רגב: נביא מחר לממשלה מתווה לפתיחת השמיים למבקשים להגיע לבחירות

זאת בלי ועדת חריגים ועם טיסות מכלל היעדים • במסיבת העיתונאים שכינסה שרת התחבורה בנתב"ג, התייחסה רגב גם לסערת ועדת החריגים וכינתה את הפרסומים בנושא "הכפשה, שקר ופייק ניוז" • לטענתה, "ועדת החריגים הפכה לכלי ניגוח פוליטי"

שרת התחבורה מירי רגב במסיבת העיתונאים בנתב"ג / צילום: מיכל רז-חיימוביץ'
שרת התחבורה מירי רגב במסיבת העיתונאים בנתב"ג / צילום: מיכל רז-חיימוביץ'

ברקע הסערה שמתחוללת בעקבות הפרסומים על ועדת החריגים והכניסה/יציאה מישראל, שרת התחבורה מירי רגב כינסה היום (א') מסיבת עיתונאים בנתב"ג, בה הציגה את מתווה פתיחת השמיים עבור הישראלים שמבקשים להגיע לישראל ולהצביע בבחירות. ההצעה, אמרה רגב, תעלה לישיבת ממשלה כבר מחר (ב').

מדובר בעשרות אלפי ישראלים שנמצאים בחו"ל. מבחינת רגב, אם יאושר מתווה שיתיר לנוסעים להגיע, הוא יבטל את ועדת החריגים ולמעשה יאפשר את פתיחת השמיים לא רק מיעדים נקודתיים ולא רק לבעלי אישורים.

נזכיר כי ברקע בג"ץ צפוי לדון בעתירות שהוגשו נגד הממשלה, המפרה לשיטת העותרים את חוקי היסוד עם סגירת השמיים ועל רקע הבחירות הקרבות אף מפרה את זכותם לבחור.

"אחרי דיון שנערך הבוקר במל"ל היעד הוא החזרה מיידית של אזרחי ישראל לבחירות", אמרה רגב. "התוכנית היא לפתיחת השמיים לאזרחים ישראלים בלבד. ברגע שנאשר את זה, ועדת חריגים תבוטל, והמשמעות היא הגברת כמות הטיסות בצורה משמעותית. אנחנו נצטרך להיערך לזה".

החזון הוא שכניסה מסיבית של אלפי ישראלים תתאפשר במנגנון של בדיקות ובידוד. לדברי רגב, "נתגבר את מספר הדוגמים שיוכלו לקחת עוד בדיקות לאחר הנחיתה, ונוסיף עוד פקחים. ביקשנו ממשרד הבריאות לבדוק את האפשרות לצמצם את חובת שמירת המרחק בשדה התעופה משני מטרים למטר".

הבדיקות יכללו בדיקת PCR שחובה לבצע לפני הטיסה לישראל, בדיקה נוספת לאחר הנחיתה, ומבחינת רגב לשלב גם בדיקה מהירה נוספת, בדיקת אנטיגן לפי העלייה למטוס.

לדברי רגב, "החברות הישראליות ערוכות להציע בדיקות כאלה לנוסעים, והן ערוכות כבר ממחר להגביר את לו"ז הטיסות. לפי רשות האוכלוסין, מדובר ב-25 אלף ישראלים שרוצים להגיע להצביע, אבל אני חושבת שמדובר ביותר. אם לא תהיה ועדת חריגים, יצטרכו גם להחליט על חובת הבידוד במלוניות, ואם זה יבוטל, תצטרך להיות אכיפה חמורה הרבה יותר של המשטרה, וזה צריך להיות תנאי של הבאת הישראלים ארצה". 

 
  

רגב שבה והדגישה כי הממשלה תצטרך לקבל את ההחלטה בעבודה מטה שהמל"ל מוביל, כשנדרש אישור של משרד הבריאות לכל התהליך. משרד הבריאות, נזכיר, מתנגד להכנסה מסיבית של ישראלים, ולאורך כל הדרך הוא מביע ספקנות על הישענות על בדיקות למניעת כניסה של תחלואה.

