מאשקלון ועד ראש הנקרה הזפת שוטפת את ישראל, מהיכן היא מגיעה ואיך אפשר לעזור

ראש עיריית הרצליה הכריז על מצב חירום, אלפי מתנדבים הגיעו לחופי הארץ והמומחים מסכימים: מדובר באסון אקולוגי חמור, אולי החמור ביותר מאז קום המדינה • גלובס עושה סדר

חוף דור, חרדון מצוי חי מרוח בזפת / צילום: אייל כהן רשות הטבע והגנים
חוף דור, חרדון מצוי חי מרוח בזפת / צילום: אייל כהן רשות הטבע והגנים

"אנחנו באחד מאסונות הטבע הגדולים ביותר מאז הקמת המדינה, הכרזתי על מצב חירום בעיר הרצליה. מאשקלון ועד ראש הנקרה, מאות טונות של זפת הגיעו לחופי הים שלנו. אני פונה לממשלה וקורא לה להכריז על מצב חירום חופי, ולהזרים לנו תקציבים כדי לטפל באירוע הזה", כך אומר היום ל'גלובס' ראש עיריית הרצליה, משה פדלון. מחר, תחל העירייה במבצע כולל של ניקיון החופים, אליו יגיעו כל עובדי העירייה לצד מאות תלמידים שיגוייסו לטיפול במפגע הגדול.

מאז שעות הבוקר, הוצאו רק בהרצליה עשרות טונות של פסולת מעורבת בזפת מחופי הים, והיא רק אחת מהערים הפזורות לאורכה של רצועת חוף ארוכה, הספוגה כעת בגושי זפת. "אנחנו לא יודעים להעריך את גודל המשבר עדיין", אומר פדלון. "ככל שאנחנו מצפינים, המצב נראה קטסטרופלי יותר. אני כאן מהבוקר וליבי נחמץ ממה שאנחנו רואים. ערכי טבע נפגעים, מי התהום שלנו ייפגעו. הגיעו מתנדבים לעזור לנו אבל זה לא מספיק. זו קטסטרופה בכל רצועת החוף של ישראל. אני פונה לתושבי המדינה שחופי הים יקרים להם, לבוא ולעזור לנו. זה אסון כבד מאוד ויש לי תחושה שלא נוכל לפתוח את עונת הרחצה".

הרשויות והמתנדבים עוסקים בעבודת נמלים

אלפי מתנדבים ברחבי הארץ, הגיעו היום לחופים הרבים בכדי לסייע לרשויות לטפל במפגע הזפת הגדול. כ-170-190 ק"מ של חופי ישראל, מראש הנקרה ועד לחוף אשקלון, זוהמו באופן משמעותי בזפת. נכון לרגע זה, מקור הזיהום אינו ידוע, אך על פי סוג הזפת ומרקמה, נראה כי מדובר בפליטה של שמנים או נפט מכלי שיט שעבר מול חופי ישראל.

בדקות האחרונות הודיע המשרד להגנת הסביבה על מידע שהתקבל מסוכנות הבטיחות הימית האירופית, לפיו זוהה בים באמצעות לוויין כתם החשוד כשמן לפני כשבוע, כ-50 קילומטר מחופי ישראל. עד כה אותרו כ-10 אוניות שחלפו במקום, ואחת מהן או יותר עשויה להיות חשודה כאחראית לאירוע החמור שפקד את חופי ישראל. אגב כך, מתוך עשר האוניות החשודות שעברו במרחב האמור, שתיים אף הגיעו לנמל אשדוד.

האירוע, שהחל ביום רביעי, טרם הסתיים. למרות שבשטח פרוסים צוותי ניקיון המנסים להתמודד עם מאות טונות של זפת, מדובר במפגע מתמשך. בשעות הבוקר, זיהו פקחי המשרד להגנת הסביבה כתם זיהום צף בים כ-200 מטרים מחופי חיפה, והוא עשוי להחמיר עוד יותר את המצב בחופים שנפגעו מאוד, דוגמת חוף קרית חיים.

