לאחר שרשות ני"ע סללה לשותפויות המו"פ כביש מהיר לבורסה, היא מנסה להגביל את גישתן לציבור

יו"רית רשות ני"ע ענת גואטה קראה להנגשת חברות ההייטק לציבור הישראלי ואפשרה לשותפויות מו"פ לגייס מהציבור מאות מיליוני שקלים • לאחר שהתברר שנוצרו "בעיית נציג" ו"חוזר איזון פוטנציאלי", הרשות "רואה צורך בחידוד וטיוב הדרישות הקיימות", ודורשת יותר מבעלי השותפויות

ענת גואטה, יו"רית רשות ניירות ערך / צילום: איל יצהר
ענת גואטה, יו"רית רשות ניירות ערך / צילום: איל יצהר

לאורך רוב כהונתה כיו"רית רשות ניירות ערך, ענת גואטה קראה להגדלת החשיפה של הציבור הרחב להשקעות בסקטור ההייטק, תוך שהיא סללה כביש מהיר לבורסה של גופי השקעה בחברות הייטק בשלבים צעירים, שעד לא מזמן לא היו נחשבות כמוכנות להפוך לכאלה שמוחזקות על ידי הציבור. עתה, לאחר שרשות ני"ע יצרה את החיבור המהיר של הציבור ושל הבורסה לסטארט-אפים באופן שמעלה חששות בדבר השימוש בכספי הציבור לטובת חברות וגופים שלאו דווקא מצדיקים זאת, הרשות מתחילה בנקיטה מאוחרת בצעדים שנועדו להגדיר מחדש את תחום ההנפקות והגיוסים המקל שהיא עצמה יצרה לא ממזמן.

עם זאת, השינוי שמובילה הרשות קורה לפני הגל הגדול של ההנפקות הללו, כשבצנרת יש סדר גודל של פי 3 יותר שותפויות שרוצות לגייס מכפי אלה שכבר גיייסו, ושלגביהן הרשות רוצה בשינוי הכללים.

לפני כשנתיים אישרה רשות ני"ע "אפשרות לגיוס הון לשותפויות שעוסקות בתחום המחקר והפיתוח", כמעין קרנות גידור הפתוחות לציבור הרחב ולא רק למשקיעים כשירים ובעלי ממון. לדברי הרשות אז היה מדובר בכך ש"החלטה זו מצטרפת לשורה של צעדים שמקדמת הרשות לחיבור תחום ההייטק לשוק ההון הישראלי, כחלק מהתכנית האסטרטגית של הרשות לשנים הקרובות". אותה החלטה איפשרה רישום למסחר בבורסה המקומית של שותפויות בתחום המו"פ, כאשר "ההחלטה לאפשר רישום למסחר של תחום זה, התקבלה תוך הכרה בפוטנציאל הגלום בתחום ולאור המאפיינים הדומים לענפי הגז והנפט, שהנגשתם לשוק ההון אפשרה השגת מימון למציאת תגליות משמעותיות בתחום האנרגיה".

או אז הצהירה גואטה כי "חיבור תחום ההייטק לשוק ההון הישראלי הוא אינטרס לאומי. בהסתכלות על השוק - אני רוצה לראות את החברות מגייסות בבית - בישראל, וכמובן לאפשר ערוצי השקעה נוספים למשקיעים, כמו גם ליהנות ממשאב הטבע שלנו שהוא - אומת ההייטק".

מאז הונפקו בבורסה 6 שותפויות מו"פ, שגייסו מהציבור 385 מיליון שקל, כאשר על שולחן רשות ני"ע מונחות לדבריה עוד כ-15 בקשות של שותפויות מו"פ לקבלת היתר לפרסום תשקיף.

היום, לאחר שורה של אמירות שנשמעו מראשי הרשות החל מהשבועות האחרונים, פרסמה הרשות להתייחסות הציבור הצעה לתיקון תקנון הבורסה בנושא "שכלול מנגנוני ההגנה על ציבור המשקיעים במכשיר ההשקעה שותפויות המו"פ". במסגרת זו "הרשות רואה צורך בחידוד וטיוב הדרישות הקיימות".

מציאות זו הובילה גם את הרשות להודות בכך שבשוק ההון המקומי נוצרה בעיה. כך, בפרסום מהיום מציינת הרשות בין היתר כי "נוכח הפעילות האמורה וההאצה בהיקפה, נצבר בקרב סגל הרשות ניסיון והבנה מעמיקה יותר בדבר בעיית הנציג שבבסיסה של הנפקות מסוג זה וחוסר האיזון הפוטנציאלי בין התמריצים הכלכליים של השותף הכללי לבין התמריצים של מחזיקי יחידות ההשתתפות המוגבלות, הן נוכח מבנה ההתאגדות כשותפות ובפרט נוכח מאפייני השותפויות המבקשות לגייס הון שפועלות בשוק העסקי של מחקר ופיתוח".

אך לא רק זאת, ברשות ני"ע חוששים כי "חוסר האיזון האמור נוכח הניסיון שנצבר עלול לגרור כשלים מהותיים בפעילות בתחום זה שיגררו בתורם נזק למשקיעים ולאמון הציבור בשוק ההון".

אם כן, מה כוללת ההוראה החדשה שמובילה הרשות? ראשית, ניתן להגיש את הערות הציבור לרגולציה החדשה עד ל-9 במרץ, כך שהן תתפרסמנה באופן מחייב רק בעוד מספר שבועות לכל המוקדם. בהקשר זה הרשות מציינת כי היא מצפה מקרנות הנאמנות ליישם כבר עתה, בהחלטות ההשקעה שלהן, את ההוראות המוצעות, כדי שלא ישקיעו בקלות בשותפויות המו"פ "שלגביהן הכללים אינם מתקיימים".

כמו כן, הרשות רוצה להעלות את סכום הגיוס המזערי של שותפות מו"פ, מ-25 מיליון שקל כיום (שמתוכם 5 מיליון שקל מהשותף הכללי או מבעלי השליטה בו), ל-50 מיליון שקל סכום גיוס מינימלי, שמתוכו לפחות 10 מיליון שקל יהיו בהשקעות של השותף הכללי בשותפות או של בעלי השליטה בו.

לצד זאת הרשות גם רוצה בהארכה משמעותית של תקופת החסימה המוטלת על ני"ע שמוחזקים על ידי השותף הכללי ובעלי השליטה בו, מ-3 חודשים חסימה מוחלטת ועוד 15 חודשים חסימה חלקית, ל-12 חודשי חסימה מוחלטת ועוד 24 חודשים של חסימה חלקית, שבמהלכה תותר מכירה הדרגתית ומוגבלת של ני"ע של השותפות על ידי בעלי השליטה והמנהלים.

כמו כן, הרשות רוצה גם ב"הגבלת תחום העיסוק של שותפויות מו"פ להשקעות בפרויקטים בעלי זיקה לישראל", וגם שהשותפויות שמגיעות לבורסה ייעדו מראש חלק ניכר מסכום ההנפקה לטובת השקעה ידועה. בעניין זה מציעה הרשות "רף של 50% להיקף המינימאלי מתמורת ההנפקה אשר ישמש לצורך השקעה בחברות מטרה", וזאת בתקווה של הרשות שהמהלך יביא לרישום למסחר של שותפויות "בשלבים 'בשלים' יותר".