מגילת אסתר יכולה לשמש מבוא ראוי למגילת העצמאות של האישה. זהו מסמך חברתי, מקורי, שדרכו ובאמצעותו ניתן לבחון את השינוי בגדרות התפקיד של נשים, בהבדלי גישות ביחס למעמד האישה ובתנודות חיוביות שחלו במהלך השנים בעולם הפטריארכלי.
העובדה שהמגילה, באופן חריג ובולט, נקראת על שם אישה, היא כשלעצמה מובילה אותנו היישר אל השורה התחתונה והעיקרית: מעמד האישה תלוי בתודעתה, בעצמאות מחשבתה ובכוח רצונה ובשינויים החברתיים שהאישה והנשים מובילות בנחישות.
בעיני המלך אחשוורוש נחשבה האישה כחפץ וככלי שעשועים, לא כאדם בעל ערך עצמי. במצב רוח עליז וכטוב לבם ביין, מורה המלך לעבדיו להביא את ושתי, כדי להציג את יופייה לעיני אורחיו. והנה הפתעה: המלכה ממאנת לבוא. אפילו היא, שעוד לא הספקנו במגילה להתוודע לדמותה, מכירה בזכותה על גופה. היא לא רוצה להיות חפץ המוצג לראווה (וזה עוד לפני שהומצאה המילה-החפצה).
סירובה מתפרש כאיום על ההגמוניה הגברית ועל הנורמות הנהוגות. המלך ושריו פוחדים ממה שיופיע בטורי הרכילות; "כי יֵצֵא דבר המלכה על כל הנשים להבזות בעליהן בעיניהם". ובעיקר חששם הוא שבעקבות התנהגותה העצמאית הם יחדלו "לִהְיוֹת כָּל-אִישׁ שֹׂרֵר בְּבֵיתוֹ"
התוצאה צפויה: ושתי מסולקת ללא זכות ערעור וללא פיצוי מביתה. התנהגותה העצמאית הנתפסת כלעומתית, עולה לה בחייה ובמעמדה. לצערנו, דפוסי זלזול, פגיעה ואלימות נגד נשים - פיזית, מילולית או כלכלית - חוזרים על עצמם לאורך שנים כמו מעגל סגור.
אפשר למצוא אותם בכל השכבות ובכל הגילאים, חוצים מגזרים, גילאים, דורות וגבולות גיאוגרפיים. לכאורה, אין אישה חסינה. מקרי השפלה ומכות ורצח במשפחה, מוכרים היטב לכל בעלי המקצוע, שעוסקים בתחום, אך הם יורדים מהכותרות ומהתודעה הציבורית באותה מהירות שצפו.
עכשיו נקלעת אסתר ל"אודישן" בבית המלך. אין מבחני אישיות, אין צורך בתואר אקדמי. דרושים רק נתוני פתיחה בנוסח ריאליטי כמו נערת המים, חביבת הקהל בדרום או מלכת היופי של הצפון. התחרות הזאת זרה לאסתר, אבל היא נאלצת להתפשר עם מצפונה, רק למען ייעוד היסטורי, שהדוד מרדכי מפרט באוזניה. נאמר לה במפורש; "כי אם החרש תחרישי... את ובית אביך תאבדו". והיא אכן מגלה כי הסכנה מוחשית.
אסתר המלכה עוברת מהפך אישי, המחייב אותה לגלות אקטיביות ולהתחיל לפעול, גם אם הפעולה מלכתחילה מנוגדת לאופייה ולצניעותה. יש לה משימה לאומית. תוך סיכון עצמי, היא הופכת להיות אישה דומיננטית בחצר ובממלכה. מובילה וממנה את מרדכי על בית המן. מתחבלת תחבולות ודורשת מהמלך להגן על זכויות בני עמה היהודים.
ובמהלך ההתרחשויות, פתאום גם זכותה כאישה מובילה, מתחיל להיראות טבעי. פתאום האישה הזו אקטיבית, מסוגלת לשלוט בתהליכים ואפילו להגן על כבודה ומעמדה כאישה.
המסר מסיפורה של אסתר מתחבר למילותיהם של רמי קליינשטיין ותמי סמטרי, כפי ששרה שירי מימון: תסמכי שוב על עצמך, תאמיני בדרכך, יש בנו כוחות שלא הכרת... תבקשי גם בשבילך את כל מה שלב צריך בשביל לפעום, והגוף - בשביל לחלום. אנחנו, נשים וגברים, נהיה שם בשבילך לגלות את הכוחות, לחלום ולבצע.
הכותבת היא יו"ר תנועת האישה הדתית-לאומית "אמונה"
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
