עסק ביום | פיצ'ר

"לא קיבלתי מענקים מהמדינה. אני עדיין מקווה שאוכל לעמוד בקריטריונים"

חגי וקנין (41), הבעלים של "שגיב פתרונות" המספקת פתרונות רכש ולוגיסטיקה במיקור חוץ • מספר העובדים בחברה ירד משבעה לחמישה בעקבות הקורונה • "נראה שהקריטריונים לקבלת המענקים נכתבו כדי שאף אחד לא יעמוד בהם" • גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

חגי וקנין, מנכ"ל "שגיב פתרונות" / צילום: תמונה פרטית
חגי וקנין, מנכ"ל "שגיב פתרונות" / צילום: תמונה פרטית

לפני תשע שנים, כשנולד בנו השלישי, שגיב, גמלה בליבו של חגי וקנין החלטה לעזוב את עבודתו כשכיר ולהקים עסק עצמאי שיספק פתרונות של רכש ולוגיסטיקה במיקור חוץ - תחום שבו עסק כשכיר.

"הייתי בטיסה בחזרה מתערוכה בגרמניה והחלטתי שאני הולך על זה. המעבר משכיר לעצמאי הוא לא פשוט. השנים הראשונות היו מאתגרות אבל אין מה להשוות את הסיפוק, העשייה והתגמול שנבנה לאורך השנים.

"זה התחיל מלהציע שירות ברמה של לספק מברג לדברים קטנים ולאט לאט תפס תאוצה לספק את כל ארגז הכלים ולאחר מכן לדברים גדולים יותר. העבודה תפסה תאוצה מיום ליום, מחודש לחודש. משנה לשנה הוספתי עוד תחומים שכוללים את כל מה שצריך לתעשייה.

"אני משמש כקניין חיצוני לתהליכים שעבור חברות רבות הם בגדר כאב ראש ביורוקרטי. זה יכול להיות ציוד לארגון או רכיב כלשהו שחסר פתאום בתהליך הייצור. אני מנהל את כל העבודה מול הספקים, משלב ההזמנה, המו"מ, האספקה והתשלום ולוקח את כל שרשרת האספקה על עצמי, כולל אחסנה וניהול מלאי של מוצרים.

"זה יכול להיות עבור חברות מתחום כלי העבודה ועד חברות הייטק במסגרת של הזמנה חודשית או שנתית. עבורי זה לא כאב ראש, יש לי קשרים עם ספקים בארץ ובחו"ל וכוח קנייה שמאפשר לי לגשת אחרת למו"מ וכך החברות יכולות להתמקד בליבת העשייה שלהן".

המשרדים של "שגיב פתרונות" ממוקמים בקריית גת. לפני הקורונה הועסקו בהם שבעה עובדים וכעת מועסקים חמישה. שני אלמנטים פעלו לטובתו בתקופת הקורונה: העובדה ששימש עוד לפני כן כיבואן של מסכות, כפפות וחלוקים חד פעמיים לתעשייה וזכיינות שקיבל כיבואן של אריחי רצפת בטיחות דוחה לכלוך וחיידקים.

לדבריו, "זה משהו שתפס תאוצה למשל במעבדות ובאולמות ייצור. היו מוצרים שמפעלי הייצור לא עמדו בהיקפי הביקוש כמו של חלוקים חד פעמיים או כפפות. למזלנו היו לנו קשרים עם ספקים בכל העולם, הצלחנו לשנע סחורות ממדינה למדינה כי לצד הלקוחות החדשים היה צריך להמשיך לספק למפעלים שצורכים חלוקים או כפפות בשוטף.

"בתחילת הקורונה הייתה בהלה וכמעט הכול נעצר. אחרי כחודשיים, עשיתי שינוי והתמקדתי בייבוא של מסכות וכפפות. כשהיה מחסור אדיר הצלחתי להגיע לספקים שהיו לי קשרים איתם. ייבאנו משטחים שתוך שעות נגמרו. זה היה גל שנמשך כחודשיים עד שזה התאזן.

"גם בשיווק האריחים, קיבלתי את הזיכיון במרץ ורק בחודש יוני החלה התאוששות. בשוטף, היו פרויקטים שנדחו והייתה השפעה של הסגרים ועננת אי הוודאות. בכל פעם שהיה סגר המוטיבציה של העסקים ירדה, הרגשנו את זה פחות בסגר השלישי".

האם עסקים קיצצו את המיקור חוץ במסגרת התייעלות? "להיפך. פנו אלינו חברות שגדלו בבת אחת, כמו יבואן תה שצבר תאוצה וחווה ביקוש אדיר ולא ידע להתמודד עם ניהול מלאי או שינוע סחורה. הייתה התעניינות של לקוחות בקטע הלוגיסטי.

"ברכש נעצרו פרויקטים גדולים שהיו על הפרק, כי לקוחות לא ידעו לאן השוק הולך והעדיפו לחכות על הגדר. מבחינת המחזורים הפעילות המשיכה באותה רמה כי הלקוחות שנכנסו חיפו על הפרויקטים שנעצרו אבל המרווחים ירדו. לא קיבלתי מענקים מהמדינה.

"אני עדיין מקווה שאוכל לעמוד בקריטריונים שנראה שהם נכתבו כדי שאף אחד לא יעמוד בהם. הגשתי בקשות להקלות בארנונה, בשכר דירה ובתשלומי חשמל ומים אבל לא קיבלתי התייחסות או התעניינות ממישהו.

"את 2021 התחלנו עם ינואר שהיה יחסית רגוע ופברואר מצביע על התאוששות. אני מרגיש שיש חזרה לפעילות של חברות וברגע שהוכרז על פתיחת המשק, עלו הבקשות והפניות.

"מה שכן הקורונה האיצה תהליכים מהחשש למחסורים. כולנו זוכרים את המחסור שהיה בביצים ובנייר טואלט שהוביל לשינוי גישה בקרב חברות שמעדיפות להזמין יותר מחשש למחסור, מתקבלות החלטות מהירות להזמין מלאים ובהיקף גדול יותר כי לא לוקחים סיכון שייגמר.

"הקמתי את העסק שלי בעשר אצבעות שנים, עבדתי בהתחלה בשעות משוגעות וגם היום התקופה מאתגרת אבל אני ממשיך במוטו ש'אין הצלחה בלי מחויבות'. אני מחויב להמשיך ללמוד ולהתפתח. חסרות לי מאוד התערוכות בחו"ל והחיבור האישי מול ספקים. כל התקשורת בזום לא ממש עובדת לי. אין כמו יצירת קשרים במפגשים אישיים".

 עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il