אכפת לממשלה משמירה על בריאות הציבור? לא כשמדובר בנגב

בתקופה זו, בה המטרה לשמור על בריאות הציבור עומדת מול עיניהם של מקבלי ההחלטות, יש מי ששוכח את תושבי ערד והסביבה

שדה בריר / צילום: גילי סופר
שדה בריר / צילום: גילי סופר

משבר הקורונה חיזק את חשיבותן העצומה של ההנחיות היוצאות מטעם משרד הבריאות לשם שמירה על בריאות הציבור. חלק נכבד מחברי הממשלה מציינים כי מדובר בהנחיות מצילות חיים, אך מעניין לראות שכאשר מדובר על הנחיות שהציע משרד הבריאות, אשר נועדו לשמור על בריאות הציבור מפני זיהומים שמקורם בכרייה, חציבה או תעשייה - זה כבר פחות מעניין את ממשלת ישראל.

נראה כי לאף אחד במדינה לא אכפת אם עשרות אלפי תושבי ערד והסביבה ינשמו על בסיס קבוע לאורך עשרות שנים אבק מסוכן שקיים חשש שיעלה את הסיכון לתמותה, לתחלואת סרטן ולמגוון מחלות נוספות. אחרת, אין כל סיבה מדוע משרדי הממשלה, ובראשם משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה, ושרים בכירים בממשלה מקדמים במרץ ובנחישות את הקמת מכרה הפוספטים בשדה בריר בסמיכות לבתי התושבים, ובכך חורצים את גורל אזרחי המדינה על סמך נתונים לא מדויקים.

חברת כיל פועלת כבר קרוב לשני עשורים לקבלת אישור לפתיחת מכרה פוספטים בשדה בריר שמתפרס על 13 אלף דונם, ללא מכרז וללא כל תמורה, על אף התנגדות נחרצת של משרד הבריאות, כאשר עיקר הטענות של התושבים מופנות כלפי המשרד להגנת הסביבה ומינהל התכנון במשרד הפנים, שנראה כי נפלו בידי תאגיד הכימיקלים, תוך חשש לזלזול בחיי אדם מחד, ובנורמות של מינהל תקין וצדק מאידך.

למעשה, מלבד משרד הבריאות שנעמד על הרגליים האחוריות ודרש במסגרת דיונים בין-משרדיים לבחון את ההיבטים הבריאותיים במסגרת התוכנית להקמת המכרה, נראה כי את נבחרי הציבור בכלל לא מעניין שרמות זיהום האוויר יעלו לתושבי ערד, כסיפה והכפרים בבריאותם ובחייהם. כנראה שחיי תושבי הדרום הם מחיר קטן עבור המדינה.

המדינה מתעלמת מההנחיות הברורות של משרד הבריאות, ובתמורה למה? לריצוי תאגיד בבעלות משפחת עופר, שמבטיח להחיות את הכלכלה האזורית, אך בפועל גם יעשיר את כיסי בעליו.

וכאילו לא די בזאת, בשיאו של משבר הקורונה תעוזתה של כיל הגיעה לשיאים חדשים, כאשר שלחה מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, בו ציינה כי עיכוב ההחלטה על כריית פוספט בשדה בריר עלול להוביל להפסקת פעילות החברה ובכך לסכן את העסקת 1,000 עובדיו.

כבר מתחילת הליכי תכנון המכרה, כיל הגישה למדינה דוח שסוקר את השפעת הכרייה על הסביבה. תושבי ערד הפגינו ערנות והזמינו מומחים שחקרו ומצאו טעויות והטעיות חמורות בדוח. הם לא היו לבד: משרד הבריאות בחן את הסוגיה, פעם אחת על-ידי מומחים ישראלים ופעם נוספת על-ידי מומחה חיצוני בלתי תלוי בעל שם עולמי. אלה קבעו חד-משמעית כי המכרה חורג מהסטנדרט המקובל בעולם המערבי, וכי נשקפת סכנה אמיתית לתושבי האזור.

בנוסף, נציגי משרד הבריאות גיבשו הנחיות מפורטות הנוגעות להיבטים הבריאותיים בהליכי אישור תוכניות של כרייה וחציבה, אשר מטרתן למנוע סיכון של בריאות התושבים המתגוררים בסמוך לאתרים בהם מתוכננים פרויקטי תשתית לאומיים.

ההנחיות לבחינת ההיבטים הבריאותיים, כפי שהוגשו על-ידי משרד הבריאות, צומצמו בצורה משמעותית והוטמעו בתסקיר ההשפעה על הסביבה הקבוע בחוק, כך שההיבט הבריאותי נותר ללא התייחסות מהותית, מקיפה ומעמיקה. אין מדובר בהיעדר נתונים או אלטרנטיבות אותם יכלה המדינה לשקול לפני קבלת החלטה כה דרמטית, אלא בנתונים שהיה על הפוליטיקאים לקבל.

עתה תולים התושבים את תקוותם האחרונה בבית המשפט הגבוה לצדק, בעתירה שהוגשה בבג"ץ (5558/18 עיריית ערד נגד המועצה הארצית לתכנון ולבנייה), שעתיד להכריע בקרוב האם להפסיק את קידום תכנון המכרה בשדה בריר.

אנו התושבים מבקשים הכרעה שתהלום את השכל הישר, החלטה רציונלית שראויה לכבוד ושומרת על בריאות הציבור, ולא מדיניות ממשלתית המתבססת על שיקולים פוליטיים או אדישות כלפי האזרח הקטן.

יש ברירה אחרת לשדה בריר, יש אתרים נוספים לכרייה, ומדינת ישראל מחויבת לבחון מחדש את עתיד תעשיית הפוספטים בישראל, תוך בחינה מחודשת של כלל הגורמים ומבלי החשש הקיים של פגיעה בחיי אדם. תושבי ערד והסביבה נחושים במאבקם ולא ינוחו עד שהתוכנית לכריית פוספטים בשדה בריר תיגנז לעד. 

הכותבת היא תושבת ערד וחברת מועצת עיריית ערד