ההסכם בין קצא"א והאמירויות חסוי, ובארגוני הסביבה חוששים מאסון

בחודש אוקטובר האחרון, לאחר חתימת הסכמי השלום עם איחוד האמירויות, חתמה חברת קצא"א הנמצאת בבעלות ממשלתית על מזכר הבנות מחייב לשינוע נפט מאיחוד האמירויות דרך ישראל לשווקים שונים בעולם. ארגוני הסביבה, שיצאו למאבק בהחלטה לשנע כמויות גדולות של נפט בסמוך לשונית האלמוגים באילת ולחופי הים של דרום הארץ, ביקשו לעיין בהסכם השנוי במחלוקת והופתעו לגלות: המשרד המפקח על קצא"א, משרד האוצר, כלל לא מחזיק בהסכם.

לאור ההשלכות והסיכונים הסביבתיים העצומים של העברת נפט במפרץ אילת, פנתה החברה להגנת הטבע, על פי חוק חופש המידע, למשרד האוצר וביקשה את המידע לגבי ההסכם שעליו חתמה קצא"א. היום, קיבלה החברה להגנת הטבע את תשובת האוצר, בת שורה אחת בלבד - "אין אפשרות להעביר את המידע שכן המידע אינו נמצא ברשות משרד האוצר". 

 תושבי אילת מפגינים נגד מזכר שינוע הנפט של קצא"א / צילום: איגי פטרנקו, סיירת החוף

בחברה להגנת הטבע הופתעו מתשובת האוצר, ומעלים כעת חשש מפני מצב שבו קצא"א, שהסכמיה מנוהלים תחת מעטה חשאיות, תתקדם עם תוכניתה להגדיל משמעותית את שינוע הנפט באזור ישראל כשמשרדי הממשלה מיישרים עמה קו ללא שיתוף ציבור, ומותירים את הסביבה והאזרחים להתמודד עם הסיכון הנלווה הגבוה. זאת מבלי שההסכם עצמו נחשף על פרטיו וללא מענה לשאלות הרבות העולות מהמהלך, דוגמת מי מבטח את הציבור וכיצד מפני סיכונים לשפך נפט בסמוך לשוניות האלמוגים או הטבע הישראלי.

לדברי החברה להגנת הטבע, "בכל פעם מחדש, אנחנו נדהמים לגלות כיצד קצא"א, שאחראית על האסונות האקולוגיים הגדולים של השנים האחרונות בישראל - אסון עברונה - פועלת מתחת לרדאר של כל משרדי הממשלה, כולל של המשרד האחראי עליה, משרד האוצר. הגיע הזמן לעצור את זה. אנחנו דורשים שקיפות מלאה לפעילויותיה של קצא"א, לגבי תכניותיה לייבוא של נפט, דרך אחד המקומות הרגישים ביותר בישראל, מפרץ אילת". 

 תושבי אילת מפגינים נגד מזכר שינוע הנפט של קצא"א / צילום: איגי פטרנקו, סיירת החוף

תוספת של 120 מכליות ענק באזור מפרץ אילת ואשקלון

ב-19 באוקטובר חתמה כאמור קצא"א (קו צינור אירופה אסיה) על מזכר הבנות מחייב עם חברת MED-RED להפעלת גשר יבשתי לשינוע נפט בין הים התיכון לים האדום. במסגרת ההסכם, ישונע נפט מאיחוד האמירויות לישראל, דרך מפרץ אילת. הקו הימי יוביל מוצרי נפט מאיחוד האמירויות למסוף קצא"א שבאילת, תוך תוספת משמעותית של מיכליות נפט שיגיעו לחופי מפרץ אילת מן המפרץ הפרסי ויעברו דרך צינור הנפט של קצא"א שסופו באשקלון, לשווקים באירופה וללקוחות באגן הים התיכון.

