"אירוע הזפת: תמרור אזהרה למה שיכול היה לקרות אילו היה מדובר באירוע גדול"

לפי הערכות ראשוניות של המכון לחקר ימים ואגמים, מקורה של הזפת בשפך נפט בגודל כ-20 ק"מ מרובע • למרות שהזפת התפרסה על חופי הארץ מצפון לדרום, במונחים עולמיים, מדובר באירוע בסדר גודל בינוני-קטן • המכון אף מצא שיירי נפט במים

התצטברות זפת על החוף / צילום: מרכז למחקר סביבתי חיפה
התצטברות זפת על החוף / צילום: מרכז למחקר סביבתי חיפה

כשבוע לאחר שהחלו כמויות גדולות של זפת להיפלט לחופי ישראל, פרטים חדשים הנוגעים לאסון הזפת בחופי ישראל, עולים מהערכות שביצעו בשבוע האחרון במכון לחקר ימים ואגמים. לפי הערכות העולות מבדיקות שבוצעו במכון באמצעות מודלים, מקורה של הזפת בכתם שמן בגודל כ-20 ק"מ מרובע. זהו אירוע המוגדר בסדר גודל קטן עד בינוני, בו נשפכו לים עשרות עד מספר מאות טונות של נפט, שהתפשטו כ-50 ק"מ מחופי מרכז-דרום הארץ.

פרופ' ברק חרות, מנכ"ל המכון, מדגיש בשיחה עם גלובס כי העובדה שאירוע המוגדר בסדר גודל קטן עד בינוני הוביל לנזקים בכל חופי ישראל ומהווה אירוע מתמשך ורב מערכתי, מעידה על כך שמדובר ב"תמרור אזהרה משמעותי מאוד למה שיכול היה לקרות אילו היה מדובר באירוע בינוני או גדול״.

במכון לחקר ימים ואגמים השתמשו בנתוני הלווין ובהערכת הסוכנות האירופית EMSA, כפי שנמסרה למשרד להגנת הסביבה, על אזור חשוד בכתם נכון ליום ה-11 בפברואר. מוערך כי התקרית שהובילה לשפך נפט לים, ולזיהום חופי ישראל בזפת ארעה מספר ימים קודם לכן, ובהתאם נעשתה הרצה של המודל אחורה בזמן להערכת מיקום הכתם קודם לכן. "הזפת היא תוצר שמתפתח ממזוט או מנפט גולמי, ולוקח לו כמה ימים להתפתח ולהפוך לזפת", מסביר חרות. זה שקיבלנו זפת, זה אומר שאירוע הדליפה היה לפחות שבוע ימים לפני שהזיהום הגיע לחופים".

חרות ואנשיו הריצו מודל לחיזוי התפשטות דליפת שמן על בסיס מודל הידרו דינמי שחוזה גלים וזרמים, כדי לזהות את המקור שממנו הגיעה הזפת, ולשחזר את נדידת הכתם. האזור החשוד לפי EMSA נכנס אף הוא למודלים, והתאים לצורת הפיזור בחוף. מדי כמה ימים, במכון לחקר ימים ואגמים מריצים מחדש את המודל, כדי לנסות לחזות נחיתות נוספות של זפת על החוף, כתוצאה מפעילות גלים וזרמים שעלולה להוביל לחזרת זפת מהחוף אל הים, וחוזר חלילה. החיזוי מועבר מידי יום למשרד להגנת הסביבה להיערכות במידה ויש חשש להחפה חוזרת.

"מתקני ההתפלה המשיכו לעבוד באופן רציף"

בדיקה ראשונית נוספת שנעשתה במכון לחקר ימים ואגמים, העלתה אף היא ממצאים מעניינים, הנמצאים בשלבי בירור ראשוניים. ב-24 לפברואר הורד גליידר (glider), רובוט (דאון מימי הפועל כצוללת אוטונומית בהנחיה מהיבשה) הנע במים שבכוחו לזהות הידרוקרבונים (תרכובות של פחמימנים המצויים בנפט). זאת, במטרה להבין את ההשפעה של שפיכת הנפט על איכות מי הים של ישראל, המשמשים גם את מתקני ההתפלה והופכים למרבית מי השתייה של האזרחים.

