סגן נשיא בפייסבוק העולמית בטור מיוחד: "כלי התקשורת בוחרים לשתף אצלנו סיפורים, אנחנו לא גונבים מהם לרווחתנו"

הטענות שחזרו על עצמן בימים האחרונים הן שפייסבוק גונבת או משתמשת בעיתונות המקורית למען הרווח של החברה – טענות שהיו ועודן שגויות • ניק קלג, סגן נשיא בפייסבוק העולמית, מגיב לראשונה בטור מיוחד לגלובס על פרשת פייסבוק והתכנים החדשותיים באוסטרליה

ניק קלג, סגן נשיא בפייסבוק העולמית וסגן ראש ממשלת בריטניה לשעבר / צילום: Reuters, Stefan Rousseau
ניק קלג, סגן נשיא בפייסבוק העולמית וסגן ראש ממשלת בריטניה לשעבר / צילום: Reuters, Stefan Rousseau

בשבוע שעבר, בצעד שאולי נתפס כפתאומי ודרמטי בעיני רבים, הודענו בפייסבוק כי נפסיק שיתוף תכנים חדשותיים על גבי הפלטפורמות שלנו באוסטרליה. מאז העניין נפתר, בעקבות דיונים עם ממשלת אוסטרליה - ואנחנו מצפים לנהל משא-ומתן עם כלי התקשורת ולאפשר לאוסטרלים לשתף שוב תכנים חדשותיים. הרבה אנשים שואלים, ובצדק - על מה כל המהומה?

לתפיסתה של פייסבוק, בלב העניין יש חוסר הבנה בסיסי של מערכת היחסים בין פייסבוק לבין כלי התקשורת. כלי התקשורת עצמם הם אלה שבוחרים לשתף את הסיפורים שלהם במדיות החברתיות, או הופכים אותם לזמינים לשיתוף על-ידי אחרים - כי הם מקבלים מכך ערך. זו הסיבה לכפתורים באתרים שלהם, שמעודדים את הקוראים לשתף את הפרסומים השונים.

אם אתם לוחצים על לינק שמשותף בפייסבוק, אתם יוצאים מהפלטפורמה ומגיעים לאתר של כלי התקשורת עצמו. בדרך זו, בשנה האחרונה פייסבוק יצרה קרוב ל-5.1 מיליארד הפניות לכלי תקשורת אוסטרלים, והשווי המוערך של הפניות אלה בעבור תעשיית החדשות המקומית עומד על כ-407 מיליון דולר אוסטרלי.

הטענות שחזרו על עצמן בימים האחרונים הן שפייסבוק גונבת או משתמשת בעיתונות המקורית למען הרווח של החברה - טענות שהיו ועודן שגויות. אנחנו לא לוקחים או מבקשים את התוכן שעליו התבקשנו לשלם, במחיר שעלול היה להיות מופקע. למעשה, החיבור לתכנים חדשותיים הוא רק חלק קטן מהחוויה שמקבלים המשתמשים בפייסבוק. מתוך 25 פוסטים בפיד שלכם, הסיכויים הם שפחות מאחד יכלול קישור לתוכן חדשותי - ומשתמשים רבים מעידים כי הם יעדיפו לראות אפילו פחות תוכן חדשותי ופוליטי.

כפי שטים ברנרס-לי, ממציא "הרשת הכלל-עולמית", הזהיר, החוק האוסטרלי עלול להפוך את האינטרנט שאנחנו מכירים לבלתי אפשרי - וטוען כי דרישת התשלום על החיבור לתוכן מסוים ברשת מסתכנת בהפרה של אחד מהעקרונות הבסיסיים ביותר של האינטרנט.

האינטרנט, לטוב ולרע, שיבש את תעשיית החדשות. כל מי שיש לו חיבור לרשת יכול להקים אתר או לכתוב בלוג; אך לא כל אחד יכול להקים עיתון. כשהפרסומות התחילו לעבור מהפרינט לדיגיטל, כלכלת החדשות השתנתה, והתעשייה כולה נדרשה להתאים את עצמה. חלק עברו את המעבר לאונליין בצורה חלקה, בעוד שאחרים התקשו לעשות זאת. זה מובן שחלק מהקונגלומרטים תקשורתיים רואים בפייסבוק כמקור פוטנציאלי לכסף שיפצה על ההפסדים שלהם - אבל האם זה אומר שהם יכולים לדרוש צ'ק פתוח?