מכיוון שמדובר באירוע שבו הזיהום הוא בצורת זפת חצי מוצקה או מוצקה לגמרי, ומכיוון שהזפת פגעה בחופים בזמן סערה, אנו ניצבים בפני מצב שבו פרט לזפת, ישנם סוגים שונים של פסולת בחופים - שחלקם זוהמו מהזפת וחלקם לא. לכן, האסטרטגיה הנכונה לפינוי הפסולת מהחופים היא בניקוי ידני, תוך הפרדה ככל הניתן בין הפסולת השמנית לחול ולפסולת הרגילה - מה שמקשה על הניקוי. לכן, הרשויות והמתנדבים מבצעים כעת "עבודת נמלים" הכוללת איסוף של גושי זפת דביקים וקטנים מהחופים, בניסיון למנוע נזק חסר תקדים לסביבה האקולוגית הרגישה.

מתנדבים בחוף החותרים / צילום: איגוד ערים שרון כרמל
 מתנדבים בחוף החותרים / צילום: איגוד ערים שרון כרמל

נועה, בת 20 מהרצליה, גילתה לגמרי במקרה שהחוף הסמוך לביתה זוהם במפגע חסר תקדים. "אתמול רצתי כאן בחוף והכל היה נראה נורא. הרגליים שלי היו שחורות לגמרי. אנשים נאספו בצד, שאלתי אותם מה קורה והם סיפרו לי שמלא זפת נאספה כאן ושאם לא נאסוף אותה עכשיו היא תשקע ותהרוס את החוף. התחלנו לנקות ובבוקר הבאתי את אחותי בת ה-11 לעזור. זה הבית שלי וזה המקום האהוב עליי בעולם. אני בחוף הזה בכל זמן שאני יכולה. זה המקום שעושה לי הכי שקט וטוב. לחשוב שהוא יהרס, זה עצוב".

הקריאה לסיוע במבצע הניקיון, נפוצה בימים האחרונים בעיקר ברשתות החברתיות ובקבוצות ווטסאפ."אני גולש גלים וקייט", מספר עומר סלע מהרצליה. "בקבוצת הוואטסאפ של הגולשים המקומיים אחד מותיקי הפעילות הימית בעיר, יזם את ניקוי החוף. אני, שהעברתי את הילדות שלי בצופי ים וחי את הים, התגייסתי. כשראיתי תמונות של החוף מלא בזפת לא האמנתי שמדובר בבית שלי". סלע גייס את משפחתו למבצע הניקיון, ויחד הם אספו זפת מהחול והסלעים לאורך כל שעות היום.

לפי הערכות המשרד להגנת הסביבה, פעולות הניקיון יערכו עוד זמן רב. מנכ"ל רשות הטבע והגנים, שאול גולדשטיין, אמר אתמול כי "זהו אסון הטבע החמור ביותר שקרה בעשרות השנים האחרונות בישראל, הרבה יותר חמור מעברונה ואשלים", וכי "האסון הזה מתפרס מהדרום בניצנים ועד ראש הנקרה. הוא עולה על החוף ומחסל בתי גידול, ומטמין בזפת בעלי חיים וצמחייה".

"גלובס" מרכז מספר מהשאלות החוזרות על עצמן לאורך היממה האחרונה, כדי לנסות לשפוך אור על הפרשה האקולוגית שתלווה אותנו לאורך תקופה ארוכה.

מהיכן הגיע הזיהום?

בשלב זה, קיימות הערכות בלבד. גל הזפת ששטף את ישראל הגיע לאזור בזמן מזג האוויר הסוער, מבלי שאותר מראש. לפי ההערכות, כלי שייט רוקן את מיכל הדלק שלו במערב הים התיכון, והמשיך הלאה בדרכו. בגלל זרמי הים שנוצרו בזמן הסערה, הנפט או המזוט, שהספיקו להתגבש לכדי זפת - הגיעו בכמויות גדולות לחופי ישראל.