מחר יחל הפיילוט של הצמיד האלקטרוני לנוחתים שיעדיפו מעקב בבידוד ביתי על פני בידוד במלונית. 100 נוסעים בטיסת ארקיע שתנחת מפרנקפורט יבחרו האם להשאיר פיקדון בסכום של 1,500 שקל ולהתחבר לערכת מעקב הכוללת צמיד וטלפון חכם. מדובר על נוסעים שאינם מחלימים או מחוסנים. בתוך כך, חובת הבידוד במלוניות לנוחתים מכל המדינות הוארכה עד 5 במרץ.

רגב ציינה כי השמיים נסגרו (מאז 26 בינואר) "במטרה למנוע כניסת מוטציות לישראל. הממשלה אישרה כניסה של עד 2,000 נוסעים ביום, אלא שבפועל נכנסים 600-800 על-פי אישור של ועדת החריגים. ההצהרה על מגבלת הכניסה ל-200 נוסעים ביום עלתה אחרי שוועדת חוקה אישרה את ביטול חובת הבידוד במלוניות. עם ביטול ההחלטה של יו"ר ועדת החוקה, ח"כ יעקב אשר, בוטלה מגבלת ה-200 נוסעים". 

סערת ועדת החריגים: "הכפשה, שקר ופייק ניוז"

רגב התייחסה לסערת ועדת החריגים ואמרה: "לפני שבוע וחצי, ב-16 בפברואר, עברה ועדת החריגים לידי משרד התחבורה. בוועדה יושבים נציגי משרדי הבריאות, החוץ, התחבורה ומינהל האוכלוסין. משרד התפוצות והקליטה ביקשו להיות על תקן של משקיף, ואפשרנו זאת. משרד המשפטים לא ביקש להיות חלק מהוועדה, ולאור הציוץ של שר המשפטים בני גנץ אתמול - הזמנתי אותו לקחת חלק, עד לרגע זה אין לנו נציג בוועדה, כל נציג של משרד המשפטים יתקבל בברכה.

"הייעוץ המשפטי של כל משרד מלווה את הוועדה. הוועדה עובדת בשקיפות מלאה ועל-פי קריטריונים שנקבעו בתקנות ובחקיקה לאחר אישור הממשלה והכנסת. זו הפעם הראשונה שאנחנו נתקלים בוועדת חריגים באישורי כניסה ויציאה מהארץ לאור המציאות המורכבת, שמצד אחד רוצים להוריד את רמת ה תחלואה, לא רוצים לפגוע במאמץ החיסונים, אבל בתוך זה לאשר כניסה ויציאה של ישראלים שאי אפשר למנוע על-פי חוק. אבל הצלחנו להעביר חוק שוועדת החריגים תחליט על-פי קריטריונים ברורים.

"אני יודעת שיש אלפי ישראלים בחו"ל, ואנחנו נפגשים עם הקושי שלהם. מצד שני, ועדת החריגים נועדה לצמצם את הכניסה לישראל. הוועדה עובדת בצורה מסורה.

"בשבוע האחרון נעשה תהליך של הכפשה, של שקר ופייק ניוז. יש פערים שצריך לטפל בהם, ונטפל בהם, אבל להסית נגד החרדים ולהציג את הוועדה כאילו שהיא מאשרת רק לחרדים? זו בושה, זה דבר שלא יעלה על הדעת. הכי קל היה לגלגל את האחריות על הוועדה שאף משרד לא רצה אותה תחת ידיו. אני לא ברחתי מאחריות", הוסיפה רגב. 

נתוני ועדת החריגים נחשפים

נציין כי מאז שוועדת החריגים עברה למשרד התחבורה ב-16 בפברואר, התקבלו בוועדת החריגים 46 אלף פניות ליציאה/כניסה לארץ. היום נחשפים הנתונים המיוחלים מטעמה של ועדת החריגים, אחרי הסערה התקשורתית שמתחוללת בעניינה. החלוקה היא כחצי-חצי לבקשות ליציאה מהארץ ולבקשות לחזרה לארץ. שיעור הבקשות המאושרות למבקשים להיכנס לישראל הוא כ-50%, לעומת כ-33% שיעור הבקשות שאושרו למי שביקש לצאת מישראל.

יו"ר ועדת החריגים הוא שילה אדלר, סמנכ"ל משרד התחבורה. במסיבת עיתונאים שכינסה שרת התחבורה מירי רגב בנתב"ג, היא הדפה כאמור את הטענות להתערבות פוליטית בוועדת החריגים לנוכח הטענות כי "מקורבים" לחברי כנסת ולשרים, בעיקר מהמגזר החרדי, מצליחים לקבל אישור מהוועדה.