בארגוני הסביבה חוששים כי הפיכת ישראל לגשר נפט יבשתי, תגרום לכך שאילת ואשקלון תהפוכנה ל"ערי נפט", תוך תוספת של מכליות נפט רבות שישונעו כמה מאות מטרים משמורת האלמוגים באילת, הנחשבת לאוצר טבעי ייחודי ונדיר ברמה עולמית. אסון אקולוגי, כמו הדליפה הנוכחית בחופי ישראל, עשוי להמית את השונית על כל בעלי החיים הייחודיים המתקיימים בה, ולפגוע לא רק בטבע, אלא גם בכלכלתה ותיירותה של העיר הדרומית בישראל. 

 תושבי אילת מפגינים נגד מזכר שינוע הנפט של קצא"א / צילום: איגי פטרנקו, סיירת החוף

זהו אחד המאבקים הגדולים של התנועה הסביבתית בישראל בשנים האחרונות, ושותפים לו כמעט כל ארגוני הסביבה, שאף זוכים לגיבוי מהמשרד להגנת הסביבה המתנגד להגדלת כמויות הנפט המשונעות באזור ישראל. לפי המשרד להגנת הסביבה, למרות שהים התיכון מהווה רק 1% מהאוקיינוסים העולמיים, יותר מ-30% מהתנועה הימית בעולם עוברת דרכו. בדיון שהתקיים היום בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, הביעה השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, דאגה מפני מימוש ההסכם בין קצא"א לאיחוד האמירויות, ואמרה כי ביקשה לכנס דיון בממשלה סביב הסכם, שלדבריה "מסתמן כצעד בכיוון שגוי".

בעמותת צלול מביעים דאגה מפני הגדלת הסיכון הסביבתי בסביבת הים, בהתאם להרחבה המשמעותית של שינוע הנפט באזור. בשל החיסיון סביב הסכם קצא"א, בצלול ביצעו הערכה בנוגע לכמויות הנפט שישונעו באזור לאחר ההסכם. הארגון מעריך כי מדובר בתוספת של 120 מכליות ענק של עשרות מיליוני טון נפט באזור מפרץ אילת ואשקלון, ותוספת סיכון עצומה לשפך ואסון אקולוגי וסביבתי גדול בעשרות מונים מאסון הזפת הנוכחי.

בצלול מזכירים אירועי שפך קטנים מאוד שהתרחשו לאחרונה; בינואר 2017, פרצו רק כ-200 מ"ק שמן קל מצינור ימי המוביל מזוט ממקשר ימי לצד נמל אשדוד לתחנת הכוח ולבתי הזיקוק של פז. כתם השמן התפשט לאורך כ-40 ק"מ מצפון לאשקלון ועד שפיים וגרם לסגירת שני מתקני התפלה (פלמחים ואשדוד) למשך יומיים ולסגירת חופי הרחצה. עוד לפי צלול, אם שפך נפט/דלק בסדר גודל זהה לאסון עברונה ב-2014, אז נשפכו כ-5 מיליון ליטר נפט, יתרחש בים בקרבת החוף, כתם הנפט יתפשט ויגרום לסגירת כל מתקני התפלה ולסגירה ממושכת של חופי הרחצה, וכן יגרום גם לזיהום אויר, לפגיעה בחיי הימי, בדגה, בתיירות, ולפגיעה ארוכת שנים בחופים.

בארגון מוסיפים כי בראיון בשנת 2014 אמר ראש היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית רני עמיר, כי אם רק עשירית ממה שדלף בעברונה היה פוגע בים התיכון, תתרחש קטסטרופה. למרות הגדלת הסיכון בסביבה הימית, מזכר ההבנות נחתם, וזה כאשר לישראל אין את היכולת להתגונן כראוי במקרה של שפך - חוק התלמ"ת, טרם אושר, ועדין לא הושלמה מרבית תכנית הצטיידות ואיוש התקנים הדרושים למניעה או צמצום אסון שפך שמן בים.