ד"ר אליקים בן-חקון, חוקר ספנות וסביבה מהטכניון, סבור כי מקור המפגע הינו בעבריינות של גופי ספנות, שמסרבים לקיים אמנות בינלאומיות הכרוכות בהוצאות כספיות. תחת אמנת מרפול, בשנת 2020, מחוייבות ספינות במשקל גבוה להשתמש בדלק מופחת גופרית, בכדי להפחית את זיהום האוויר הכבד לו הן גורמות. אי לכך, מחירי הדלקים מתייקרים, ויש מי שבוחר לעבור על החוק, וכך לזהם את הטבע ולפגוע בבריאות האדם.

עוף פגוע מזיהום בנווה ים דרום / צילום: איגוד ערים שרון כרמל
 עוף פגוע מזיהום בנווה ים דרום / צילום: איגוד ערים שרון כרמל

לפי ד"ר דניאל מדר, חוקר ומוחה למדעי החיים וסביבה, ייתכן ומדובר בתופעה רחבת היקף, שכן בהשוואה למציאות ביבשה, בספינות בים הפתוח קל שלא לציית להנחיות, חוקים ותקנות. זאת בשל פיקוח ואכיפה חלשים, מרחקים עצומים, מיעוט עדים, ואפשרות להפטר מראיות בלב ים. "יש ספינות שעדיין מתדלקות עם הדלקים הישנים - הדלק עדיין נמכר במקומות מסוימים. הן שטות למדינות מסוימות באפריקה, אסיה או דרום אמריקה בהן הרגולציה קשה או לא קיימת, ממלאות דלק אסור, שטות איתו את רוב הדרך חזרה, ונפטרות ממנו לקראת סוף המסע, כאשר מתקרבות לנמל בו יש אכיפה מחמירה", אומר מדר.

בנוסף, לדבריו של מדר, "בגלל שאנחנו בנתיב לאירופה, יכול להיות שספינות בדרך לאירופה שפכו את הנפט הזה בסמוך לישראל, ונבדקו באירופה אחרי שהן נפטרו מהראיות. הים הוא שטח הפקר. זה תחום פרוץ וגרוע מאוד מבחינת תקינה סביבתית. רוב הפעילות של אוניות הסחר מתרחשת במים בינלאומיים - רחוק מהעין ורחוק מהלב. יש גם ספינות שבשל הרצון להתחמק מרגולציה סביבתית מחמירה של העולם המפותח, רשומות במדינות מקלות ונעדרות פיקוח (פנמה, ליבריה). בסופו של דבר, עם הנזקים כולנו צריכים להתמודד".

זפת בחוף הבונים / צילום: בן רוזנברג, רשות הטבע והגנים
 זפת בחוף הבונים / צילום: בן רוזנברג, רשות הטבע והגנים

ח"כ מיקי חיימוביץ', יו"ר ועדת הפנים והסביבה של הכנסת, ביקשה לאפשר לוועדה בראשה היא עומדת לקיים דיון חירום בנושא "האסון האקולוגי של זיהום הזפת בחופים , פעולות הניקוי, איתור הגורם לאסון וענישתו והצעדים למניעת מקרים דומים בעתיד", אך היות ומדובר בתקופת בחירות, כלל לא בטוח שבקשתה תאושר. בדיקה מסודרת של הנושא מתבצעת במשרד להגנת הסביבה, המצוי בקשר עם גורמים בינלאומיים. אם לא יאותר הגורם האחראי, תישא ישראל בעצמה בעלות הכבדה של ניקיון המפגע האקולוגי החמור.

מהם הנזקים האפשריים?

הפגיעה האקולוגית בחוף היא רחבה מאוד - מבעלי חיים דוגמת צבים ושחפים שמצאו את מותם לאחר שנקברו תחת גושי זפת גדולים, ועד לערכי טבע דוגמת מסלעות בחופים רגישים, שכוסו בזפת שלא יהיה ניתן להסיר באופן מלא. בנוסף, פתיחת עונת הרחצה בעוד כחודשיים, מוטלת כעת בספק.

