גלובס יערער על בקשת המשרד להגנת הסביבה לצו איסור פרסום בפרשת אסון הזפת

הצו אוסר על פרסום כל פרט מפרטי החקירה וכל פרט העלול לזהות את החשודים • במשרד להגנת הסביבה הסבירו את צו איסור הפרסום בכך ש"פרסומים בשלב הרגיש הזה עלולים לפגוע בחקירה מורכבת עם היבטים בינלאומיים"

ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל בחוף ים באשדוד בעקבות דליפת הנפט שגרמה לזיהום בחופי הארץ / צילום: קובי גדעון, לע"מ
ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל בחוף ים באשדוד בעקבות דליפת הנפט שגרמה לזיהום בחופי הארץ / צילום: קובי גדעון, לע"מ

לבקשת המשרד להגנת הסביבה, צו איסור פרסום על חקירת אסון הזפת שפקד את חופי ישראל הוצא היום (ב') בבית המשפט. הצו אוסר על פרסום כל פרט מפרטי החקירה וכל פרט העלול לזהות את החשודים, ובכללם שם כלי השיט, נמלי מוצאו והיעד אליו עשה את דרכו וכן פרטי המטען שנשא או נתיב השיט. בכוונת גלובס להגיש בקשה לביטול או צמצום צו איסור הפרסום, מתוך אמונה שזכותו של הציבור להיות שותף מלא להליך שקוף הנוגע לאחד המפגעים האקולוגיים המשמעותיים ביותר בתולדות המדינה.

בימים אלה מתנהלת החקירה בנושא ביחידה הארצית לשמירה הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה ובמשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה. במשרד להגנת הסביבה הסבירו את צו איסור הפרסום בכך ש"פרסומים בשלב הרגיש הזה עלולים לפגוע בחקירה מורכבת עם היבטים בינלאומיים".

לפי מידע שפרסם המשרד להגנת הסביבה ביום שבת, התקבל מידע ראשוני מהסוכנות האירופית EMSA (סוכנות הבטיחות הימית האירופית) ומ-REMPEC ממלטה (מרכז אזורי לתגובה לזיהומי ים בים התיכון) על אפשרות לזיהוי של כתם שמן שאירע ב-11 בפברואר כתוצאה מפליטה מאונייה, מול אזור אשקלון, במרחק של כ-50 קילומטר מחופי ישראל.

כתם חשוד זה, הנמצא מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל, זוהה באמצעות לוויין, והוא נבדק על-ידי המשרד להגנת הסביבה כמקור אפשרי לזיהום, על-ידי שימוש במודל לחיזוי תנועת ים. תוצאות המודל מראות התאמה טובה למקור וחיבור שלו לגושי הזפת הנפלטים בימים האחרונים בחופים - הן מבחינת הזמן והן מבחינת המרחב שנפגע. בשלב זה בדיקת המשרד להגנת הסביבה מעלה אפשרות לשיוך של לפחות 10 אוניות שחלפו בזמן ובמקום המתאימים להיווצרות כתם השמן.

בארגוני הסביבה  קיבלו את ההודעה על בקשת המשרד להגנת הסביבה בתמיהה. ארגון הסביבה "אדם טבע ודין" בוחן את האפשרויות המשפטיות לערער על הצו ולהגן על זכות הציבור לדעת. לדברי עמית ברכה, מנכ"ל הארגון, "הסתרת כל הנושאים הקשורים בחקירת אסון הזפת היא פגיעה אנושה באמון הציבור בממשלה וברגולטורים שאמורים להבטיח את ביטחונו של הציבור והסביבה. בנושאים סביבתיים, בטח כאשר מדובר באסון בסדר גודל כזה, השקיפות ומסירת המידע לציבור הן קריטיות ומעוגנות בחוק ופסיקה.

"גם במקרה של קצא"א היה חיסיון מוחלט על כל פרט הקשור לנושא, ובעקבות עתירה שלנו לבג"ץ לאחר הדליפה בעברונה ב-2014, נקבע כי חרף הטענה הביטחונית לא יהיה חיסיון על נושאים סביבתיים. המסקנה המתבקשת היא שגם טענות ביטחוניות אמורות להביא להסתרה מינימלית של מידע ולהיות מאוזנות אל מול זכות הציבור לדעת".

מאיה יעקבס, מנכ״לית ארגון "צלול", מסרה: "כשהגורמים הפועלים בים ומייצרים סיכון זיהום הם חברות נפט וספנות עשירות ורבות השפעה על הרגולטור, 'צלול' דורשת חקירה שקופה ולהסיר את הצו לאלתר".