זה מה שהחוק האוסטרלי, בגרסתו המקורית, היה עושה. פייסבוק הייתה נדרשת לשלם כמות בלתי מוגבלת של כספים לקונגלומרטים תקשורתיים רב-לאומיים, בתוך מסגרת של בוררות, שמלכתחילה מתארת באופן מוטעה את מערכת היחסים בין כלי התקשורת לבין פייסבוק. בתוך כך אפילו לא הייתה התחייבות שהכסף ישמש למימון עיתונות, או יאפשר תמיכה בכלי תקשורת קטנים יותר. זה כמו להכריח את כל יצרני הרכב לשלם כסף לתחנות רדיו, רק בגלל הסיכוי שאנשים יאזינו לרדיו בזמן הנסיעה - ואז גם לתת לתחנות הרדיו עצמן לקבוע את המחיר. זה אירוני לראות כיצד חלק מכלי התקשורת הגדולים ביותר, שדגלו זה מכבר בשוק חופשי ובחתימה על הסכמים מסחריים מרצון, כעת תומכים בקביעת מחירים בחסות המדינה.

זו לא הייתה החלטה שהתקבלה בקלות

האירועים באוסטרליה ממחישים את הסכנה שבהסוואת סבסוד כספי מאחורי תפיסה מעוותת של האופן שבו האינטרנט עובד. כדי לעמוד בדרישות שהוצבו, לפייסבוק היו שתי אפשרויות - להציע סבסוד פתוח לקונגלומרטים התקשורתיים הרב-לאומיים, או להסיר את החדשות מהפלטפורמה שלנו באוסטרליה. לשמחתנו, אחרי דיונים נוספים, ממשלת אוסטרליה הסכימה לשינויים שיעודדו משא-ומתן הוגן ללא האיום המרחף של תהליכי בוררות בלתי צפויים.

אנחנו מבינים שההחלטה לעצור את שיתוף החדשות באוסטרליה נראתה כאילו הגיעה משום מקום. כבר לפני חצי שנה, פייסבוק הציפה שהיא עלולה להידרש לצעד שכזה - הרבה לפני שהמהלך "הפתאומי" קרה בפועל. אנחנו נמצאים בדיונים עם הממשלה האוסטרלית כבר שלוש שנים ומנסים להסביר מדוע החוק המקורי, ללא התיקונים, מציב מסגרת שלא ניתן לעבוד בה.

זו לא הייתה החלטה שהתקבלה בקלות. אבל כשזה הגיע, היינו צריכים לנקוט פעולה במהירות ובאופן חוקי, לפני שהחוק החדש נכנס לתוקף - ולכן גם טעינו באכיפת יתר. כשעשינו זאת, תכנים מסוימים נחסמו בשוגג. למרבה המזל, ניתן היה לתקן את מרבית החסימות.

אפשר גם לנקוט גישה אחרת. פייסבוק מוכנה לשתף פעולה עם כלי התקשורת. אנחנו מכירים בכך שעיתונות איכותית היא חלק בלתי נפרד מחברה מפותחת - היא זו שמיידעת ומעצימה את האזרחים ושמה את האחריות על בעלי הכוח. לכן השקענו 600 מיליון דולר מאז 2018 בתמיכה בתעשיית החדשות, ואנו מתכננים להשקיע עוד לפחות מיליארד דולר בשלוש השנים הקרובות.

בחודש שעבר, פייסבוק הודיעה על עסקאות עם The Guardian, Telegraph Media Group, Financial Times, Daily Mail Group, Sky News ורבים נוספים, ביניהם גם עיתונים מקומיים ומגזיני לייף סטייל, בהן תשלם עבור תוכן במסגרת המוצר Facebook News שיפעל בבריטניה - טאב חדש שתחתיו יוצגו כותרות וסיפורים, לצד תכנים חדשותיים שיותאמו לתחומי העניין של הגולש. עסקאות דומות הושגו גם עם עיתונים בארה"ב, ופייסבוק נמצאת במשא-ומתן פעיל עם גופים נוספים בגרמניה ובצרפת.

ישנן דאגות לגיטמיות סביב הגודל והעוצמה של חברות הטכנולוגיה, כפי שעולות סוגיות רציניות כתוצאה מהשיבוש שהאינטרנט גרם לתעשיית החדשות. החששות הללו צריכים להיפתר באופן שבו חברות הטכנולוגיה מקבלות עליהן את האחריות, בו-בזמן שחופש העיתונות נשמר. אבל פתרון חדש צריך להתבסס על האופן שבו נגזר הערך מחדשות ברשת, ולא על בסיס תיאור הפוך של האופן בו חדשות ומידע זורמים ברשת.

האינטרנט זקוק לכללים חדשים שיתאימו לכולם, לא רק לתאגידי מדיה גדולים. על-ידי עדכון הרגולציה באינטרנט, אנו יכולים לשמור על מה שהכי טוב בו - החופש של אנשים לבטא את עצמם והיכולת של יזמים לבנות דברים חדשים. חוקים חדשים פועלים רק אם הם מועילים לכמה שיותר אנשים, ולא מגנים על האינטרסים של מעטים.

הכותב הוא סגן נשיא לתקשורת ומדיניות בפייסבוק העולמית וסגן ראש ממשלת בריטניה לשבר