכלית מעלים כי כ-55% מהעסקים החדשים בישראל שנפתחו ב-2014-2018 נפגעו באורח קשה מהמשבר. מניתוח של נתוני הלמ"ס שביצע נתנזון עולה, במשבר הקורונה נסגרו או הפסיקו את פעולתם זמנית כ-16.36% מהעסקים המנוהלים על ידי עצמאים. הנתון הזה משקף בתי עסק של 76,671 עצמאים.

מדובר בתמונת מצב עגומה במיוחד, אך על פי ההערכות המצב עומד להתדרדר. בקרב כל ארגוני העצמאים מביעים חשש מפני "הקטסטרופה שעומדת להתרחש ב-2021". ההערכות הן כי עסקים שהצליחו להחזיק את הראש מעל המים עד כה צפויים לקרוס כעת משהסתיימו להם כל המשאבים מכל המקורות.

במקביל, מספר העסקים שייפתחו כבר לא יצליח לכסות את הבור שייפער במשק בעקבות סגירת העסקים האחרים. לפי תחזית מרכז מאקרו, מספר העסקים החדשים שצפויים להיפתח בישראל ב-2021 צפוי לצנוח בשיעור של 30%-40%, שמהווים סדר גודל של 15-20 אלף פחות עסקים שצפויים להיפתח ביחס לממוצע. "המשק הישראל צפוי להיכנס לתקופה של אבטלה ממושכת שבחלקו ינבע מגירעון של מעל ל-65 אלף בתי עסק שהיו אמורים להעסיק עובדים בהתאם לצמיחה המהירה של האוכלוסייה בישראל", מעריך ד"ר נתנזון.