קניונים | בלעדי

הקניון מבקש פיצוי על ירידה בהכנסות משכירות; רשות המסים: "סיכון עסקי רגיל"

רשות המסים מסרבת לשלם מענק השתתפות בהוצאות, בנימוק שירידה בהכנסות בגין אי-תשלום שכירות בתקופת הקורונה לא נכללת בהגדרת המענק • תשובות דומות ניתנו לעוד קניונים ומרכזים מסחריים

קניון ריק במהלך הסגר. מי צריך לשלם את הנזק? / צילום: בר - אל
קניון ריק במהלך הסגר. מי צריך לשלם את הנזק? / צילום: בר - אל

האם הצניחה בהכנסות הקניונים והמרכזיים המסחריים בעקבות אי-תשלום דמי שכירות על ידי שוכרי החנויות נחשבת לירידה "בעקבות הקורונה" המצדיקה קבלת מענקים?
השאלה הזו עומדת בבסיס מחלוקת חדשה בין רשות המסים לאחד מהקניונים המוכרים בארץ, בעקבות דחיית בקשתו של הקניון לקבלת מענק השתתפות בהוצאות קבועות.

ברשות המסים נימקו את הדחייה בכך שאובדן דמי השכירות אינו מהווה ירידה בהכנסות הנובעת מהקורונה, אלא "סיכון עסקי רגיל". הכנסותיו של אותו קניון מבוססות על השכרת חנויות ושטחי מסחר לבעלי עסקים וחנויות, הכנסות מאספקת חשמל לשוכרים והכנסות משימוש בחניון.

מנהל רשות המסים ערן יעקב / צילום: איל יצהר
 מנהל רשות המסים ערן יעקב / צילום: איל יצהר

לגלובס נודע, כי מספר קניונים ומרכזים מסחריים נוספים קיבלו לאחרונה מרשות המסים הודעות על דחיית בקשות המענקים שהגישו, על בסיס אותו נימוק.

רשות המסים: מוזמנים לתבוע את השוכרים

האיסור על פתיחת חנויות ושטחי מסחר לתקופות ממושכות במהלך הסגרים הוביל לצמצום הפעילות המסחרית בקניונים. בעקבות ירידה זו, אשר עלתה על 40% מהמחזור ביחס לאותה תקופה בשנת 2019, הגיש הקניון במהלך שנת 2020 בקשה לקבלת מענק השתתפות בהוצאות קבועות. אך זמן קצר לאחר הגשת הבקשה קיבל הקניון את החלטת רשות המסים לדחיית בקשת המענק.

בנימוקים לדחייה נכתב, כי "הכנסות דמי שכירות מתקבלות באופן קבוע ומעוגנות במסגרת חוזית ומשכך סיכון אי-תשלום דמי השכירות על ידי השוכרים הוא אחד מסיכוני העסק; חרף הירידה בהכנסות מדמי שכירות, לקניון כמשכיר קיימים תרופות וסעדים חוזיים בדין לצורך קבלת דמי השכירות".

במילים אחרות: ברשות המסים לא רואים בירידה בהכנסות הקניונים משכירות בתקופת הקורונה ירידה הקשורה לקורונה, אלא סיכון עסקי רגיל. בנוסף, שולחת רשות המסים את הקניון לביהמ"ש, לתבוע את השוכרים בגין אי-תשלום דמי השכירות.

הקניון: קשר ברור בין אובדן הכנסות למגפת הקורונה

בתגובה לרשות המסים, באמצעות עו"ד עופר אלבוים ממשרד עוה"ד שקל ושות’, טוען הקניון כי על רשות המסים לאשר את בקשת המענק עבור תקופת הזכאות (ובכלל). "האם ירידה של עשרות אחוזים בהיקף הכנסות הקניון כתוצאה ממגפה עולמית שהובילה למשבר הבריאותי החמור בתולדות המדינה ולפגיעה כלכלית קשה ביותר במשק היא ‘סיכון עסקי רגיל’?!", נכתב בהשגה, ונטען: "נראה כי התשובה השלילית לשאלה זו מובנת מאליה ונלמדת היטב גם מעצם חקיקת חוק הסיוע ומהכרת המחוקק בייחודיות משבר הקורונה".

לרשות המסים שיקול דעת נרחב כיצד לתרגם את המונח "פגיעה כתוצאה מהקורונה" המהווה תנאי מרכזי לקבלת המענק. לטענת עו"ד אלבוים, "לגישת רשות המסים עצמה, כפי שהוצגה בעת חקיקת חוק הסיוע, רק באותם מקרים חריגים, שבהם ברור כי הירידה במחזור העסקאות נבעה מגורם ספציפי אחר (כמו עזיבת לקוח גדול או סגירת סניף לפני תחילת משבר הקורונה), ניתן יהיה לשלול את הזכאות למענק סיוע בטענה להיעדר ‘קשר סיבתי’ בין השפעות משבר הקורונה לירידת המחזורים".

בהתאם לכך, טען אלבוים בשם הקניון, כי "סיכון עסקי 'רגיל' של אי-תשלום דמי שכירות עשוי להתייחס לירידה בהכנסות בשיעור נמוך יחסית, למשל כתוצאה ממעבר של שוכר מסוים למרכז מסחרי מתחרה, או מסגירת חנות כזו או אחרת בקניון; אך סיכון עסקי 'רגיל' בפירוש אינו מתייחס לירידת הכנסות בשיעור כה משמעותי, שנגרמת במישרין כתוצאה מאיסורים והגבלות על הפעלת עסקים וכניסת לקוחות, בשל מגפה עולמית בקנה-מידה היסטורי".

עוד טוען עו"ד אלבוים בשם הקניון, כי התנאים שנקבעו בחוק בנוגע למענק ברורים ומפורשים ואינם כוללים התייחסות כלשהי, במפורש או במשתמע, לזכאות (או אי-הזכאות) של מבקש המענק לסעדים חוזיים כלשהם מגורם כזה או אחר - כך שרשות המסים לא יכולה להפנות את הקניון לתבוע את השוכרים בגין הפרת החוזה ובכך להתנער ממתן המענק.

מרשות המסים נמסר בתגובה: "החלטת הממשלה, כמו גם חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש)(הוראת שעה) התש"ף-2020 , באו לעולם בשל צמצום הפעילות העסקית של חלק ניכר מהמשק עקב התפשטות נגיף הקורונה והמגבלות שהוטלו בעקבותיו. מטרת המענק הייתה לסייע לעסקים, אשר הכנסותיהם נפגעו בשל צמצום הפעילות, אך מנגד נדרשו להמשיך ולעמוד בתשלום הוצאות קבועות שאינן מושפעות מתזרים ההכנסות. על הוצאות אלה נמנות, בין היתר, הוצאות כגון תשלום דמי שכירות, ביטוחים, הוצאות חשמל, מים והנהלה שלא ניתן לצמצם ושכר עובדים שלא פוטרו או יצאו לחל"ת.

"משכך, לדוגמה, חנויות שפעילותן נפגעה, קיבלו מענק השתתפות בהוצאות, מתוך כוונה שיוכלו לשלם את אותן הוצאות (כדוגמת שכר הדירה) לספקים השונים (למשכירים). מתן מענק הוצאות קבועות לבעל הקניון בגין שכר הדירה (שהפחית לשוכרים) ומנגד מתן מענק הוצאות קבועות לשוכרים בקניון בשל הפגיעה במחזורים (שמטרתו לדאוג שבעל העסק יוכל לעמוד בתשלומים של ההוצאות הקבועות ובין היתר הוצאת שכר הדירה) מייצר כפל מענק בגין רכיב שכר הדירה. רשות המסים מקפידה לשמור על הקופה הציבורית ולכן אינה מאפשרת כפל פיצויי במקרים מסוג זה".

עיקרי המחלוקת

טענות רשות המסים:
■ אי-תשלום דמי שכירות מהווה סיכון עסקי רגיל, ולא נובע מהקורונה
■ הקניון כמשכיר יכול לתבוע את השוכרים לקבלת דמי השכירות

טענות הקניון:
■ ירידה בהכנסות הקניון כתוצאה ממגפה עולמית אינה "סיכון עסקי רגיל"
■ רשות המסים לא יכולה לשלוח את הקניון לתבוע את המשכירים ובכך להתנער מחובתה למענק