"אני לא מקבלת את זה", אמרה רגב. "זה שקר ופייק ניוז. אני אפילו לא יודעת מה הפניות ומי הפונה. בקשה יחידה שהגיעה אליי הייתה בעניין של המתת חסד, והתייעצתי על זה עם היועמ"ש. אני חשבתי שלא נכון לאשר, וערערו על החלטה שלי, ולכן פניתי ליועמ"ש".

לברי שרת התחבורה, "כל פנייה שמגיעה למייל הלשכה, מקבלת תשובה 'נא לפנות לוועדת החריגים', אין שום התערבות. הבקשות מגיעות בשלב ראשון לרשות האוכלוסין, ולא כתוב אם הפונה הוא ערבי, חילוני, חרדי. להגיד שיש כאן התערבות פוליטית זה שקר".

יו"ר ועדת החריגים, שילה אדלר, הודה כי הוא "מוצף בטלפונים מחברי כנסת מכל הסיעות. הכי הרבה פונים רוסים, וגם ערבים, ויש גם חרדים. אני לא יכול ללחוץ אנטר ולאשר".

ֿלשאלה כיצד ייתכן שנוסעים עצמם מעידים כי קיבלו אישור על סמך בקשה שאינה נכללת בקריטריונים, דוגמת "לפעילות לפורים ביישוב שמקדם את היהדות" (מתוך הכתבה ששודרה ב"אולפן שישי" בחדשות 12), השיב שילה כי "במקרים כאלה יש להניח שהבקשה אושרה באמתלה שקרית, וכך היא אושרה".

שילה אדלר, יו"ר ועדת החריגים / צילום: מיכל רז חיימוביץ'
 שילה אדלר, יו"ר ועדת החריגים / צילום: מיכל רז חיימוביץ'

"יש אנשים שמגישים כל בקשה 40 פעמים" 

שילה ציין "יש עניין של סיכונים ותחלואה ומכסות כדי לצמצם את מספר הנכנסים למינימום ההכרחי. כששואלים איך לא אפשרנו לזה ולזה להגיע, תזכרו שזה על חשבון מישהו אחר. המכסות מייצרות תיעדוף. הוועדה כוללת 70 אנשים שעובדים 24/7. הבקשות מחולקות לבקשה ירוקה - כלומר אנשים שקיבלו אישור לצאת מהארץ ומבקשים לחזור שמקבלים אישור אוטומטי; ובקשה אדומה - שלא מוגשת בהתאם לקריטריונים שנקבעו, כלומר לא בנימוק משפטי, רפואי, הומניטרי וכו'. אם מוגשת בקשה להגיע על רקע עסקי למשל, היא אדומה, ולא תאושר' וגם נכד שנולד זה משמח אבל לא עומד בקריטריונים".

גם שילה הדגיש כי התחנה הראשונה של הבקשות עוברת ברשות האוכלוסין ואז נידונה על-ידי נציגי של שישה משרדים ממשלתיים. "מתוך 46 אלף הבקשות שהוגשו, כ-9,000 הן בקשות שהוגשו כפול. יש אנשים שמגישים כל בקשה 40 פעמים. חלק מקבלים תשובה תוך שעה, וחלק מהבקשות דורשות בדיקה מעמיקה. לקראת פסח, בעיניי יותר מאשר הבחירות, גובר הלחץ לבקשות של אנשים שרוצים להגיע לארץ, אני מעריך שגם הזיופים יגברו. ישראלים רבים מבקשים לבוא להתחסן, ואנחנו אומרים להם שכרגע זה לא בתיעדוף".

באשר למכת הזיופים של אישורי ועדת החריגים, הוסיפה רגב: "כל מי שמזייף צריך בעיניי לשבת בכלא. זאת עבירה פלילית חמורה ביותר שמסכנת את הציבור ושיכולה להביא לכך שאנשים ישלמו בחייהם על הבדיקה המזויפת הזו. כל בדיקה מזויפת חייבת להגיע לטיפול המשטרה".

עוד הדגישה השרה כי מאות העולים החדשים שמגיעים בימים אלה לישראל, "הם לא חלק ממכסת הנוסעים שמאשרים להם להגיע". 

