איסור הלבנת הון במטבעות קריפטו: מה אומר הצו החדש?

צו איסור הלבנת הון בקשר לנותני שירותים פיננסיים, שאושר בכנסת בתחילת החודש, יוצר הכרה חשובה בתחום מטבעות הקריפטו ומסדיר את הרגולציה שתאפשר לציבור הרחב נגישות מלאה לנכסים דיגיטליים

ביטקוין צ'יינג בתל אביב / צילום: רועי קצירי
ביטקוין צ'יינג בתל אביב / צילום: רועי קצירי

בתחילת פברואר אושר בוועדת החוקה בכנסת צו איסור הלבנת הון ומימון טרור בקשר לנותני שירותים פיננסיים, ובהם חברות המנהלות פלטפורמה לקנייה ומכירה של מטבעות קריפטוגרפיים. הצו הוא נדבך נוסף וחשוב בהשלמת המסגרת הרגולטורית שחלה על גופים פיננסיים בישראל. הצו יוצר הכרה דרמטית וחשובה בתחום הקריפטו ומסדיר את כללי הרגולציה שתאפשר לציבור הרחב נגישות מלאה למטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין, כולל אפשרויות השקעה, מסחר ושימוש שוטף.

מהו הרקע לצו החדש?

באוקטובר 2018 נכנס לתוקף חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, שהחיל רגולציה חדשה והכרחית על כל עולם השירותים הפיננסיים: שירותי תשלום והעברת כספים, גופי אשראי חוץ-בנקאי, המרת מט"ח, פלטפורמות להלוואות בין-חברתיות, פלטפורמות מסחר במטבעות קריפטו ועוד. מטרת החקיקה הייתה לעצב שוק פיננסי משוכלל ומפוקח, שיוכל להוות תחרות וחלופה למערכת הבנקאית המסורבלת והמיושנת.

בהתאם לחוק הפיקוח, נדרשים גופים פיננסיים לפעול אך ורק במסגרת רישיון מטעם רשות שוק ההון, שקבלתו מותנית בעמידה בתנאים רבים, כמו הון עצמי מינימלי, מינוי נושאי משרה, היעדר רישום פלילי, יישום מנגנוני אבטחת מידע, בקרות ועוד. כל זאת, במטרה ליצור שוק אמין, בטוח ויציב, שיאפשר הגנה על הציבור הרחב מפני תופעות שליליות, כמו הונאות, פעילות בכסות של גורמי פשיעה וחדלות פירעון, והכול תוך יישום של מגנון פיקוח הוגן, שקוף ואפקטיבי.

מה אומר הצו החדש?

בתחילת פברואר, לצורך השלמת הרגולציה בתחום, הסתיים הליך התקנת צו איסור הלבנת הון ייעודי (בדומה לצווים החלים על הבנקים, חברות אשראי, ביטוח ועוד). הצו מסדיר את כל הכללים הנחוצים לשם מניעה וצמצום של סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, לרבות לעניין אופן זיהוי ואימות לקוחות, ביצוע הליכי "הכר את הלקוח", ניטור עסקאות, בדיקות נאותות ומקור כספים וכן העברת דיווחים לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור (כולל על פעולות בסכומים מסוימים ו"דגלים אדומים").

כעת מתחיל הליך טכני ופרוצדורלי, שכולל את כתיבתו הסופית של הצו, חתימתו של שר האוצר ופרסום הצו ברשומות (ספר החוקים של מדינת ישראל) - הליך שבדרך-כלל לוקח 4-7 שבועות.

אומנם הצו אושר בכנסת, ומרגע שהוא יפורסם ברשומות, הוא מהווה דבר חקיקה מחייב (כולל סנקציות פליליות כלפי גופים מפרים), אך יחד עם זאת, נקבעה בצו תקופת מעבר של שמונה חודשים, שמטרתה לאפשר לגופים הפיננסיים תקופת היערכות והסתגלות (גופים שיהיו ערוכים קודם לכן - יוכלו לבחור להחיל עליהם את הצו מוקדם יותר). חלק מהשינויים ישפיעו במישרין על הלקוחות של אותם גופים, שיצטרכו כעת לספק מסמכי זיהוי, הצהרות ומידע אישי מפורט יותר, וכן למלא אחר שאלוני "הכר את הלקוח" (בדומה לבנקים).

מה יקרה בעקבות הצו החדש?