רשות הטבע והגנים: חשש ממשי משינוע חומרים מסוכנים

בימים האחרונים, פורסמה חוות דעת מקצועית של רשות הטבע והגנים ועל בסיס חוות דעת מדעית, שבה מביעים ברשות חשש גדול למערכות האקולוגיות ולשמורת האלמוגים באילת, והתנגדות נחרצת לשינוע כמויות נפט גדולות דרך מפרץ אילת בואכה נמל אשקלון. רק לאחרונה, אגב כך, הגישה רשות הטבע והגנים תביעה אזרחית נגד קצא"א ודרשה פיצוי של כ-300 אלף שקל על הפגיעה הקשה באלמוגים במהלך עבודות של קצא"א ב-2014.

בחוות הדעת שפרסמה רשות הטבע והגנים, מביעים חשש ממשי מבוסס ניסיון עבר, כי שינוע חומרים מסוכנים לסביבה, בכמויות גדולות, כרוך בסכנה סביבתית, כאשר הסיכוי לתאונות וכשלים, טכניים ואנושיים, סביר שיגדל ככל שנפח התעבורה הימית יגדל. ברשות הטבע והגנים מזכירים כי טעויות אנוש וכשלים טכניים בתשתיות של חברת קצא"א גרמו בעבר הרחוק והקרוב לנזקים חמורים לסביבה, בין היתר מאסונות דליפות הנפט בעברונה בשנות השבעים, בעברונה ב-2014, בנחל צין ב-2011 ובמפרץ אילת בשנות השבעים.

על פי חוות הדעת, זיהום ים בדלקים פוגע במערכות פיסיולוגיות רבות של בעלי חיים, לרבות דגים, חסרי חוליות שונים, ציפורים ואלמוגים המהווים את אבני הבניין של השוניות באילת. פגיעה באלמוגים מתבטאת בין היתר בנזק לרקמות האלמוגים, ביכולתם להיזון, להתרבות, להשקיע שלד גירני, ביכולתן של האצות השיתופיות הנמצאות בתוך רקמות האלמוגים לבצע פוטוסינתזה וביכולת האלמוגים להתמודד עם סדימנטציה.

בתוך כך מציינים ברשות כי אחת מהבעיות העיקריות של זיהומי ים בשמנים ודלקים במפרץ אילת היא שתוך זמן קצר מאוד, בגלל המבנה הצר והרוחות החזקות המאפיינות אזור זה ברוב ימות השנה, הזיהום מגיע לאזור החופי - אזור שוניות האלמוגים או לאזור הכרית. במקרים אלו הטיפול בזיהום הופך למורכב ומסובך עוד יותר וכרוך בפגיעה קשה בבית הגידול. ככל שתנועת כלי השיט בראש המפרץ תהיה צפופה יותר, גובר הסיכוי שזיהום מסוג זה יגרום לאסון אקולוגי אזורי.

בשנים האחרונות, זיהומי הים בדלק שתועדו באילת לא עלו על כמות של 20 טון דלק שדלפו מאניות, לרוב בעקבות כשל טכני במערכות המכניות. לעומת זאת, במקרה שאנייה תעלה על שרטון בגלל תמרון כושל, כפי שקרה לאניות בעבר במפרץ אילת, הנזק צפוי להיות אדיר, שהרי במכלי אניות אגורים אלפי טונות של דלק. ברשות מדגישים כי יש לקחת בחשבון שדי בתקלה, או בתאונה ימית אחת, על מנת שהנזק יהיה עצום ובלתי הפיך, ללא כל יכולת לשקם את המערכת האקולוגית.

במסמך חוות הדעת מציינת רשות הטבע והגנים כי מפרץ אילת מהווה משאב טבע ייחודי בעל חשיבות רבה בקנה מידה לאומי ובינלאומי. ברמה הלאומית, זהו המקום היחיד בישראל שבו מתקיימות שוניות אלמוגים בעלות עושר ומגוון מינים שאין שני לו במדינת ישראל. ברמה הבינלאומית, שוניות מפרץ אילת הן מהצפוניות ביותר בעולם ומהעשירות והמגוונות ביותר מבחינה ביולוגית. בכך משאב טבע זה הופך גם למשאב תיירותי וכלכלי משמעותי עבור מדינת ישראל והעיר אילת בפרט.