"ועדת החריגים הפכה לכלי ניגוח פוליטי"

באשר לנוכחות המוגברת של נוסעים חרדים בטיסות שמגיעות בארה"ב, אמרה רגב: "חרדים גרים בארה"ב, זה לא חדש, וזה שהם אזרחי המדינה זה גם לא חדש. יש החלטה על 600 נוסעים ביום, ועל-פי זה מאשרים גם סלוטים (מועדי המראה ונחיתה) לחברות התעופה.

"ליריבים הפוליטיים שטוענים כי הוועדה מכניסה רק חרדים ומצביעי ליכוד - אגיד שהם שקרנים ומטעים את הציבור. ועדת החריגים הפכה לכלי ניגוח פוליטי בתקופה של הבחירות. בוועדה יושבים נציגי שמאל ממשרד הקליטה, התפוצות, החוץ וכעת גם המשפטים, אז אולי אנחנו יכולים לטעון דווקא את ההפך?".

מחר כאמור תידרש הממשלה להחליט האם לאמץ מתווה שיגיש המל"ל במטרה לפתוח את השמיים לטובת המצביעים שרוצים להגיע לישראל. במקרה כזה ועדת החריגים כאמור תתייתר, לפחות באופן זמני. 

הצצה לדיון בוועדה

עיתונאים הוזמנו היום להיכנס לדיוני ועדת החריגים שעד כה נשמרה במעטה של סודיות. עד כמה הדיון שהתקיים במשרדי הנהלת נתב"ג היה אותנטי, ועד כמה הנוכחים שהיו בישיבה הפתוחה לתקשורת נוכחים בה בדרך-כלל - אין לדעת, אבל הסערה האחרונה הובילה לשקיפות ולפתיחות שמוטב היה אילו הייתה מתרחשת הרבה קודם. בדיון הזה נכחה גם לראשונה נציגת משרד המשפטים, עו"ד דינה דומיניץ, ששימשה כמשקיפה.

"אין סיבה שהיא תעבור את הלידה מישראל",  אמרה נציגת משרד הבריאות בוועדה לגבי אחת הבדיקות שנידונו. "אין מסמך שאומר שרק פה היא יכולה ללדת".

נציג משרד הפנים (רשות האוכלוסין) הוסיף: "הפונים לא נמצאים פה בשנה-שנתיים האחרונות".

יו"אר ועדת החריגים, שילה אדלר, סיכם ואמר: "אנחנו רואים בקשה לאישה שמבקשת להגיע לישראל כדי ללדת, אבל אין פה שיקול רפואי או הומניטרי, ולכן הבקשה נדחית". 

דיון בוועדת חריגים / צילום: מיכל רז חיימוביץ'
 דיון בוועדת חריגים / צילום: מיכל רז חיימוביץ'

על הלוח הוצג מקרה נוסף: בן שמבקש להגיע לישראל לסעוד את אמו החולה. הדעות לגביו היו חלוקות. לבסוף סוכם לבקש ממנו להציג עוד מסמכים רפואיים של האם.

אדלר שב והזכיר לנוכחים ולתקשורת שבחדר כי "יש מכסה, ולכן יש לתת תיעדוף לכל מיני שיקולים".

במקרה אחר ביקשה אזרחית לקבל מעמד של תושבת חוזרת, ונציג משרד הקליטה אמר כי יבחן האם יש הצדקה לאשר לה לבוא לארץ. הנציג גם הזכיר לנוכחים כי התקציב והכסף אוזל למי שנתקע בחו"ל, בדגש על המבקשים להגיע מתוקף מעבר למקום מגורים.

אמנון שמואלי, מנהל רשות ההגירה והאוכלוסין בנתב"ג, השתתף בדיון וציין כי מי שיצא מהארץ כדין לפני 25 בינואר, רשאי לחזור. 

לדבריו, "בכל ימי השנה יש תנועה ערה למרכזים דתיים בברוקלין - זה קורה כל שנה כל השנה. הם מבקשים לחזור לארץ וקיבלו אישור כדין. כשמגיעות בקשות, אנחנו לא יודעים האם הפונה הוא חילוני או חרדי. אנחנו רגילים שלא מפרגנים לנו, אבל הפעם האנשים שלנו פגועים מכל הפרסומים בתקשורת. לא יאה מצד הפוליטיקאים להשמיץ את חברי הוועדה, עבורנו זו יריקה בפנים".