"ידעתי שאתלכלך בפוליטיקה, אך האמנתי שנרוץ עד הסוף. החלטתי לקפוץ פנימה"

אישי: בת 48, בזוגיות ואם לשניים מנישואים קודמים, גרה ברמת גן

מקצועי: נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי ומרצה לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה

אני: פמיניסטית, מונעת לתיקון אי שוויון ולהפיכת ישראל למקום טוב יותר. לא צריכה הרבה - משפחה, חברים, ים ושמש, ואני מסודרת.

משפחה: של אבא הוגלתה מספרד למרוקו במאה ה-15 וסבא רבא הגיע לחיפה ב-1860, וחצה את הגבול ללבנון. סבא התיישב בסוריה וכשמונה לנספח הצבאי של שארל דה גול עבר לביירות, שם גדל אבא והכיר את אמא - בת למשפחה אמידה של סוחר קרקעות. היא למדה ציור בבית הספר הגבוה לאמנויות בעיר, לאבא היו חנויות בגדים, הם התחתנו וחיו חיים נוחים. ב-1969 עלו לארץ, נשלחו למעברה, ועם מעט הכסף שאמא הביאה איתה, קנו דירה בחולון. היא לימדה אנגלית ושרטוט טכני ואבא עבד בחברת ביטוח.

ניוון שרירים: אמא נולדה עם ניוון שרירים וההידרדרות הייתה הדרגתית: מאישה בריאה לחלוטין, עברה להליכון, לכיסא גלגלים, שיתוק בגפיים, עד שרק הראש זז. נפשית, הייתה חזקה וניהלה את כולנו. נפטרה לפני שש שנים.

ילדות: חולון, סביבת עולים מכל העולם. בבית דיברנו ערבית וצרפתית, ועד היום אני מרגישה שחסרות לי מילים בעברית. הייתי פרא אדם, שיחקתי טניס וסטנגה בחוץ עם חברים. למדתי בתיכון חדש במגמה ריאלית פיזיקלית, הייתי אלופת הארץ לנוער בשחמט, ניגנתי על קלרינט בתזמורת והתאמנתי בקראטה. אחרי השחרור מהערביסטים של 8200, טסתי לחודש בפריז וחזרתי לארץ ללמוד.

לימודים: אחרי סמסטר במתמטיקה-פיזיקה עברתי למחשבים ומדע המדינה באוניברסיטת ת"א ועבדתי כרל"שית של יאנוש בן גל בחברת תה"ל (תכנון המים לישראל). בגיל 22 התחתנתי עם המרצה שלי, פרופ' גד ברזילי. נפרדנו לפני 12 שנים, כשהיינו בוושינגטון. אנחנו ביחסים מצוינים, גרים קרוב ברמת גן ויש לנו שני בנים מקסימים.

קריירה: הייתי שנתיים בצ'ק פוינט וכשגדי ואני החלטנו לטוס לארצות הברית, תוכנן שאקבל שם ג'וב ואז הסניף נסגר ואני התפטרתי. תוך שבוע בעמק הסיליקון מצאתי עבודה בנטקלארק - סטארט-אפ שעסק בממשל מקוון. כשחזרנו לארץ אחרי שנה, סיימתי את התואר השני בניהול מערכות מידע והחלטתי לוותר על ההייטק והכסף וללכת לדוקטורט.

אקדמיה: עשיתי דוקטורט בניהול מערכות מידע באוניברסיטת ת"א. כשאחד המרצים הלך לעולמו, פנה אליי הדיקאן וביקש שאחליף אותו בקורס אינטרנט ומסחר אלקטרוני. הסכמתי בתנאי שאלמד את כל הקורסים של האינטרנט וכדוקטורנטית תפקדתי כחברת סגל. כשסיימתי דוקטורט טסנו לוושינגטון. לימדתי בבית הספר למידע באוניברסיטת וושינגטון, הפכתי לחברת סגל ואחרי שבע שנים בארה"ב, חזרנו לארץ וחמש שנים נוספות הייתי על הקו בחצי תקן. ביום שהבן התגייס, הפסקתי את הטיסות. פרסמתי ספר עם הדוקטורנט שלי על ויראליות של הפצת מידע, שזכה בפרסים ואני חברת סגל בבינתחומי בהרצליה.

פעילות ציבורית: מזינה את המחקר, ולהיפך. כבר למעלה מ-20 שנים אני מופיעה בוועדות מדע וטכנולוגיה, מייצגת את ישראל בעולם, פעילה באיגוד האינטרנט ובתנועה לזכויות דיגיטליות, חברה בדירקטוריון של הסדנה לידע ציבורי, בוויקימדיה, ובכל מה שקשור לאיכות שלטון, שקיפות, טכנולוגיה וחברה.

פוליטיקה: תמיד הייתי פעילה בחברה האזרחית - הייתי שותפה בוועדת בייניש (הוועדה הציבורית לבחינת חוק דרכי תעמולה, 2017), ייצגתי את ישראל באו"ם, עמדתי בראש הוועדה לבינה מלאכותית, הקמתי את "פרטיות ישראל" ונאבקתי נגד המאגר הביומטרי, ואחרי שיחה עם חולדאי וניסנקורן על ערכים, החלטתי לקפוץ פנימה ולהצטרף למפלגת הישראלים. ידעתי שאתלכלך, ושיפרסמו עליו פייק ניוז, ובגלל שאני מכירה את המגרש היטב, הייתי בטוחה שאהיה נאמנה לערכיי. האמנתי שנרוץ עד הסוף. ביום שבו חולדאי הודיע על פרישה הלכתי לים שאני כל-כך אוהבת והייתי שלמה עם עצמי. שלושה ימים אחר כך כבר הייתי עמוק בהקמת החטיבה לדאטה, ממשל ודמוקרטיה בבינתחומי, שאמורה להכשיר את אנשי הרגולציה והדאטה במנהל הציבורי.

מיכאל איתן: בן זוגי. נפגשנו בכנס איגוד האינטרנט כשנחשב ל"מר אינטרנט" של הכנסת. ב-4 השנים האחרונות אנו מתמודדים עם מחלת הפרקינסון שלו. לאחרונה עבר פרוצדורה רפואית שאני מקווה שתשפר את איכות חייו.

פנאי: ים. אני הולכת שעה וחצי יחפה על החוף, מנקה רעלים.

תפיסת עתיד: רוצה לשנות, יכול להיות שגם בפוליטיקה, כי אני מאמינה במדינה שלנו.