היזם חויב בהיטל השבחה של 3 מיליון ש': בעליון החיוב בוטל

נדחתה בקשתה של עיריית הרצליה לקיים דיון נוסף בבית המשפט העליון בנוגע להיטל השבחה אותו היא בקשה להשית על חברת אקרו

שופט בית המשפט העליון, חנן מלצר, דחה בקשה של עיריית הרצליה לקיים דיון נוסף בעניין דרישתה להטיל על חברת אקרו נדל"ן היטל השבחה בגובה שלושה מיליון שקל. בשנת 2018 קבע בית המשפט העליון ברוב של שני שופטים מול אחד לדחות את דרישת העירייה, אלא שזו לא התייאשה ודרשה לקיים דיון נוסף בנושא, שכעת כאמור נדחה.

סוגיית התשלום מול אקרו שבשליטת צחי ארבוב, אילן קפון וזיו יעקבי, החלה בשנת 2008, אז הוציאה הוועדה המקומית של הרצליה, שומת היטל השבחה ל"סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ", בגין שני מגרשים בגודל של כארבע דונם שמכרה לחברת אקרו נדל"ן ברחוב המנופים פינת הסדנאות באזור התעשייה בהרצליה פיתוח. עם סיום העסקה שולם היטל ההשבחה שדרשה העירייה.

בהמשך הגישה אקרו לוועדה המקומית בקשה לאישור איחוד החלקות, ובקשתה שאושרה בשנת 2009. מספר חודשים לאחר מכן הגישה אקרו בקשה להיתר בנייה במגרש המאוחד במתכונת של ניצול 180% זכויות בנייה, כפי שמאפשרת התוכנית לגבי מגרשים שגודלם בין 5 ל-10 דונם. הצעד הזה הביא לכך שהוועדה המקומית שלחה לאקרו, דרישת תשלום היטל השבחה בגין אישור תשריט האיחוד בסך של שלושה מיליון שקל.

באקרו סירבו לתשלום ופנו לבית המשפט המחוזי שדן במקרה, והכריע שיש לשלם לעירייה, אם כי לא באופן שבו קיוו שם אלא בשלביות. כן נקבע כי יש להחזיר את העניין לבחינה שמאית על מנת שייקבע האם הייתה עלייה בערך המקרקעין בעת אישור התוכנית, לנוכח האפשרות הפוטנציאלית לאיחוד חלקות.

התחנה הבאה: בית המשפט העליון

הן הוועדה המקומית והן אקרו הגישו בקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לעמדת הוועדה המקומית היה מקום לחיובה של אקרו בהיטל השבחה, אלא שלטענתה 'התאריך הקובע' לחישוב ההיטל הוא מועד אישור תשריט האיחוד (מועד מאוחר יותר למועד אישור התוכנית, אשר מטבע הדברים ערכי הקרקע בו גבוהים יותר). לעומתה טענה אקרו כי לא ניתן לייחס את ההשבחה לתוכנית אלא לתשריט האיחוד, שאינו מהווה אירוע מס לפי החוק, ועל כן אין חיוב בהיטל.

בעת הדיון של בית המשפט העליון במקרה, בשנת 2018, קבע השופט מני מזוז כי לא ניתן לייחס את ההשבחה לתוכנית. לדבריו, התוכנית לא העניקה את התוספת של 20% זכויות בניה לחלקות, אך יצרה את הפלטפורמה החוקית לאפשרות פוטנציאלית עתידית של השבחה של החלקות הכלולות בתחומה, וזאת ע"י מהלך תכנוני נוסף, באמצעות איחוד חלקות.

בעיריית הרצליה, כאמור, לא ויתרו ופנו בבקשה לבית המשפט העליון לקיים דיון נוסף. לטענתם "נקבעה הלכה חדשה, חשובה ומוקשית, העומדת בסתירה להלכות קודמות של בית המשפט ואף מנוגדות לחוק התכנון והבנייה". עוד הוסיפו פרקליטי העירייה, עו"ד אילנה בראף-שניר ויונתן הראל, כי "המבקשת סבורה, בין היתר, כי בית המשפט זה אימץ פסק דינו הלכה הסותרת את האמור בתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, שכן, לגישתה, פסק הדין, נושא הבקשה, שינה מגמה שהסתמנה לאחרונה בפסיקה, ולפיה, בנסיבות מסוימות, על אף העובדה שהתגבשות ההשבחה נעשית במועד מאוחר לאישור התוכנית, הרי שניתן לזקוף אותה השבחה לאותה התוכנית". בראף שניר והראל אף הפנו את בית המשפט ל"פסיקת אליק רון", משנת 2014, לפיו ניתן לגבות היטל השבחה בשתי פעימות: פעם בעת מכירת הקרקע המושבחת, ופעם בעת הוצאת היתר בנייה מהוועדה המקומית.

סוף לסאגה: בקשת העירייה נדחית

השופט מלצר שדן בבקשה החליט לדחות אותה. הוא קבע בהחלטתו כי לא נמצא בפסק הדין חידוש הלכתי של ממש או סתירה / סטייה מפסקי דין קודמים שניתנו ע"י בית המשפט העליון, כי אם עמידה בהוראות החוק והכללים והעקרונות המנחים שהותוו בהלכה הפסוקה.

עוה"ד אלי וילצ'יק שייצג את חברת אקרו נדל"ן, יחד עם עו"ד רוית צימנט, אמר לגלובס כי, "ההחלטה לדחות את הבקשה לדיון נוסף בעניין אקרו שמה קץ לנסיון של וועדות מקומיות לגבות היטל השבחה גם במקרים בהם ההשבחה לא נגרמה עקב תוכנית, הקלה או שימוש חורג". 

עו"ד אלי וילצ'יק / צילום: יונתן בלום
 עו"ד אלי וילצ'יק / צילום: יונתן בלום