מתנדבים מנקים את רצועת החוף מזיהום / צילום: שני אשכנזי
 מתנדבים מנקים את רצועת החוף מזיהום / צילום: שני אשכנזי

יחד עם זאת, ייתכן כי הנזק הגדול סמוי מן העין. לפי רני עמיר, מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה, הים הוא מערכת אקולוגית רגישה מאוד, בה נמצא מערך ייצור המזון שלנו. הפיטופלנקטון, למשל, הוא מקור שרשרת המזון עבור האצות, הצבים והיונקים הגדולים יותר. הוא רגיש מאוד לזיהומים, ולא מן הנמנע שנפגע בהיקפים משמעותים מהדלק שנשפך לים. "אם פוגעים בתחילת השרשרת, צפויה פגיעה גם בהמשכה", אומר עמיר. כלומר, פגיעה בדגה שמשרתת לא רק את חיות הים, אלא גם את מערכות המזון של בני האדם.

שמורות הטבע הימיות שנפגעו בצורה הקשה ביותר הן שקמונה, הבונים, ראש הנקרה, תל דור, פלמחים, ניצנים, זיקים, אשקלון, גדור וחוף השרון.

איך מנקים את הזפת?

פעולת ניקיון החופים מורכבת מאוד. אם לא די בכך שאת הזפת לא ניתן לאסוף באופן מכני בסביבה החופית הרגישה ועל כן נדרשים מתנדבים רבים שיסייעו באיסוף ידני עדין, גושי הזפת סחפו עמם עצמים רבים מהים, והפכו לגושי פסולת מעורבת גדולים. כדי לטפל בזפת, יש להפרידה מיתר הפסולת, ולעיתים לקלף אותה באופן ידני וסיזיפי מסלעים ומצוקים לאורך החוף. בשלב זה, עורמות הרשויות את פסולת הזפת לצד הדרך.

פסולת מעורבת בשמן דורשת טיפול מיוחד. האפשרויות הקיימות הן טיפול ביולוגי או טיפול בשריפה. בישראל ישנם אתרים בהם ניתן לקלוט את הפסולת המזהמת שמצטברת מיום ליום בשטחי החופים, אך בשלב זה, אין יעד סילוק סופי למקום אשר בו תטופל פסולת הזפת.

כמה ליטרים של דלק נשפכו אל הים וזרמו לישראל?

דלק שנישא כדלק הינע (כבנזין לאונייה) יכול להגיע עד 4,000 טונות ויותר לאונייה (מזוט). בנוסף, בנתיבים ימיים אלה יש מכליות נפט המפליגות ונושאות בקרבן עד כ-250-300 אלף טונות נפט גולמי ומוצריו. על-פי המשרד להגנת הסביבה, בשל פריסת הזפת לכל אורך חופי הארץ, ברצועת חוף של כ-160 קילומטר, לא ניתן לאמוד בצורה מדויקת את כמות הדלק שנפלטה מהאונייה, אך מומחי המשרד להגנת הסביבה מעריכים כי ההיקף הוא בין עשרות למאות טונות של דלק.

מה אפשר לעשות כדי לעזור?

אזרחים רבים התגייסו במהלך סוף השבוע לניקיון, אך ברשות הטבע והגנים הדגישו שאין להגיע לשטח ללא תיאום עם גופי ההתנדבות - עמותת אקואושין, רשות הטבע והגנים או המשרד להגנת הסביבה, שכן המתנדבים נדרשים לעבור הדרכה מסודרת בשטח. איסוף הזפת כפסולת הינה פעולה מורכבת, ויתר על כן, מספר מתנדבים שעסקו היום בניקיון, פונו לאחר שחשו ברע בעקבות נשימת אדי זפת. לאחר התקרית, ביקשו ברשות הטבע והגנים מהציבור שלא להגיע באופן עצמאי, אלא למלא את פרטיהם בקישור הבא ולהמתין להנחיות. היות ומדובר במבצע ניקיון נרחב מאוד, מסובך וממושך, בתחילת השבוע יחלו הרשויות להפעיל באופן מסודר את המתנדבים.

קוראי גלובס מוזמנים לשלוח שאלות, תמונות, סרטונים וסיפורים בנושא לכתובת shani-a@globes.co.il