כשתביעות ייצוגיות הופכות לסחיטה בחסות החוק

תובענה ייצוגית היא כלי חשוב לטובת האזרח הקטן, ואסור שתשמש לדריסתו

תביעות ייצוגיות / אילוסטרציה: Shutterstock, Morakot Kawinchan
תביעות ייצוגיות / אילוסטרציה: Shutterstock, Morakot Kawinchan

כשמנכ"ל חברת עיצוב ציפורניים קיבל הודעה כי הוא נתבע על סך 3 מיליון שקל בגין אי נגישות לאנשים עם מוגבלויות, הוא היה בטוח שמדובר בטעות. כל הסניפים שלו נגישים ומשרתים בעלי מוגבלויות, וגם אתר האינטרנט שלו מונגש כחוק מהיום הראשון. אך התברר כי על אף ההשקעה הרבה בנגישות, כפי שיעידו הלקוחות עצמם, החברה שכחה לציין באתר איזו התאמה קיימת בכל סניף כנדרש בדין. ועל טעויות, כידוע, משלמים.

חברת הפדיקור אינה לבד. עסקים רבים ברחבי הארץ סובלים מתופעה דומה: תובעים-ייצוגיים מחפשים הפרות חוק אזוטריות, בעיקר על-ידי עסקים קטנים שאינם מודעים לכל רגולציה חדשה שנכנסת לתוקף, ושמקימות עילה לתביעה ייצוגית. הטקטיקה פשוטה: בעלי העסקים נבהלים, רצים לשכור עורך דין בעשרות אלפי שקלים, נגררים לבית המשפט בעל כרחם ובסוף מסכימים להסדר לפיו יתנהלו מכאן ואילך לפי החוק, התביעה תימחק, והם ישלמו לתובעים סכום נאה.

הבעיה הזו החריפה בתקופת הקורונה: לצד הפגיעה הכלכלית הישירה שספגו עסקים רבים, חלק מהם עשו שינויים באופי השירות והמכירה שלהם, כמו מעבר לפעילות מוגברת באתר האינטרנט. פעמים רבות הם אינם מודעים לחובות רגולטוריות חדשות שמוטלות עליהם, מה שפותח פתח להגשת תביעות ייצוגיות נגדם. לצד זאת, עורכי דין שפרנסתם נפגעה מחפשים דרכים קלות וזולות להרוויח כסף.

ההוצאות המשפטיות הכבדות על בתי העסק עלולות למוטט אותם

מדובר בתופעה רחבה שרוב הציבור אינו מודע לה. מחקר של הרשות השופטת מהשנים האחרונות מעלה כי כשליש מהתביעות הייצוגיות שהוגשו הן תביעות בשיטת מצליח. עורכי דין מגישים תביעות של מיליוני שקלים במטרה מראש להגיע להסדר עם הנתבעים, שבסופו של דבר ישלמו להם בדרך כלל כ-25 אלף שקל בממוצע. ההוצאות המשפטיות הכבדות על בתי העסק עלולות למוטט אותם, בייחוד כשמדובר בעסקים קטנים. הנפגעים האמיתיים מהפרת החוק, ככל שישנם, לא ייהנו מפירות התובענה - לעתים נדירות בלבד כוללת ההסכמה גם פיצוי לחברי הקבוצה שנפגעו מההפרה. המרוויחים הגדולים הם כמובן עורכי הדין של שני הצדדים שגורפים שכר-טרחה מכובד.

תביעות מסוג זה אמנם לא היו כוונת המחוקק, אך מבנה החוק הנוכחי למעשה מעודד את התופעה. אחת המטרות המוצהרות של חוק תובענות ייצוגיות היא אכיפה אזרחית. לעיתים קרובות המדינה מחוקקת חוקים בלי כל כוונה להשקיע באכיפתם; תחת זאת היא מעודדת אזרחים לוודא שהחוק נאכף, ובמקרה שלא - הם יכולים לתבוע את המפר ולהרוויח כסף מהתביעה. תביעות ייצוגיות הן כלי נהדר עבור אזרחים לאכוף את החוק, והגמול הכספי הוא חשוב כדי לתמרץ את האזרח לשמור על האכיפה ועל ההרתעה. מצד שני, המנגנון של תביעות ייצוגיות אינו יודע לברור בין חשיבות של חוקים. הוא מעודד לתבוע על הכל באותה מידה, ובנוסף אינו מתמחר נכון את הנזק שנגרם מכל הפרה.

פתרון אפשרי לכך הוא לתת לצדדים אפשרות לסיים את ההליך מוקדם יותר, כלומר בזול יותר. יש לתקן את המנגנון החוקי כך שבשלב ראשוני של התביעה, ובלי התערבות בית המשפט, הנתבע יוכל לתקן את ההפרה ולשלם לתובע גמול בסכום קבוע מראש על כך שהאיר את עיניו בנוגע להפרה. כך יוכל הנתבע להתמודד עם הסוגיה במהירות, בעלות לא גבוהה, מבלי להזדקק לשירותיו של עורך דין ומבלי להיכנס למערבולת של הליך משפטי. מהצד השני, מנגנון כזה ישמור על התמריץ לאכיפה אזרחית וייצר ודאות אצל שני הצדדים.

תובענה ייצוגית היא כלי חשוב במקרים מתאימים, וקשה למנוע לחלוטין תביעות קטנוניות; אולם יש למזער את פגיעתן הרעה בעסקים בישראל.

הכותבת היא חוקרת במחלקת ליטיגציה בפורום קהלת

צרו איתנו קשר *5988