אחד ההיבטים שהצו החדש משפיע עליהם, הוא הנושא של אנונימיות ופרטיות. נוכח הצו, יהיה בלתי אפשרי לספק בישראל שירות במטבעות קריפטו באופן אנונימי. כמובן שהגופים העוסקים בתחום, מחויבים לשמור ולנהל מידע של לקוחותיהם באופן מאובטח במטרה להגן על פרטיותם.

היבט משמעותי נוסף הוא שירותים בנקאיים. לאורך השנים, בנקים בישראל מערימים קשיים משמעותיים בקשר לפעילות במטבעות קריפטו: החל מאי-פתיחת חשבונות או הטלת מגבלות על ניהול חשבונות בנק של חברות פינטק וקריפטו, וכלה במניעת העברת כספים על-ידי לקוחות לטובת רכישת מטבעות קריפטו או אי-קבלת כספים שמקורם במכירת מטבעות קריפטו.

הטיעון העיקרי של הבנקים מבוסס על החשש (המופרז, לגישתי) מהסיכונים הגלומים בפעילות במטבעות קריפטו, בעיקר סיכוני הלבנת הון ומימון טרור. עם הכניסה לתוקף של הצו, שיחיל משטר אפקטיבי במניעת הלבנת הון ומימון טרור על גופים בישראל, בנקים ייאלצו לשנות את מדיניותם ולאפשר העברות כספים לרכישת מטבעות קריפטו, או שמקורם במכירת מטבעות קריפטו, מאותם גופים. גם עמדת היועץ המשפטי לממשלה, כפי שפורסמה בנדון, תצטרך להתעדכן, כי המציאות הרגולטורית משתנה באופן ניכר.

מעת שהוסר המכשול האחרון והמשמעותי, ששימש תירוץ עבור בנקים מסוימים לפסול באופן גורף חברות וציבור שלם המשתמשים במטבעות קריפטו (כחלק מהאבולוציה הבלתי נמנעת של הכלכלה הדיגיטלית החדשה), מצופה מהבנקים ומבנק ישראל להביע עמדה נחרצת וברורה, שלפיה גם המערכת הבנקאית תאפשר פעילות במטבעות דיגיטליים, כל עוד היא נעשית באמצעות גופים מפוקחים ומוסדרים.

עם זאת, יש להביא בחשבון שמתחילה כעת תקופת ביניים והסתגלות למצב החדש, שסביר שתארך כמה חודשים. במילים אחרות, אנו צפויים לראות שינויים בשטח רק בעוד כמה שבועות עד חודשים.

היבט נוסף שיש להביא בחשבון הוא פעילות במטבעות קריפטו מול אנשים פרטיים, גופים בחו"ל או פעילות DeFi. כפי שהוסבר לעיל, הצו מחיל רגולציה בהיבטי מניעת הלבנת הון ומימון טרור על גופים בישראל בלבד. במילים אחרות, גם רשויות המדינה וגם הבנקים יינקטו מדיניות מקלה ונוחה יותר בקשר להעברות כספים אל חברות קריפטו ישראליות או מהן, אבל הם לא צפויים לשנות את מדיניותם ביחס לפעילות מסחר ישירה בין אנשים (P2P) ומול פלטפורמות בחו"ל, לרבות פלטפורמות מבוזרות (DeFi). זאת, מכיוון שהצו יחול אך ורק על גופים בישראל, שמעתה מוטלת עליהם החובה והאחריות לנהל סיכונים ולבדוק את לקוחותיהם ומקור כספם.

ייתכן כי בעתיד הבנקים והרשויות יקלו גם בקשר לפעילות מול גופי קריפטו גדולים ומפוקחים תחת רגולציה המחזיקים ברישיון בינלאומי בעל מוניטין (כמו למשל, חברת Coinbase האמריקאית, בהנחה שהיא תתן שירות לישראלים), אבל להערכתי, זה ייקח עוד פרק זמן לא מבוטל (וכן לא מכוח ההשפעה הישירה של התקנת הצו).

לסיכום, בכל הקשור לפעילות במטבעות קריפטו בישראל, 2021 צפויה להיות שנת הידוק הרגולציה וכינון מחדש של מערכת היחסים המשולשת והמורכבת בין הציבור לבין הבנקים ורשויות המדינה. יש לזכור כי בתי משפט עתידים לדון בכמה הליכים של תובעים נגד בנקים בישראל ולפרסם פסקי דין בנושא (להערכתי, צפויה פסיקה חיובית בתחום).

הכותב הוא עורך דין ורואה חשבון, סמנכ"ל כספים ורגולציה של בורסת הקריפטו הישראלית Bit2C. אין לראות בטור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן