מחיר הסגר: אחד מכל חמישה ישראלים מחוץ לכוח העבודה

שיעור האבטלה במחצית השנייה של ינואר עלה ל-19.1%, כך לפי נתוני הלמ"ס • גל נוסף של הקלות, שצפוי לכלול בהמשך את מערכת החינוך ומרכזי הסחר, עשוי לתת את השפעתו בנתונים הבאים

בית קפה ריק בתקופת הסגר / צילום: כדיה לוי
בית קפה ריק בתקופת הסגר / צילום: כדיה לוי

הידוק הסגר השלישי בעשירי לינואר נתן את אותותיו על שוק התעסוקה הישראלי, כאשר אחד מבין חמישה ישראלים נותר מחוץ לכוח העבודה במחצית השנייה של חודש ינואר - כך עולה מסקר כוח-האדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). שיעור האבטלה הרחב בינואר עלה ל-19.1% במחצית השנייה של החודש, שהם 789.4 אלף איש, לעומת 16.7% במחצית הראשונה, לפני הידוק ההגבלות על המשק.

בחודש ינואר כולו עלה שיעור האבטלה הרחב ל-18% לעומת 12.9% בחודש דצמבר. עם זאת, צריך לציין כי גל נוסף של הקלות, שצפוי בהמשך לכלול בין היתר את מערכת החינוך ומרכזי הסחר, עשוי לתת את השפעתו בנתונים הבאים שתפרסם הלמ"ס. 

מהו שיעור האבטלה הרחב? אם עד המשבר הנוכחי היה נתון אחד עיקרי ששיקף את מצב האבטלה במשק - הבלתי מועסקים לפי הגדרות הלמ"ס - מודל החל"ת והמשבר בשוק התעסוקה שינו את התמונה. איך כן מודדים? באמצעות "שיעור האבטלה הרחב". זהו נתון המאגד שלוש קבוצות של מחוסרי עבודה. 

הקבוצה הראשונה היא "הבלתי מועסקים" בהגדרה הקלאסית, זו ששיקפה את שיעור האבטלה במשק ערב המשבר. על פי הגדרות הלמ"ס, קבוצה זו כוללת מועסקים בני 15 ומעלה שלא עבדו כלל בשבוע שקדם לסקר והם מחפשים עבודה. השכבה השנייה כוללת את העובדים בני ה-15 ומעלה שמצויים בחל"ת. על פי הגדרות הלמ"ס, מדובר ב"מועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע בגלל סיבות הקשורות בנגיף קורונה". בקבוצה השלישית והאחרונה נמנים האנשים שאיבדו את עבודתם מאז חודש מרץ אך לא חיפשו עבודה בארבעת השבועות שקדמו לסקר, בין אם בגלל ייאוש ובין אם בגלל סיבות אחרות.

העלייה באבטלה במחצית השנייה בינואר מיוחסת בעיקרה לסגר על המשק, אם כי לגבי החשש מפני גל פיטורים נרחב בנק ישראל הקדים לעשות כשהשיק באמצע ינואר את תוכניתו לרכוש מט"ח בהיקף של 30 מיליארד דולר בשנת 2021 בנימוק של עזרה ליצואנים.