מודל החל"ת, השלב הבא: דמי אבטלה דיפרנציאליים

לגלובס נודע כי רשת הביטחון המעניקה אבטלה עד יוני 2021 לאנשים בחל"ת ומפוטרים עשויה להימשך באופן דיפרנציאלי, כך שסיוע יינתן רק לעובדים שלא יצליחו למצוא עבודה או בענפים שיתקשו להתאושש • הצעה נוספת היא להמשיך עם מתכונת החל"ת הנוכחית עוד מספר חודשים

לשכת התעסוקה / צילום: כדיה לוי
לשכת התעסוקה / צילום: כדיה לוי

לאורך החודשים האחרונים נשמעו קריאות מצד ארגוני מעסיקים והתעשייה לביטול המדיניות הזאת ודרישות ליישם פתרון אחר לבעיית האבטלה במשק באמצעות אימוץ "המודל הגרמני" או מודל חל"ת גמיש, שמאפשרים למעסיקים לגייס את העובדים חזרה בסבסוד חלקי של המדינה; אך הדרישות הללו לא שינו את עמדתו של שר האוצר, כי המודל שיישם הוא המודל הנכון. וכך, הוארך מודל החל"ת עד יוני הקרוב.

כעת, בשעה שהשעון מתקתק והדד ליין של המודל הנוכחי מתקרב בצעדי ענק, שוקדים באוצר על ה"תוכנית ליום שאחרי". גורמי המקצוע באוצר עומדים בקשר צמוד עם גורמים רבים בשוק - בהם ארגוני המעסיקים והתעשייה, ארגוני העובדים, כלכלני עבודה ועוד - ומגבשים קווים לסיוע לשוק העבודה לצאת מהמשבר שפוקד אותו.

הנושא המרכזי שעומד על הפרק בדיונים הללו הוא מה יעלה בגורל מדיניות החל"ת הגורפת, הן במצב של יציאה מהמשבר בעקבות המשך מבצע החיסונים (התרחיש האופטימי) והן במצב של המשך משבר עמוק ותחלואה משמעותית (התרחיש הפסימי).

ומה אם התחלואה לא תרד והמגבלות ימשיכו? על פי גורמים באוצר, במקרה הגרוע ביותר תהיה הארכה של מדיניות החל"ת, "שהייתה נכונה למשק במצב חירום", אבל תוך יישום הכללים הקבועים בחוק - המאפשרים שלילת התשלום החודשי מעובדים שלא עומדים בתנאי קבלת הקצבה. בין היתר, מדובר בשלילת קצבה מעובד שמסרב לחזור לעבודה.

"מינימום בירוקרטיה ומקסימום לעזור"

בשנה החולפת הועברו מעל 28 מיליארד שקל למובטלים ולחל"תניקים, מבלי שהם יידרשו להתייצב בשירות התעסוקה (גם לא דיגיטלית). במקביל, לא נשללה זכאות מאף חלת"ניק או מובטל שסירב להצעה מהמעסיק לחזור למקום העבודה בשכר חלקי (לאור המגבלות על הפעלת העסקים וחוסר היכולת של המעסיקים להחזיר את העובדים למשרות מלאות) וזאת למרות התלונות הרבות מצד המעסיקים כי העובדים מסרבים לחזור לעבודה בטענה שלא משתלם להם או דורשים תשלום בשחור.

החוק מאפשר לשירות התעסוקה לשלול או להפחית מתשלומי האבטלה המועברים לאזרחים אם הוצעה להם עבודה, הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית, והם סירבו. בנוסף, ניתן לשלול קצבה ממי שלא מתייצבים מדי שבוע בשירות התעסוקה.

הסעיפים הללו לא יושמו בשנה האחרונה, ותיכף ניכנס לסיבות למה, אבל בינתיים, במסגרת התוכניות שמתגבשות בשיחות עם האוצר, עלתה ההצעה כי יישמו גם את "המקלות" וגם את "הגזרים" שכבר קיימים בחוק, וביניהם ה"מקל" של שלילת הקצבה. המקל הזה אמור לפתור את בעיית המוטיבציה של העובדים לחזור לעבודה מהחל"ת או מהאבטלה. "היו אנשים שטסו לחו"ל ולא נשללו מהם התשלומים", אומר גורם שמכיר את מנגנון תשלום דמי האבטלה מבפנים.

במקביל ל"מקלות" מתייחסים גורמי המקצוע גם ל"גזרים" וביניהם מענק לעובדים שיחזרו לעבודה בשכר חלקי או נמוך. זאת, במקביל להמשך הפעלת תוכניות ההכשרה המקצועית שהחלו לנוע, גם אם באיחור משמעותי, וכן המשך עידוד המעסיקים באמצעות מענקים להחזרת עובדים לעבודה.

לנתק את שוק העבודה מרשת הביטחון

אז למה בשנה האחרונה לא נשללו תשלומי האבטלה מאף אחד מדורשי האבטלה? לדברי רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה, זה פשוט לא התאפשר בכפוף לסגרים ולמגבלות, כמו גם הצורך בהתנהלות רגישה אל מול העובדים במשק. "רצינו מינימום ביורוקרטיה ומקסימום לעזור. מבחן ההתייצבות הוא אחד המבחנים של שירות התעסוקה, אבל אי אפשר היה לקיים את לשון החוק במדויק כשהלשכות סגורות וכשיש סגר".

לפני כשבועיים פתח שירות התעסוקה ערוץ חדש המאפשר למעסיקים דיווח על "עובדים סרבנים" במסגרת טופס מקוון באתר של שירות התעסוקה. נכון ליום שני בבוקר, 19 מעסיקים הודיעו על 28 עובדים שסירבו לחזור לעבודה.