ברשות הטבע והגנים מדגישים בנוסף את החשיבות האקולוגית הגלובלית של שונית האלמוגים במפרץ אילת נוכח תופעת הלבנת האלמוגים הנפוצה שפוגעת קשות בשוניות רבות בעולם. זאת לעומת האלמוגים באילת שמראים עמידות גבוהה יחסית נוכח מאפיינים גנטיים ייחודיים הקשורים בים האדום. עמידות זו מוסברת בתהליכי ברירה טבעית שהתרחשו בדרום הים האדום והם ספציפיים לאזור זה בזכות תנאים אקלימיים, אוקיינוגרפיים וגאוגרפיים ייחודיים לים האדום בכלל ולמפרץ אילת בפרט.

ברשות מסבירים כי תופעת הלבנת אלמוגים מסיבית היא תופעה הקשורה בהתחממות מי הים וידוע על פי מחקרים, שזיהומי ים בדלקים ושמנים מגבירים את רגישות האלמוגים לתופעת זו. על כן קיימת סכנה ממשית שהיתרון היחסי שיש לאלמוגי מפרץ אילת בהתמודדות עם השינויים הגלובאליים ייפגע ובכך תיאבד ההזדמנות הנדירה שעומדת בפני ישראל להגן על מערכת אקולוגית חשובה מאוד, שבמקומות אחרים דועכת. לאור כך ברשות הטבע והגנים מציינים כי יש להתייחס למפרץ אילת כמפלט עולמי לשוניות אלמוגים, ולפיכך חובתה של ישראל היא להגן מכל משמר על השוניות שבשטחה.

שינוע הנפט, לא מציב בסיכון רק את מפרץ אילת. רשות הטבע והגנים מביעה חשש גם לערכי הטבע בים התיכון בשל הגדלת תנועת המכליות ותדירות הפריקה וההעמסה שלהן בנמל הנפט באשקלון. על פי חוות הדעת זיהום בדלק ממקור זה עלול לפגוע באוצרות הארכאולוגיים הימיים המצויים מצפון לנמל בתחומי הגן הלאומי אשקלון, בתחומי שמורת הטבע הימית אבטח ובחופים החוליים המשמשים אתרי הטלה של צבות ים. בנוסף, זיהום ים בדלק עלול לפגוע בתשתיות החופיות המרובות באזור זה, ובמיוחד במתקני ההתפלה באשקלון, אשדוד ושורק המספקים כמות נכבדה מהמים השפירים בישראל.

תגובות: "לפעילות קצא"א יש חשיבות אסטרטגית"

מקצא"א נמסר בתגובה: "לפעילות קצא"א יש חשיבות אסטרטגית למשק האנרגיה ולתפקודו הרציף. העיסקה היא חלק מהפעילות השגרתית של החברה, כפי שמבוצעת כבר עשרות בשנים. אנו גאים ונרגשים מחתימת ההסכם ההיסטורי, שיחזק את הכלכלה הישראלית ויבטיח ביטחון אנרגטי תוך שמירה קפדנית על הסביבה. לחברה אין שום חיסיון או זכויות עודפות בתחום הגנת הסביבה והיא מפוקחת על ידי כלל הגורמים הרלוונטיים, ופועלת בשקיפות ובשיתוף פעולה עם כלל הרגולטורים.

"קצא"א מחויבת לערכים של הגנת הסביבה ולשמירה על האזור בו היא פועלת, והיא משקיעה בכך משאבים ואמצעים רבים. בזכות קצא"א השתמרה והתפתחה שונית האלמוגים במפרץ במשך למעלה מ-50 שנה, במקביל לעבודה התפעולית, וזאת הודות לנהלי הבטיחות המחמירים ביותר ומחויבות החברה לסביבה בה היא פועלת".