למידה בחוץ תורמת למערכת החינוך כולה - בזמן הקורונה ובכלל

איננו מציעים ללמד הכול בחוץ, איננו מציעים פתרון אחד המתאים לכולם, אך אנו מציעים לחשוב טוב יותר על ביטול הגבולות בין הכיתה לבין הסביבה, ומציעים הזדמנות מרגשת לא פחות ואף יותר מהלמידה בזום

לומדים בחוץ בישראל / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov
לומדים בחוץ בישראל / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

רבים מדברים בימים אלה על "למידה בחוץ". במשרד החינוך אומרים שאפשר, בהסתדרות המורים אומרים - מה פתאום? לא לומדים בחוץ, אלה סתם מילים, עוד כסת"ח של משרד החינוך, ושאין עדויות שאפשר ללמוד בחוץ. אז מה זה בחוץ? האם הכוונה לאותו שיעור ספרות, היסטוריה ומתמטיקה, רק תחת העץ בחצר? או אולי סיור לימודי במוזיאון? בטבע? בפארק העירוני? אולי כיתה המשתמשת בארגז-חול בחצר ליצירת הרים, גבעות וגיאיות כדי ללמוד על אגני ניקוז וקו פרשת מים? ובכן, אני מתכוונת ללמידה חוץ כיתתית במגוון גדול של סביבות - בחצר, בטבע, בפארק, באתרי מורשת וברחובות העיר.

עדויות ממחקרים שנעשו ברחבי העולם מלמדות שאכן לומדים שם - אם התוכנית נבנית בהקפדה, אם המורים או המדריכים מיומנים, ואם לא מנסים להעתיק את המתרחש בכיתת הלימוד אל השדה. המחקרים שלנו, בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, ובמוסדות נוספים, מראים שתלמידים רוכשים ידע חדש, שהם מפתחים מיומנויות חקירה, שהם מבינים טוב יותר רעיונות מופשטים בגיאולוגיה, באקולוגיה וגם במדעי החברה. נכון, כדי ללמד טוב בכל מקום, תהא זאת הכיתה, המעבדה או הסביבה החוץ-כיתתית, יש להבין מהי למידה, לנסח מטרות בנות השגה ולהשתמש בפדגוגיה מתאימה, המבוססת על התנסות עצמית וחקירה, על למידה שיתופית ועל הקשבה ושיח.

בעולם הרחב, ואפילו כאן בארץ יש גני-יער וכיתות-יער. התלמידים נמצאים יום שלם, ולפעמים יותר מיום בחוץ ממש. ביום זה הם חוקרים את הסביבה, מקשיבים לסיפורים, דנים, יוצרים בטבע וגם לומדים מעצם שהייה חופשית בסביבה עשירה בגירויים. המתעניינים בגני יער יכולים למצוא מידע רב, כולל על השתלמויות מורים וגננות. ומחקר על גני יער שבוצע על ידי ד"ר נירית לביא אלון מן הטכניון וד"ר נירית אסף ממכללת סמינר הקיבוצים הוצג בכנס האגודה הישראלית לאקולוגיה.

אני חוקרת למידה במוזיאונים, בגנים ובטבע מזה כעשרים שנה. במחקרים שפורסמו במיטב העיתונות המקצועית, ובשיתוף עמיתים, מצאנו שכשמשאבי הסביבה מנוצלים היטב, כשהמורים מוכנים ומשתפים פעולה עם מדריכים מקצועיים, וכשיש הכנה טובה ללמידה מחוץ לכיתה, התלמידים רוכשים ידע חדש, הם משפרים את הלמידה הקבוצתית, הם מפתחים מיומנויות שונות ובעיקר - הם מביעים עניין וסיפוק, שנחשבים למנבאים טובים של למידה בעתיד.

לחשוב טוב יותר על ביטול הגבולות בין הכיתה לבין הסביבה

עוד במהלך הסגר השני, לשכת המדען הראשי של משרד החינוך פנתה אלי ואל ד"ר נירית לביא אלון לכתוב מסמך המפרט את היתרונות והעקרונות של למידה חוץ כיתתית. במסמך פירטנו, על סמך הספרות המחקרית, את היתרונות, את התנאים להצלחה ואת העקרונות הפדגוגיים, שיוכלו להיות לעזר למתעניינים ולרוצים ליישם למידה מחוץ לכיתה. המסמך יכול לסייע הן לבתי ספר והן למדריכי משרד החינוך.

בשנים האחרונות, אני יועצת וחברה בצוות יוזמה של אוניברסיטת המדינה של מישיגן (MSU), להדרכת מורים למדעים בלמידה חוץ כיתתית, Teaching Science Outdoors. כבר באביב הקרוב, כשהתלמידים במישיגן עדיין בבית, נעבוד עם מוריהם, כדי שאלה ינחו את התלמידים בלמידה עצמית בחצר הבית או בגינה הציבורית הקרובה. עם חזרת הלימודים לבתי הספר, המורים הללו, שרובם מלמדים במחוזות דלי משאבים כמו בדטרויט או בפלינט, יוכלו ללמד מדעים בסביבה החוץ-כיתתית וליהנות מן העושר שהיא מציעה. בארץ, במרכז לקידום מדע אזרחי בבית הספר, בו שותפים חוקרים וחוקרות מן הטכניון ומאוניברסיטת חיפה, אנחנו יוצרים שיתופי פעולה בין מדענים לבין בתי ספר, בהם מתבצעים מחקרי שדה "אמיתיים", שגם תורמים למדע, ולא פחות מזה, ללמידת מדעים חווייתית ואותנטית.

נכון, איננו מציעים ללמד הכול בחוץ. איננו מציעים פתרון אחד המתאים לכולם, אך אנו מציעים לחשוב טוב יותר על ביטול הגבולות בין הכיתה לבין הסביבה, ומציעים הזדמנות מרגשת לא פחות ואף יותר מהלמידה בזום. המתעניינים, מוזמנים להאזין לוובינר על למידה חוץ כיתתית שנקיים, בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה ב-1 במרץ.

הכותבת היא דיקנית הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, חוקרת בכירה במוסד שמואל נאמן והנשיאה היוצאת של NARST הארגון הבינלאומי למחקר בחינוך מדעי

צרו איתנו קשר *5988