במקביל לפתיחת האפשרות הקלה לדווח, החלו בשירות התעסוקה להזמין מובטלים ללשכות. למה עכשיו? גראור מסביר: "אנחנו מתחילים לראות יציאה מהסגר אחרי שחלק גדול מאזרחי מדינת ישראל חוסנו, ומקווים שלא יהיה סגר נוסף. ברגע שהמשק חוזר לעבודה נכון להפעיל את זה, אם כי אנחנו עדיין תחת מגבלות של המשבר. זה לא הגיוני לבצעי התייצבות פרונטלית כשיש לך מיליון או 600 אלף מובטלים".

בהצעה לתת עזרה דיפרנציאלית תומך פרופ' אורי חפץ, חוקר התנהגות צרכנים וכלכלה התנהגותית באוניברסיטה העברית ובביה"ס למנע"ס באוניברסיטת קורנל. "לפי התחזיות, ביוני נהיה בעולם אחר לחלוטין מזה שבו היינו לפני שנה. אנחנו צריכים להתחיל לעבור מחשיבה של 'אנחנו בעיצומו של משבר שכמותו לא ידענו, ואנחנו מוכרחים לפרוס במהירות רשת ביטחון רחבה בשביל למנוע נפילה חופשית', לחשיבה של 'מקווים שהרע ביותר מאחורינו, ייצבנו את המשק, צריך לעבור למדיניות שמסייעת נקודתית במקומות החלשים'.

"אנחנו יודעים מה הענפים החלשים, חלקם עדיין סגורים, וייקח להם זמן להתאושש. אבל חייבים לטפל בזה עכשיו. עכשיו זה הזמן להכין תוכנית. ולא פחות חשוב, עכשיו זה הזמן להודיע בבירור שתוכנית החירום שמסתיימת ביוני, שהיא שמיכה רחבה שמקיפה את כולם, אינה מתאימה למקום שבו אנחנו מאמינים שנהיה ביוני. חייבים להודיע, לא להביא הפתעה ברגע האחרון בסוף מאי".

הצעה נוספת של המומחים היא להתחיל מיידית "לנתק" את שוק העבודה מרשת הביטחון. לדברי ד"ר אלון איזנברג, מומחה למבנה שווקים ואקונומטריקה מהאוניברסיטה העברית, "ניתן לקשור את קצב ההפחתה בהטבות למדדי הביקוש לעבודה: מספר המשרות הפנויות, השכר המוצע למשרת שכיר בענפים מרכזיים. ככל שאלו ישקפו יציאה אמיתית מהמשבר, ניתן יהיה להפחית את ההטבות באופן מהיר יותר".

יועץ המס ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, ממליץ להקטין כבר מעכשיו את סכום דמי האבטלה, ב-20% מדי חודש. "רק כך נייצר חוסר כדאיות לשכירים שיושבים על הגדר להמשיך להיות בחל"ת ולא להיענות לקריאות מצד המעסיקים לחזור לעבודה. מצד שני הדירוג החודשי של הירידה במענקי החל"ת יאפשר גם לשכירים למצוא עבודה ראויה".

רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי חשבון קוראת להחליף את החל"ת בתמריצים למעסיקים. "במטרה לעודד חזרה של מובטלים ועובדים בחל"ת למעגל התעסוקה לפני יוני 21', יש לתת תמריצים למעסיקים על קליטת עובדים תוך השתתפות בעלויות והקטנת עלויות ביטוח לאומי מעסיק, וכן לאפשר תקציבים לעסקים שיופנו להכשרות פנימיות".

החל"ת יעצור ב-7% אבטלה

ובינתיים, על פי גורמים שונים, שר האוצר ישראל כ"ץ עדיין חושב שהדבר הנכון עבור המשק הוא הארכת מדיניות החל"ת שהייתה הבייבי שלו לאורך המשבר. השר מצהיר מעל כל במה כי כל עוד המשבר ימשיך להיות חריף ויצדיק הארכה של החל"ת, הוא יאריך אותו. צריך כמובן לזכור שהתרחיש הסביר ביותר הוא שעד הבחירות לא יתקבלו החלטות גורליות בנוגע לשוק העבודה, הקפאה או הארכה של מודל החל"ת. גם בלשכת שר האוצר מבינים זאת ולא מתכוונים לערוך שינויים בתוכנית ("אין החלטות אופרטיביות בנוגע למודל", אומר גורם בלשכת השר), והיא תבוטל לפני סוף יוני רק אם האבטלה במשק תרד מתחת ל-7% כפי שנקבע בחקיקה מראש. הסיכוי שזה יקרה נמוך.

ישראל כץ / צילום: דוברות הכנסת
 ישראל כץ / צילום: דוברות הכנסת

בלשכת השר מתמקדים כרגע בשלושה נושאים: השקעה בהכשרות המקצועיות; קידום תמריץ להחזרת מובטלים ותיקים לעבודה; וכן יצירת תמריץ חדש למעסיקים לפתיחת משרות (כחלק מהתוכנית הכלכלית החדשה של כ"ץ. הסבירות שזה יעבור לפני הבחירות נמוכה מאוד). 

מדיניות החל"ת:

637 אלף
תובעי אבטלה רשומים בשירות התעסוקה

28 מיליארד שקל
שולמו למובטלים ועובדים בחל"ת מתחילת המשבר 

מה מציעים המומחים

● להכין עכשיו תוכנית שתתמקד בענפים ובעובדים החלשים
● לתת תמריצים למעסיקים לקלוט עובדים ולהכשיר אותם
● להתחיל להפחית את דמי האבטלה ב-20% מדי חודש
● להפחית את ההטבות בהתאם לשיפור המדדים בשוק העבודה