הגליידר זיהה בשלב הראשוני אותות של נפתלן ופננתרן (שיירי נפט) בעמודת המים העליונה. כלומר, במרחק של עד כ-17 ק"מ מהחוף ובעומק של עד 200 מטרים. אלו, כאמור, תוצאות ראשוניות הדורשות כיול ובדיקות נוספות, בכדי לוודא מה ריכוז החומרים הללו, ומידת השפעתם על הסביבה האקולוגית ובני האדם. ריכוז מומס במים מעל 4.6 חלקים לביליון של פננטרן, למשל, ישפיע על המערכת האקולוגית. אך כאמור, בשלב זה - אין מדידות שניתן להקיש מהן למידת ההשפעה על הסביבה.

לפי חרות, "הערכים שמצאנו במדידות, אלו ככל הנראה לא ערכים מאוד גבוהים. יש עדיין צורך לבצע השוואה למדידות קודמות, כדי להבין עד כמה מדובר בסיגנל משמעותי. בשבוע הבא, יהיו לנו יותר תשובות בנושא. אילו ההידרוקרבונים היו בריכוזים גבוהים, מתקני ההתפלה היו מפסיקים את השאיבה בשל רגישותם. מתקני ההתפלה שרגישים מאוד לשמנים במים שיכולים להוביל לנזקים כבדים לממברנות שלהם, המשיכו לעבוד באופן רציף. אנחנו ממשיכים לעקוב לוויינית ולהשלים דגימות".

חרות מדגיש כי מדובר באירוע משמעותי שעל המדינה להפיק היטב את הלקחים ממנו, ולפעול בהתאם להם. "זו אזהרה מאוד גדולה לזה שצריך להיערך ולנטר כמו שצריך, ולהתארגן בהרבה היבטים מחדש. זו הנפת דגל לכך שאם היה כאן אירוע גדול, הנזק היה הרבה יותר משמעותי", הוא אומר. "אנחנו צריכים לפתח ולהטמיע יכולות זיהוי מוקדם והתראה לפעולה, להטמיע שימוש אופרטיבי של תשתיות ניטור דוגמת לווינים ולגליידרים לגילוי מוקדם של סכנות סביבתיות ולפתח מודלים אופרטיביים ולשפר את יכולת החיזוי שלנו".

לא פחות חשוב מכך, חרות מדגיש; ניטור סביבתי לא יכול להתבצע ללא משאבים, והאירוע הנוכחי צריך לשמש את ישראל כאיתות באשר לשימוש בדלקים מאובנים המוסיפים סיכון סביבתי בזירה הימית. לדבריו, "עלינו להקצות משאבים לפיתוח שיטות ניטור ומחקר בתחום השפעת זיהום דלקים על הסביבה, ולצמצם פערי מידע ופיתוח שיטות לצמצום הנזק".

כאשר חרות מדבר על איתור הנזק, ראוי להזכיר כי ישראל גילתה את המפגע ימים ארוכים לאחר שהנפט התגבש לזפת, ופקד את חופי ישראל. לפני מספר חודשים, בוטל המנוי של המשרד להגנת הסביבה למערכת הלווינית של EMCA, וכך הצליח הלוויין האירופי לשחזר את הכתם רק בדיעבד - ולא בזמן אמת. בארגוני הסביבה, מדגישים כי בשל פיתוח מואץ של הסביבה הימית לשם ניצול משאביה, יש להיערך היטב להתמודדות עם אירועים בסדר גודל משמעותי יותר, ולצמצם סיכונים המגבירים את האיומים הפוטנציאלים על המערכות הטבעיות בישראל.

לדברי יוני ספיר, יו"ר עמותת 'שומרי הבית', "ישראל חייבת להיערך ממש עכשיו למגה-אירוע שעלול לנטרל את חופיה לזמן ממושך- ספורט, תיירות וחקלאות ימית, נמלי תחבורה וצבא, תחנות כוח ומתקני התפלה ועוד. בפרט, לבנות מנגנון התראה מהימן, לשפר את ההצטיידות והמוכנות לרבות חקיקה ותיקצוב, לעצור כליל את הקידוחים הימיים ולהעביר במהירה את התחבורה שלה להתבססות על כלי רכב חשמליים. בנוסף, עלינו לעצור מיידית את הפיכת ישראל דה-פקטו לצינור נפט מאיחוד האמירויות, בדרכו לאירופה, שיזרים דרכנו כמויות נפט ענקיות, לא לשימושנו כלל. הפרויקט יסכן את החופים שלנו, מי השתייה, שמורות הטבע ועוד. הוא מיותר ומסוכן מאד לישראל. בכלל- הגיעה העת להיגמל מההתמכרות שלנו לדלקים פוסיליים הרסניים".

צרו איתנו קשר *5988