רוצים להעביר תוכנית כלכלית לפני הבחירות? המומחים מייעצים מה צריך להיות בה

להגדיל את המימון לבדיקות קורונה מהירות כדי לייצב את המשק, לתכלל את הטיפול בתעסוקה, ולתמרץ עסקים לפי הגדלת התפוקה • מה צריכה לכלול תוכנית כלכלית מיטבית לטיפול במשק ומה המומחים חושבים על תוכנית נתניהו-כ"ץ

שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: דוברות הכנסת עדינה וולמן
שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: דוברות הכנסת עדינה וולמן

"טוב שהמענקים כבר לא לכל אזרח אלא למי שזקוק"

ד"ר אלון איזנברג, מומחה למבנה שווקים ואקונומטריקה, מחלקת הכלכלה, האוני' העברית

"עד ליציאה מן המשבר, יש להמשיך ולסייע בעצימות גבוהה למשק, בדגש על עצמאים, עסקים קטנים ומשקי בית שנפגעו. התוכנית המוצעת על ידי הממשלה כוללת מענקים, ובניגוד לעבר, הם כבר לא 'לכל אזרח', אלא עד לעשירון השביעי ולכן ממוקדים יותר במי שזקוק - זהו שיפור חשוב. היה רצוי גם להימנע מלתת את המענקים למי שעובד במגזר הציבורי ולכן מוגן יחסית מן המשבר.

"המחיר של הימנעות מסיוע כעת עלול להיות כבד יותר ממחיר הסיוע עצמו. לכן יש לפעול להגדלה מאסיבית של ההוצאה על המלחמה בתחלואה בד בבד עם רתימת המגזר הפרטי למטרה זו. קמפיין החיסונים מבורך, אך בשטח עדיין קיימת תחלואה גבוהה המשבשת את פעילות המשק במידה ניכרת.

"יש להגדיל משמעותית את המימון לטכנולוגיית בדיקות קורונה מהירות. בדיקות מהירות ואמינות קיימות וקיבלו אישורים, אך קיימים צווארי בקבוק המכבידים על מעבר לייצור המוני. ממש כפי שנעשה עם החיסונים, ישראל יכולה להתחייב מראש לרכוש ערכות בדיקה כאלו בהיקפים נדיבים ולספק כלי טקטי חשוב מאוד שיקל מאוד על פתיחת בתי עסק ומוסדות לימוד. בד בבד יש להגדיל את תדירות התחבורה הציבורית על מנת להפחית צפיפות ותחלואה ולתמוך ביד נדיבה במערכת הבריאות.

"הגדלת ההוצאה בזמן משבר היא טבעית ואין לחשוש ממנה, אך אין פירוש הדבר שניתן להוציא ללא גבול. יש להמשיך למקד את ההוצאה בסיוע למי שנפגע מן המשבר, ובהפחתת התחלואה, אך במקביל להבהיר את גבולות הגזרה: למשל, על ידי עסקת חבילה שתבטיח השקעות ממשלתיות בתמורה להקפאת שכר במגזר הציבורי ואף קיצוץ ברמות השכר הגבוהות.

"יש לפעול להעצמת היזמות והעסקים הקטנים. התוכנית הנוכחית כוללת את צמצום הביורוקרטיה והקלה על פתיחת ורישוי עסקים. זה חשוב, אך חייבים לראות זאת כחלק ממכלול רחב יותר. בכלכלה המודרנית אנו חייבים להקל על הציבור ליזום ולנסות תחומי פעולה חדשים. כך למשל, שכיר יכול לנסות את כוחו בפעילות צנועה כעצמאי, ובהמשך להרחיב אותה אם היא תצליח, ולהיות זכאי גם לרשת ביטחון אם ייכשל. זה דורש עדכון של רשת הביטחון הסוציאלית, תהליכי רישוי שקופים ופשוטים, ומעבר לשיווי משקל שבו הממשלה נותנת מראש אמון רב יותר באזרח, בודקת הפרות באופן מדגמי ונוקטת סנקציות אם והאמון הופר, ולא מראש".

עוד מציע איזנברג, עדכון מדיניות התחרות וההגבלים העסקיים. "משבר הקורונה מעצים מאוד את "הגדולים" ועלול להסיג אותנו אחורה לכיוון ריכוזי ופחות תחרותי. יש לשקול לחזור לצעדים כגון הכרזת מונופולין בשווקים נבחרים ובחינה מדוקדקת של הסדרי בלעדיות על מנת להרתיע מפני ניצול לרעה של כוח מונופוליסטי".

"צריך לשאול מי נפגע ואיך לעזור לו לעמוד על הרגליים"

פרופ' אורי חפץ, פרופסור במחלקה לכלכלה ובמרכז לרציונליות באונ׳ העברית ובביה״ס למנע״ס באונ׳ קורנל

"דבר ראשון, הכי חשוב: המשבר הכלכלי הוא נגזרת של המשבר הבריאותי. אם נצליח לצאת ממנו, לא רק נציל חיים, גם הכלכלה תתאושש. אז תקציבים לחיזוק מערכת הבריאות ואנשיה, סיוע לעסקים להתמגן, וכמובן, חיסונים, כולל שקיפות ומידע מהימן לציבור, שיקבל החלטות מתוך מודעות, אחריות, סולידריות, ושיקול דעת".

"מעבר לזה, מה מטרת התוכנית הכלכלית? מה הבעיה שמנסים לפתור? לפני שנה הבעיה הייתה משק שחלקים נרחבים שלו סגורים, בגלל סגר רשמי של הממשלה, וחששות ופחדים של הציבור שהפחית יציאות והוריד הוצאות, ואי ודאות כלכלית של משקי הבית והעסקים, לא רק בישראל אלא בכל העולם. והכי גרוע: לא ידענו מתי זה עומד להיגמר, לא היה דדליין. אבל היום אנחנו מתחילים לצאת מהערפל. רואים את הסוף. משקי בית והעסקים עדיין מדממים, אבל זה בעקבות טראומה שבקרוב תהיה בעבר. וזה הבדל נורא חשוב. המשק סוחב על הגב גיבנת גדולה, אנשים כואבים - חור גדול בחסכונות, חובות, על סף קריסה - אבל המשק הולך ונפתח. אז במיקרו, צריך לשאול מי נפגע ואיך אפשר לעזור לו לעמוד על הרגליים בתנאים של פעילות כלכלית שחוזרת. אפשר וצריך להשתמש בנתונים מהלמ״ס ומביטוח לאומי לגבי 2020, שלא היו לנו אז. ובמאקרו, אנחנו צריכים לעשות שינוי פרדיגמה מחשבתי ולעבור ממדיניות מצילה ומייצבת בטווח הקצר למדיניות מעודדת צמיחה לטווח ארוך".

מה זה אומר? לדברי חפץ, "תוכנית טובה תחזיר את שאלת התמריצים לקדמת הבמה. תשחרר חסמי אשראי מערכתיים. תתמקד בתשתיות שזה לא משהו שמזריק במהירות ביקושים כאן ועכשיו, הוא לוקח זמן. סעיפים בתוכנית של רפורמות, רגולציה, דיגיטציה, תחרות, תשתיות פיזיות, הלוואות לעסקים (כולל פריסת מע״מ). זה הזמן לכל אלו הוא בדיוק עכשיו. היום אנחנו גם יודעים מה שפחות ידענו אז, שיהיו סקטורים שכבר לא יחזרו למה שהיו, לפחות לא בצורתם בעבר. אז תוכנית כלכלית צריכה לכלול גם סיוע במעבר הכואב של שינוי הרכב המשק מסקטורים שיורדים לסקטורים חדשים שעולים. בלב המשבר, תחת אש, אתה לא עושה את זה, אתה עוזר לכולם. אבל זה הלחם והחמאה של כלכלה דינמית, חזקה, תחרותית ובת קיימא. ועכשיו מגיע הזמן להתמודד עם זה".

 
  

"יש מענק למי שנפגע ב-25%. מה עם מי שנפגע ב-22%?"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית ודקאן בית ספר טיומקין לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה

"התוכנית הכלכלית של כץ-נתניהו, הוצגה רק על ידי מצגת, ללא פרטים. 15 מיליארד שקל ללא פרטים. אם משווים את זה לתוכנית של ביידן, שבה יש פרטים מאוד מורכבים ועשרות עמודים שמסבירים איך כל דבר יעבוד ומה האימפקט שלו, ברור שהתוכנית לא רצינית. אנחנו נמצאים חודש לפני בחירות ובתהליך יציאה מהמשבר, ורוב הדברים שמוצגים בתוכנית לא ייעשו במהירות ולא ברור איפה המשק נמצא בתהליך היציאה.

לדברי אקשטיין, "יש צעדים קריטיים שצריכים להיעשות כדי לשקם את המשק, והמשבר הוא הזדמנות לרפורמה, שעקרונותיה האצת יציאה מהמשבר ושיפור חסמי צמיחה ארוכי טווח ידועים, אבל לפני הכול צריך לעשות תקציב. חייבים לתת למשרדים לתפקד מחדש. כרגע אין להם תקציבים להפעלת רפורמות ותוכניות קיימות".

לדברי אקשטיין, לטובת יציאה מהמשבר, הטיפול בשוק התעסוקה הוא הדבר הכי דרמטי. "צריכים להקים משרד שיהיה אחראי לתכלל את כל הנושאים הקשורים לשוק התעסוקה. בנוסף, צריך לחייב את כל אנשי החל"ת והמובטלים להתייצב בשירות התעסוקה ולבדוק האם להפנות אותם להכשרות מקצועיות או הכוונה מקצועית אחרת. צריך הכוונה מקצועית, הכשרה והשמה וטיפול בצמצום החל"ת. למשל, אם אדם הרבה זמן בחל"ת צריך לבדוק אם הוא לא הופך למובטל ואם העסק שעבד בו סגור האם לשלוח אותו להכשרה מקצועית וכדומה. הטיפול צריך להיות פרטני, ולא כללי לגבי כולם".

כך, אומר אקשטיין, צריך לטפל גם בעסקים. "בתוכנית הכלכלית של נתניהו מחלקים מענקים לכל עסק שנפגע ב-25% במחזור. מה עם מי שנפגע 100%? ומי שנפגע 22%? לכולם מתייחסים אותו דבר. אין דירוג. ולמה נותנים מענקים לפי מחזור העבר? צריך לתמרץ על פי הגדלת התפוקה ובכך לתמרץ עסקים. אין פה מנגנון שתומך בצמיחה ועד כמה העסק הולך לגדול במונחים של מועסקים. בנוסף, צריך לטפל ברישוי עסקים באופן שמוריד בירוקרטיה לטווח הארוך ולא רק דחייה של הרישוי כפי שמוצע בתוכנית".

לדברי אקשטיין, "בנושא של האשראי, צריך לבנות תוכנית שתערוך רפורמה באשראי לעסקים קטנים לגבי דירוג הסיכון שלהם, נתונים על מכירות, תחרות בין הבנקים ובין הגורמים החוץ בנקאיים ועוד".